הבדלים בין גרסאות בדף "גוזייה"
| שורה 5: | שורה 5: | ||
לפני 1950, נערות במדינות מערביות לבשו בדרך כלל גופיות עד שיכלו ללבוש [[חזייה|חזיות]] למבוגרים. במהלך שנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20 החלה התקשורת המערבית לשים דגש על גודל השד. בשנות ה-50 של המאה ה-20 המודעות למשקל האישה ולגודל השדיים גברה. בארצות הברית הושם דגש על נשים עם חזה מלא, כגון לאנה טרנר וג'יין ראסל. הדגש על הגזרה הנשית זרם ממספר מקורות: הנערות רצו להתחיל ללבוש חזיות בגיל צעיר יותר, בעוד אמהותיהן הרגישו שהן צריכות לעזור לבנותיהן לפתח גזרה "טובה"; רופאים שהעריכות את תפקיד האמהות על פני יתר תפקידן של הנשים; וחברות מסחריות שביקשו להרוויח משכנוע נערות צעירות ואמהותיהן כי יש לספק תמיכה לשדיים כבר בתחילת [[גיל ההתבגרות]]. הקהילה המדענית כיום חלוקה בנוגע לצורך במתן תמיכה לחזה צעיר. | לפני 1950, נערות במדינות מערביות לבשו בדרך כלל גופיות עד שיכלו ללבוש [[חזייה|חזיות]] למבוגרים. במהלך שנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20 החלה התקשורת המערבית לשים דגש על גודל השד. בשנות ה-50 של המאה ה-20 המודעות למשקל האישה ולגודל השדיים גברה. בארצות הברית הושם דגש על נשים עם חזה מלא, כגון לאנה טרנר וג'יין ראסל. הדגש על הגזרה הנשית זרם ממספר מקורות: הנערות רצו להתחיל ללבוש חזיות בגיל צעיר יותר, בעוד אמהותיהן הרגישו שהן צריכות לעזור לבנותיהן לפתח גזרה "טובה"; רופאים שהעריכות את תפקיד האמהות על פני יתר תפקידן של הנשים; וחברות מסחריות שביקשו להרוויח משכנוע נערות צעירות ואמהותיהן כי יש לספק תמיכה לשדיים כבר בתחילת [[גיל ההתבגרות]]. הקהילה המדענית כיום חלוקה בנוגע לצורך במתן תמיכה לחזה צעיר. | ||
| − | הגוזייה בדרך כלל אינה נמכרת לפי מידת [[גודל גביע|גודל הגביע]] הסטנדרטית, אלא בשלוש מידות - קטן (small), בינוני (medium) וגדול (large). הן נותנת מעט תמיכה, אם בכלל. חלק מהעיצובים מרופדים על מנת "להעניק" ללושבת חזה גדול יותר. | + | הגוזייה בדרך כלל אינה נמכרת לפי מידת [[גודל גביע|גודל הגביע]] הסטנדרטית, אלא בשלוש מידות - קטן {{ללא גלישה|(small)}}, בינוני {{ללא גלישה|(medium)}} וגדול {{ללא גלישה|(large)}}. הן נותנת מעט תמיכה, אם בכלל. חלק מהעיצובים מרופדים על מנת "להעניק" ללושבת חזה גדול יותר. |
גרסה מ־07:19, 12 ביולי 2011
גוזייה היא פריט לבוש תחתון המשמש לכיסוי חזה האישה, בעיקר בקרב נערות בתחילת גיל ההתבגרות ונשים עם חזה קטן. בתרבות המערבית, השימוש בגוזייה בפעם הראשונה מסמל לעתים את הגעתה של הנערה לבגרות. המילה "גוזייה" הוא הלחם של גופיה וחזייה.
גוזייה טסנדרטית עשויה מפיסת בד רצופה (ללא רצועות), הצמודה לחזה האישה. היא מזכירה בעיצובה חזיית ספורט אך נבדלת ממנה ברמת ספיגת הזיעה ובתמיכה הניתנת לשדיים (הואיל וחזיות ספורט מיועדות גם לבעלות חזה גדול).
לפני 1950, נערות במדינות מערביות לבשו בדרך כלל גופיות עד שיכלו ללבוש חזיות למבוגרים. במהלך שנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20 החלה התקשורת המערבית לשים דגש על גודל השד. בשנות ה-50 של המאה ה-20 המודעות למשקל האישה ולגודל השדיים גברה. בארצות הברית הושם דגש על נשים עם חזה מלא, כגון לאנה טרנר וג'יין ראסל. הדגש על הגזרה הנשית זרם ממספר מקורות: הנערות רצו להתחיל ללבוש חזיות בגיל צעיר יותר, בעוד אמהותיהן הרגישו שהן צריכות לעזור לבנותיהן לפתח גזרה "טובה"; רופאים שהעריכות את תפקיד האמהות על פני יתר תפקידן של הנשים; וחברות מסחריות שביקשו להרוויח משכנוע נערות צעירות ואמהותיהן כי יש לספק תמיכה לשדיים כבר בתחילת גיל ההתבגרות. הקהילה המדענית כיום חלוקה בנוגע לצורך במתן תמיכה לחזה צעיר.
הגוזייה בדרך כלל אינה נמכרת לפי מידת גודל הגביע הסטנדרטית, אלא בשלוש מידות - קטן (small), בינוני (medium) וגדול (large). הן נותנת מעט תמיכה, אם בכלל. חלק מהעיצובים מרופדים על מנת "להעניק" ללושבת חזה גדול יותר.
