דלקת בנרתיק

דלקת בנרתיק (בלעז Vaginitis; וגיניטיס), היא דלקת של הנרתיק ולעתים גם הפות בכללותה. הדלקת עשויה לגרום להפרשות, גירוד, כאב וריח לא נעים. לעתים הדלקת אינה גורמת לתסמינים כלל.

הדלקת מקורה בדרך כלל בזיהום. קיימים שלושה סוגים עיקריים של דלקת הנרתיק - וגינוזיס בקטיריאלית (BV), קנדידה בנרתיק ו-trichomoniasis. האישה עשויה לסבול ממספר סוגים של הדלקת בעת ובעונה אחת. בבדיקה שגרתית של האגן אצל רופא נשים לא יימצא זיהום, ולפיכך כאשר יש חשד לזיהום, יש לבצע בדיקות ייעודיות לאבחנתו.

מכונה בלעז גם vulvovaginitis או בפשטות vaginal infection.

תסמינים

הדלקת עשויה לגרום לגירוד ותחושת צריבה בנרתיק, כמו גם להפרשה גדולה מהרגיל או בעלת גוון שונה (צהוב, ירוק או אפור).

התסמינים הבאים עשויים להעיד על קיומו של זיהום:

• גירוי ו/או גירוד באזור הפות.
• אדמומיות ונפיחות של השפתיים הגדולות או השפתיים הקטנות.
• ריח לא נעים.
• כאב או צריבה במהלך יחסי מין.
• כאב בעת מתן שתן.

גורמים

דלקת בנרתיק היא הפרעה במיקרוביוטה (קהילה אקולוגית של חיידקים). החיידקים בנרתיק מורכבים מאורגניזמים שבדרך כלל לא גורמים לתסמינים המצוינים לעיל ולזיהומים, אדרבה - הם מאפשרים הפריה והריון. פגיעה בחיידקים הרגילים עשוי לגרום לזיהום בנרתיק. זיהום זה אפשרי בכל הגילים והוא נפוץ מאוד. צורות ספציפיות של דלקת בנרתיק כוללות את הסוגים הבאים:

זיהום

דלקת זיהומית מהווה 90% מכלל המקרים:

• קנדידה: דלקת הנרתיק הנגרמת על ידי התפשטות פטריות קנדידה שונות, כגון Candida albicans (קנדידה אלביקנס).
• דלקת חיידקית: דלקת הנרתיק הנגרמת על ידי התפתחות מוגברת של חיידק בשם Gardnerella vaginalis.
• דלקת אווירנית (Aerobic vaginitis)

זיהומים נפוצים במידה פחותה יותר הן תוצאה של זיבה, כלמידיה, Mycoplasma, הרפס, קמפילובקטר, היעדר היגיינה נאותה, וכן גם טפילים מסוימים (בעיקר Trichomonas vaginalis). נשים שיש להן סוכרת סובלות מדלקת בנרתיק פעמים רבות יותר מנשים ללא סוכרת.

לדלקת קיימות לעתים מספר גורמים בו-זמנית, כך שהטיפול בה עשוי להיות מאתגר.

יתר על כן, גם שינוי ברמת החומציות או חדירתם של חיידקים זרים לנרתיק עשוי לגרום לדלקת. גורמים פיזיים אשר עשויים לתרום להתפתחותם של זיהומים כוללים: פות רטובה באופן תמידי עקב ביגוד צמוד, כימיקלים הבאים במגע עם הנרתיק עקב שימוש בטמפונים מבושמים, אנטיביוטיקה, גלולות למניעת הריון או דיאטה הכוללת סוכר ושמרים.

לפני גיל ההתבגרות

• דלקת חיידקית: דלקת הנרתיק הנגרמת על ידי Streptococcus spp.
• היעדר היגיינה נאותה, וזליגת חיידקים או חומרים אחרים מאזור פי הטבעת לאזור הנרתיק.

רמת ה-pH (חומציות) בגופן של נערות מתבגרות אינה תורמת להתפתחות של קנדידה אלביקנס, ולכן הן אינן צפויות לסבול מזיהום מסוג זה.

גורמים הורמונליים

דלקת מסוג זה נפוץ בנשים לאחר גיל המעבר או לאחר לידה. עשוי להתרחש לעתים נדירות יותר בנערות צעירות לפני גיל ההתבגרות. במצבים אלה פעילותו של האסטרוגן בנרתיק אינו טוב.

גירוי / אלרגיה

דלקת עשויה להיגרם על ידי אלרגיות שונות, כגון אלרגיה לקונדומים, קוטלי זרע, סבונים, בשמים, שטיפות, חומרי סיכה, ואף זרע. גירויים שונים עשויים להיגרם גם עקב אמבטיות חמות, שחיקה, טמפונים ותרופות אקטואליות (משחה).

דלקת עקב גוף זר (כגון טמפונים או קונדומים) עלול לגרום להפרשה נרתיקית מצחינה במיוחד. הטיפול בסוג זה הוא הסרת הגוף הזר ולאחר מכן בדרך כלל הדלקת עוברת מאליה.

אבחון

נשים המבחינות בתסמינים לעיל יפנו בדרך כלל לרופא משפחה, והאבחון נעשה עם באמצעות בדיקות מעבדה, לאחר סקירת ההיסטוריה הרפואית ובדיקה גופנית. הצבע, המרקם, החומציות, ומאפיינים אחרים של הדגימה עשויים להצביע על הגורם. קביעת הגורם חשוב במיוחד משום שנשים עשויות לסבול מיותר מסוג זיהום אחד אשר להם תסמינים חופפים. כל סוג זיהום עשוי להצריך טיפול שונה.

טיפול

הגורם קובע את הטיפול המתאים. בדרך כלל מדובר באנטיביוטיקה אוראלית או אקטואלית (משחה), משחה נגדר פטריות או משחה אנטיבקטריאלית. משחה המכילה קורטיזון עשוי לשמש להקלה על הגירוי. אם מדובר באלרגיה, ניתן לקבל מרשם לאנטי היסטמין. עבור נשים עם רמות נמוכות של אסטרוגן (לאחר גיל המעבר), ניתן לקבל מרשם למשחת אסטרוגן.

להלן הטיפולים האופייניים לטריכומוניאזיס, דלקת חיידקית ופטריות:

• טריכומוניאזיס: metronidazole או tinidazole, תרופה אוראלית. על המטופלות להימנע מקיום יחסי מין במשך שבוע אחד לפחות.
• דלקת חיידקית: metronidazole או clindamycin, תרופה אוראלית.
• פטריות: משחת azole, בדרך כלל ניתן להשיג גם ללא מרשם רופא. הטיפול עשוי להימשך בין יום אחד לשבוע ימים.