|
|
| (8 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | {{בעבודה}}
| + | [[קובץ:Shotacon example.png|שמאל|ממוזער|250px|תמונת שוטאקון - אחזקתו והצפייה בו נחשבת לבלתי חוקית במרבית המדיניות המערביות.]] |
| − | | + | [[קובץ:Shotacon-example-story.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קטע מתוך מאנגה (קומיקס) שוטאקון אשר תורגם לאנגלית מהשפה היפנית. הקריאה לפיכך מימין לשמאל. סיפור פורנוגרפי העוסק בקטינים גם הוא נחשב לבלתי חוקי במרבית המדיניות המערביות.]] |
| − | [[קובץ:Shotacon example.png|שמאל|ממוזער|250px|שוטאקון - אחזקתו והצפייה בו נחשבת לבלתי חוקית במרבית המדיניות המערביות.]] | |
| | '''שוטאקון''' (ביפנית: ショタコン; באנגלית: Shotacon) הוא סלנג יפני שמשמעותו משיכה מינית לנערים צעירים, בדומה ל[[הבפיליה]]. משמעות נוספת, והשימוש העיקרי בה מחוץ ליפן, היא תת-ז'אנר של [[הנטאי]] בה דמויות של ילדים לפני [[גיל ההתבגרות]] ושל נערים בתחילת גיל ההתבגרות מתוארים בהקשר מיני, ובדרך כלל בעלי [[נטייה מינית|נטייה]] [[הומוסקסואל]]ית. בציורים מתוארים גם נערים בסוף גיל ההתבגרות או מבוגרים בעלי חזות צעירה יותר ותכונות אשר מאפיינות ילדים, כגון היעדר שיער ערווה ו[[פין|איבר מין]] לא מפותח או קטן. המקבילה ה[[הטרוסקסואלית]] ל[[הנטאי]] מסוג זה היא [[לוליקון]]. | | '''שוטאקון''' (ביפנית: ショタコン; באנגלית: Shotacon) הוא סלנג יפני שמשמעותו משיכה מינית לנערים צעירים, בדומה ל[[הבפיליה]]. משמעות נוספת, והשימוש העיקרי בה מחוץ ליפן, היא תת-ז'אנר של [[הנטאי]] בה דמויות של ילדים לפני [[גיל ההתבגרות]] ושל נערים בתחילת גיל ההתבגרות מתוארים בהקשר מיני, ובדרך כלל בעלי [[נטייה מינית|נטייה]] [[הומוסקסואל]]ית. בציורים מתוארים גם נערים בסוף גיל ההתבגרות או מבוגרים בעלי חזות צעירה יותר ותכונות אשר מאפיינות ילדים, כגון היעדר שיער ערווה ו[[פין|איבר מין]] לא מפותח או קטן. המקבילה ה[[הטרוסקסואלית]] ל[[הנטאי]] מסוג זה היא [[לוליקון]]. |
| | | | |
| − | יצירות שוטאקון עשויות לכלול מגע מיני מפורש, מגע מיני מרומז, רמיזות רומנטיות ולעתים הוא אף עשוי להיות [[א-מיני]] לחלוטין. בדומה ללוליקון, יצירות שוטאקון מתארות את הדמויות הצעירות כנחמדים, חמודים ותמימים. היצירות כוללות לעתים גם [[אובייקטיביזציה מינית]] של הדמויות. | + | יצירות שוטאקון עשויות לכלול מגע מיני מפורש, מגע מיני מרומז, רמיזות רומנטיות ולעתים הוא אף עשוי להיות [[א-מיני]] לחלוטין. בדומה ל[[לוליקון]], יצירות שוטאקון מתארות את הדמויות הצעירות, הנערים או ילדים, כנחמדים, חמודים ותמימים. היצירות כוללות לעתים גם [[אובייקטיביזציה מינית]] של הדמויות. |
| | | | |
| | חלק מהמבקרים טוענים כי ז'אנר זה תורם בפועל ל[[התעללות מינית בילדים]] בעוד שאחרים מציינים כי אין כל ראיה לכך או כי קיימות ראיות הפוכות. על כל פנים, חוקיות היצירות משתנה ממדינה למדינה, כאשר במרבית מדינות העולם חל איסור על אחזקה וצפייה ב[[פורנוגרפיית ילדים]] מצוירת מסוג זה. | | חלק מהמבקרים טוענים כי ז'אנר זה תורם בפועל ל[[התעללות מינית בילדים]] בעוד שאחרים מציינים כי אין כל ראיה לכך או כי קיימות ראיות הפוכות. על כל פנים, חוקיות היצירות משתנה ממדינה למדינה, כאשר במרבית מדינות העולם חל איסור על אחזקה וצפייה ב[[פורנוגרפיית ילדים]] מצוירת מסוג זה. |
| | | | |
| − | <!--
| + | ==מקור השם== |
| − | מקורות [עריכה]
| + | המונח "shotacon" הוא הלחם יפני של 正太郎コンプレックス אשר מתייחס לדמותו של נער צעיר בשם שוטארו (正太郎) מסדרת מנגה יפנית בשם "טצוג'ין 28-גו" משנת 1956. בסדרה זו, שוטארו הוא בלש אשר פותר תעלומות באסרטיביות, בצורה נועזת ועצמאית. |
| − | המונח "shotacon" הוא הלחם יפני של 正太郎コンプレックス אשר מתייחס לדמות של נער צעיר בשם 正太郎 (שוטארו) מסדרת מנגה יפנית בשם "טצוג'ין 28-גו" משנת 1956. | |
| − | | |
| − | | |
| − | באנימה ומאנגה הסדרה, Shōtarō הוא בלש אשר לעתים קרובות outwits יריביו ועוזר לפתור מקרים נועז, עצמי אסרטיבי. במהלך הסדרה, Shōtarō מפתחת חברים קרובים בעולם. שלו bishōnen נחמדות גלום והקים את "shotacon" הטווח, לשים שם לתת מיניים ישן.
| |
| − | | |
| − | שבו מושג shotacon פיתח קשה להצביע, אבל חלק מהשורשים המוקדמים ביותר שלה הוא בתגובות קוראי סדרה בלשית שנכתבה על ידי לEdogawa Rampo. בעבודותיו, דמות בשם יושיו קוביאשי של "Shōnentanteidan" (קבוצת Junior בלש, דומה לאלו הנמצאים ברחוב בייקר של שרלוק הולמס) יוצרת תלות עמוקה עם גיבור מבוגר Kogoro אקצ'י. קוביאשי, נער יפה, נוגע כל הזמן את עצמו במקרים של Kogoro ורווחה, ובמשך זמן נע בעם הגבר הנשוי. היחסים בוגרים-ילד הזה לא מיני אך אינטימיים בחלק ההשראה ההתפתחות של קהילת shotacon.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | In the anime and manga series, Shōtarō is a bold, self-assertive detective who frequently outwits his adversaries and helps to solve cases. Throughout the series, Shōtarō develops close friends within the world. His bishōnen cuteness embodied and formed the term "shotacon", putting a name to an old sexual subculture.
| |
| − | Where the shotacon concept developed is hard to pinpoint, but some of its earliest roots are in readers responses to detective series written by Edogawa Rampo. In his works, a character named Yoshio Kobayashi of "Shōnentanteidan" (Junior Detective Group, similar to the Baker Street Irregulars of Sherlock Holmes) forms a deep dependency with adult protagonist Kogoro Akechi. Kobayashi, a beautiful teenager, constantly concerns himself with Kogoro's cases and well-being, and for a time moves in with the unmarried man. This nonsexual but intimate adult-boy relationship in part inspired the evolution of the shotacon community.
| |
| − | | |
| − | טאמאקי סאיטו מתאר את קהילת dōjinshi shotacon המודרנית כפי שהתגבש במידה רבה בתחילת 1980s ולאחר שנפרד אפילו בערך בין זכרים ונקבות. [3] סאיטו מצביע על כך שshotacon היה במקור שלוחה של yaoi, אך כאשר אומץ על ידי קוראים גבריים הפך מושפע lolicon; וכך, לטענתו "הטקסטים שותא על ידי מחברים yaoi נשיים מבחינה מבנית זהים לטקסטים yaoi, בעוד שותא ידי אוטאקו זכר בבירור מצב את הילדים הקטנים האלה נערות צעירות כעם פין". [6]
| |
| − | | |
| − | פרסומי Shotacon [עריכה]
| |
| − | סיפורי Shotacon משתחררים בדרך כלל באנתולוגיות למחצה חודשית. לפעמים, לעומת זאת, אמן מנגה יפרסם כרכי המנגה בודדים. סיפורי shotacon רבים מתפרסמים בdoujinshi; Shotaket (ショタケット?) [nb 2], כנס שנתי למכור חומר doujin shotacon, נוסד בשנת 1995, [8], ככל הנראה, על ידי קבוצה של יוצרי גברים. [3] היה 2008 Shotaket מעל 1000 משתתפים ועבודה מוצעות מכמעט 200 מעגלים. [8]
| |
| − | | |
| − | Shotacon לנשים הוא כמעט אך ורק yaoi, ויכול להתפרסם במגזיני אנתולוגיה yaoi כלליים או באחת מכמה אנתולוגיות yaoi shotacon באופן בלעדי, כגון Shōnen רומנטיקה. בגלל אפשרי הסוגיות משפטיות, המוציאים לאור של yaoi ארה"ב נמנעו בחומרים המתארים את הדמויות בעיקר קטינים. [9] בשנת 2006 יוני שוחרר תרגום לאנגלית של Naichaisouyo של Mako טקהאשי (泣いちゃいそうよ?) תחת הכותרת "כמעט בוכה", [ 10] מאנגה shotacon הלא ארוטית; הספר מכיל מספר סיפורים הכוללים דמויות גבריות בגיל התבגרות, אבל מערכות היחסים שלהם הם ממש לא סקסיות.
| |
| − | | |
| − | Shotacon לקוראים גבריים עשוי תכונה או יחסים הומוסקסואליים או הטרוסקסואליים. [Nb 3] שני הומואים וshotacon הישר בדרך כלל כרוך הרפתקאות בין זכרים קטנים יותר, לעתים קרובות מתבגרים ומבוגרים צעירים (דמויות אח / אחות גדולה), דמויות סמכות מתוסכלת מיני (מורה / בוס) , דמויות מבוגרות יותר באופן משמעותי "הדוד / דודה" (מכרי שכונה, בני משפחה בפועל), או דמויות אב או אם על הסף (אומצו, צעד, או קשר דם מלא). מחוץ לדימויים אלה, סיפורים שכוללים רק נערים צעירים (ללא תווים ישנים יותר) אינם נדירים, עם המוטיב החוזר הנפוץ ביותר להיות ביחס לכיתה.
| |
| − | | |
| − | סיפורים שותא עשויים להתפרסם ב( תת קבוצה של) הכללי Seijin אנתולוגיות (גברים פורנוגרפיות) מנגה או בכמה אנתולוגיות Seijin ותא מאנגה, כגון Shōnen Ai לא Bigaku, המתמחה בסיפורים בין גברים. מגזינים מסוימים של גברים הומוסקסואלים אשר מציעים תמהיל רחב במיוחד של חומר פורנוגרפי מדי פעם לרוץ סיפורים או מנגה שמציעות תווי פרי גיל התבגרות. [11]
| |
| | | | |
| − | ב2006 shotacon Seijin OVA האנימה אני אוהב לא פיקו (ぼくのぴこ?, מואר. פיקו שלי), שהמפיק תאר כהאנימה הראשונה shotacon, [12] שוחררה. זה היה מאוחר יותר ואחרי שלושה סרטי המשך. עם זאת, שלוש שנים קודם לכן OVA מבוסס על eroge Enzai נוצרו, הכוללות מעשים מיניים מפורשים מעורבים נערים צעירים.
| + | ==פרסומים== |
| | + | סיפורי שוטאקון יוצאים לאור בדרך כלל בלקטים אחת לחודשיים. מרבית אמני מנגה כתבו סיפור בודד ורק אחדים המשיכו לכתוב סיפורים נוספים. סיפורים רבים מתפרסמים בכנס שנתי ביפן המכונה "שוטוקט" (ショタケット; Shotaket) החל משנת 1995. בשנת 2008 השתתפו למעלה מאלף איש והוצגו כ-200 יצירות. |
| | | | |
| − | ראה גם [עריכה]
| + | יצירות שוטאקון מתפרסמות גם באתרי אינטרנט אך עקב הטאבו אתרים רבים אינם ממופים על ידי גוגל ומנועי החיפוש האחרים וניתן להגיע אליהם אך ורק באמצעות קבלת הקישור מאדם אחר או הפנייה באתר אשר כן ממופה על ידי מנועי החיפוש. |
| − | חפש Shotakon בויקימילון, המילון החופשי.
| |
| − | הנטאי
| |
| − | רשימה של מגזינים מנגה - כוללת מגזיני shotacon.
| |
| − | Lolicon
| |
| − | היבטים משפטיים [עריכה]
| |
| − | מעמדם משפטי של קטינים המתארים פורנוגרפיה המצוירת
| |
| − | מעמדם משפטי של פורנוגרפיה באינטרנט
| |
| − | מעמדם משפטי של פורנוגרפיה קריקטורה
| |
| − | פורנוגרפיה של ילדים
| |
| | | | |
| − | Contents [hide]
| + | ==ראו גם== |
| − | 1 Origins
| + | * [[הנטאי]] |
| − | 2 Shotacon publications
| + | * [[לוליקון]] |
| − | 3 See also
| + | * [[פורנוגרפיית ילדים]] |
| − | 3.1 Legal aspects
| + | * [[התעללות מינית בילדים]] |
| − | 4 References
| |
| | | | |
| − | Tamaki Saitō describes the modern shotacon dōjinshi community as having largely formed in the early 1980s and having a roughly even split between males and females.[3] Saitō suggests that shotacon was originally an offshoot of yaoi, but when adopted by male readers became influenced by lolicon; thus, he claims "shota texts by female yaoi authors are structurally identical to yaoi texts, while shota by male otaku clearly position these little boys as young girls with penises."[6]
| + | {{הנטאי}} |
| − | Shotacon publications[edit]
| |
| − | Shotacon stories are commonly released in semi-monthly anthologies. Sometimes, however, manga artist will publish individual manga volumes. Many shotacon stories are published as doujinshi; Shotaket (ショタケット?) [nb 2], an annual convention to sell shotacon doujin material, was founded in 1995,[8] apparently by a group of male creators.[3] The 2008 Shotaket had over 1000 attendees and offered work from nearly 200 circles.[8]
| |
| − | Shotacon for women is almost exclusively yaoi, and may be published in general yaoi anthology magazines or in one of the few exclusively shotacon yaoi anthologies, such as Shōnen Romance. Because of the possible legal issues, US publishers of yaoi have avoided material depicting notably underage characters.[9] In 2006, Juné released an English translation of Mako Takahashi's Naichaisouyo (泣いちゃいそうよ?) under the title "Almost Crying",[10] a non-erotic shotacon manga; the book contains several stories featuring pubescent male characters, but their relationships are nonsexual.
| |
| − | Shotacon for male readers may feature either homosexual or heterosexual relationships.[nb 3] Both gay and straight shotacon typically involve escapades between smaller, often pubescent males and young adults (older brother/sister figures), sexually frustrated authority figures (teacher/boss), significantly older "uncle/aunt" figures (neighborhood acquaintances, actual family members), or outright father or mother figures (adopted, step, or full blood relation). Outside of these tropes, stories that involve only young boys (with no older characters) are not rare, with the most common recurring theme being a classmate relation.
| |
| − | Shota stories may be published in (a subset of) general seijin (men's pornographic) manga anthologies or in the few seijin shota manga anthologies, such as Shōnen Ai no Bigaku, which specializes in male-male stories. Some gay men's magazines which offer a particularly broad mix of pornographic material occasionally run stories or manga featuring peri-pubescent characters.[11]
| |
| − | In 2006, the seijin shotacon OVA anime Boku no Pico (ぼくのぴこ?, lit. My Pico), which the producer has described as the first shotacon anime,[12] was released. It was later followed by three sequels. However, three years previously an OVA based on the eroge Enzai was created, featuring explicit sexual acts involving young boys.
| |
| − | See also[edit]
| |
| − | Look up Shotakon in Wiktionary, the free dictionary.
| |
| − | Hentai
| |
| − | List of manga magazines - includes shotacon magazines.
| |
| − | Lolicon
| |
| − | Legal aspects[edit]
| |
| − | Legal status of cartoon pornography depicting minors
| |
| − | Legal status of Internet pornography
| |
| − | Legal status of cartoon pornography
| |
| − | Child pornography
| |
| | | | |
| − | -->
| + | [[קטגוריה:פורנוגרפיית ילדים]] |
| | + | [[קטגוריה:הנטאי]] |
תמונת שוטאקון - אחזקתו והצפייה בו נחשבת לבלתי חוקית במרבית המדיניות המערביות.
קטע מתוך מאנגה (קומיקס) שוטאקון אשר תורגם לאנגלית מהשפה היפנית. הקריאה לפיכך מימין לשמאל. סיפור פורנוגרפי העוסק בקטינים גם הוא נחשב לבלתי חוקי במרבית המדיניות המערביות.
שוטאקון (ביפנית: ショタコン; באנגלית: Shotacon) הוא סלנג יפני שמשמעותו משיכה מינית לנערים צעירים, בדומה להבפיליה. משמעות נוספת, והשימוש העיקרי בה מחוץ ליפן, היא תת-ז'אנר של הנטאי בה דמויות של ילדים לפני גיל ההתבגרות ושל נערים בתחילת גיל ההתבגרות מתוארים בהקשר מיני, ובדרך כלל בעלי נטייה הומוסקסואלית. בציורים מתוארים גם נערים בסוף גיל ההתבגרות או מבוגרים בעלי חזות צעירה יותר ותכונות אשר מאפיינות ילדים, כגון היעדר שיער ערווה ואיבר מין לא מפותח או קטן. המקבילה ההטרוסקסואלית להנטאי מסוג זה היא לוליקון.
יצירות שוטאקון עשויות לכלול מגע מיני מפורש, מגע מיני מרומז, רמיזות רומנטיות ולעתים הוא אף עשוי להיות א-מיני לחלוטין. בדומה ללוליקון, יצירות שוטאקון מתארות את הדמויות הצעירות, הנערים או ילדים, כנחמדים, חמודים ותמימים. היצירות כוללות לעתים גם אובייקטיביזציה מינית של הדמויות.
חלק מהמבקרים טוענים כי ז'אנר זה תורם בפועל להתעללות מינית בילדים בעוד שאחרים מציינים כי אין כל ראיה לכך או כי קיימות ראיות הפוכות. על כל פנים, חוקיות היצירות משתנה ממדינה למדינה, כאשר במרבית מדינות העולם חל איסור על אחזקה וצפייה בפורנוגרפיית ילדים מצוירת מסוג זה.
מקור השם
המונח "shotacon" הוא הלחם יפני של 正太郎コンプレックス אשר מתייחס לדמותו של נער צעיר בשם שוטארו (正太郎) מסדרת מנגה יפנית בשם "טצוג'ין 28-גו" משנת 1956. בסדרה זו, שוטארו הוא בלש אשר פותר תעלומות באסרטיביות, בצורה נועזת ועצמאית.
פרסומים
סיפורי שוטאקון יוצאים לאור בדרך כלל בלקטים אחת לחודשיים. מרבית אמני מנגה כתבו סיפור בודד ורק אחדים המשיכו לכתוב סיפורים נוספים. סיפורים רבים מתפרסמים בכנס שנתי ביפן המכונה "שוטוקט" (ショタケット; Shotaket) החל משנת 1995. בשנת 2008 השתתפו למעלה מאלף איש והוצגו כ-200 יצירות.
יצירות שוטאקון מתפרסמות גם באתרי אינטרנט אך עקב הטאבו אתרים רבים אינם ממופים על ידי גוגל ומנועי החיפוש האחרים וניתן להגיע אליהם אך ורק באמצעות קבלת הקישור מאדם אחר או הפנייה באתר אשר כן ממופה על ידי מנועי החיפוש.
ראו גם
