הבדלים בין גרסאות בדף "ניתוח קיסרי"
מ (מועתק מהוויקיפדיה העברית. ראו פרטי זכויות יוצרים בדף השיחה.) |
(←מיזמים) |
||
| (3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[תמונה:caesarian.jpg|שמאל|ממוזער|250px|היום מקובל שהאב יהיה נוכח בניתוח קיסרי כדי לתמוך באם ולחלוק עמה את החוויה. | + | [[תמונה:caesarian.jpg|שמאל|ממוזער|250px|היום מקובל שהאב יהיה נוכח בניתוח קיסרי כדי לתמוך באם ולחלוק עמה את החוויה. המרדים בדרך כלל יסיר את הווילון המסתיר בעת הוצאת הילוד כדי ששני ההורים יוכלו לראות את הרך הנולד. זהו המראה שצפוי שיראה האב. התמונה שתראה האם תהיה דומה, אך מזווית נמוכה יותר.]] |
| − | [[תמונה:Caesarian shown cropped.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יילוד מיד לאחר ניתוח קיסרי. | + | [[תמונה:Caesarian shown cropped.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יילוד מיד לאחר ניתוח קיסרי. חבל הטבור עדיין מחובר אליו.]] |
| − | '''ניתוח קיסרי''' (נקרא לעתים גם "לידת חתך"), הוא הליך | + | '''ניתוח קיסרי''' (נקרא לעתים גם "לידת חתך"), הוא הליך ניתוחי בבטנה של אישה הרה שבו חותכים את ה[[בטן]] ואת ה[[רחם]] כדי להוציא מהם [[עובר]] אחד או יותר ואת שלייתם, כתחליף ל[[לידה]] רגילה, או כתחליף ל[[הפלה מלאכותית]] בהריונות מחוץ לרחם. הוולד הנולד בניתוח קיסרי נקרא "יוצא דופן". |
| − | ישנם שני סוגים של ניתוחים קיסריים: הקלאסי והניתוח בחלק התחתון. הניתוח הקלאסי מתבצע על ידי חיתוך אנכי במרכז בטן ההריון שדרכו ניתן להוציא את | + | ישנם שני סוגים של ניתוחים קיסריים: הקלאסי והניתוח בחלק התחתון. הניתוח הקלאסי מתבצע על ידי חיתוך אנכי במרכז בטן ההריון שדרכו ניתן להוציא את העובר. החיתוך התחתון, שבו משתמשים יותר בימינו, הוא חיתוך קטן יותר שבו אובד פחות דם, קל יותר לסגור אותו והוא מאפשר [[לידה טבעית]] בהמשך. |
| − | ניתוחים קיסריים שכיחים יותר | + | ניתוחים קיסריים שכיחים יותר ב[[הריון|הריונות]] של נשים מבוגרות, שמנות מאוד, נשים הסובלות מרעלת הריון, נשים שהיה להן ניתוח קיסרי בעבר, או כאלו שנושאות תאומים או שלישיות בבטנן. כמו כן שכיח הניתוח במקרים בהם העובר גדול מאוד או שהוא נמצא במַנָּח (מצג) המקשה על לידה טבעית, אינו מאפשר אותה כלל או מסכן את העובר, וניסיון להיפוך עובר נכשל. נכון ל-2007, אחוז הניתוחים הקיסריים בישראל עומד על 19 אחוזים [http://www.nrg.co.il/online/43/ART1/820/461.html]. |
כיום ישנן נשים המעדיפות ללדת בניתוח קיסרי, על מנת להימנע מכאבי הלידה, על מנת ללדת בתאריך מסוים וכן מסיבות נוספות. | כיום ישנן נשים המעדיפות ללדת בניתוח קיסרי, על מנת להימנע מכאבי הלידה, על מנת ללדת בתאריך מסוים וכן מסיבות נוספות. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
== מהלך הניתוח== | == מהלך הניתוח== | ||
| − | למעט ניתוחי חרום מסוימים, הניתוח הקיסרי מתבצע ברוב בתי החולים | + | למעט ניתוחי חרום מסוימים, הניתוח הקיסרי מתבצע ברוב בתי החולים בהרדמה אפידורלית. כעבור מספר דקות, וכששהרדמה מתחילה להשפיע על פלג הגוף התחתון של היולדת, יחל רופא הנשים בביצוע החתך ובהוצאת הילוד והשליה. כן יחתך חבל הטבור. מיילדת תקבל לידיה את הרך הנולד, תתעד את זמן לידתו ותנקה אותו משכבת הוורניקס. התינוק יעבור בדיקת אפגר וישהה זמן מה תחת מנורת חימום. בחלק מהמקרים רופא ילדים יבצע בדיקות ראשוניות נוספות בחדר הניתוח. בתי חולים שמאשרים נוכחות מלווה בזמן הניתוח, יבקשו לרוב מהמלווה לצאת מחדר הניתוחים בשלב זה. |
חלקו השני והארוך יותר של הניתוח כולל את תפירת הרחם והשכבות החיצוניות עד לעור. | חלקו השני והארוך יותר של הניתוח כולל את תפירת הרחם והשכבות החיצוניות עד לעור. | ||
| − | בסך הכל ניתוח קיסרי אורך בימינו כ 40 דקות, והוא מצריך עבודת צוות של שני | + | בסך הכל ניתוח קיסרי אורך בימינו כ 40 דקות, והוא מצריך עבודת צוות של שני [[גינקולוג]]ים, מרדים, [[מיילדת]] ורופא ילדים. |
== מקור השם == | == מקור השם == | ||
| − | במקומות רבים נטען כי מקור שמו של הניתוח הקיסרי נובע מכך שבשיטה זו יילדו את | + | במקומות רבים נטען כי מקור שמו של הניתוח הקיסרי נובע מכך שבשיטה זו יילדו את יוליוס קיסר, שליט רומא. הסבר זה שגוי - המושג "ניתוח קיסרי" נולד כ-700 שנה לפני שיוליוס קיסר נולד. מלבד זאת באותה תקופה אמהות שילדו בניתוח כזה היו מתות סמוך ללידה - ולו נולד יוליוס קיסר בשיטה זו - הייתה אמו מתה, אלא שידוע כי אמו של יוליוס קיסר חייתה עדיין כאשר היה מפקד הצבא. |
מקור השם הוא מהמילה הלטינית "קאסיוּס"[חַתוּך/כַּרוּת]. בלטינית: caedo, caedere, caesum הן מלים שפירושם לחתוך/לכרות. מכאן שפירושו מלטינית של "ניתוח קיסרי" הוא "ניתוח חיתוך". | מקור השם הוא מהמילה הלטינית "קאסיוּס"[חַתוּך/כַּרוּת]. בלטינית: caedo, caedere, caesum הן מלים שפירושם לחתוך/לכרות. מכאן שפירושו מלטינית של "ניתוח קיסרי" הוא "ניתוח חיתוך". | ||
| − | ניתוח קיסרי מופיע בספרות | + | ניתוח קיסרי מופיע בספרות חז"ל בשם '''יוצא דופן''', כלומר ולד שנולד דרך דופן הרחם. "יוצא דופן, והבא אחריו - שניהם אינן בכור לא לנחלה ולא לכהן" (משנה מסכת בכורות פרק ח', משנה ב'). |
== סיכונים == | == סיכונים == | ||
בעבר הרחוק, חלק ניכר מהנשים שילדו בניתוח קיסרי מתו תוך זמן קצר, בעיקר כתוצאה מזיהומים. | בעבר הרחוק, חלק ניכר מהנשים שילדו בניתוח קיסרי מתו תוך זמן קצר, בעיקר כתוצאה מזיהומים. | ||
| − | עד תגליתו של | + | עד תגליתו של איגנץ זמלווייס ב-1848 הייתה תמותת נשים שעברו ניתוח קיסרי גבוהה מאד, גבוהה עד כדי כך שהתקיים ויכוח בנושא זכותו של מי גבוהה יותר לחיות - האם או העובר. הנוצרים סברו שהיות והעובר עדיין לא חטא זכותו לחיים גדולה מאשר זכות האם ואילו היהדות נקטו בדין רודף והעדיפו את חיי האם. מאז, עם ההקפדה על החיטוי ירדה התמותה באופן משמעותי. בשנים 1965-1975 עדיין מתו 31 נשים מתוך 100,000 ניתוחים קיסריים. נתונים משנות ה-90 מראים שבימינו אחת מכל 2,500 נשים שילדו בלידה קיסרית מתה, לעומת אחת מ-10,000 בלידה נרתיקית. נתונים אלו אינם מצביעים בהכרח על סיכון גדול יותר בניתוח לעומת לידה, משום שנשים הנמצאות מלכתחילה בסיכון גבוה יולדות כמעט תמיד בניתוח קיסרי. |
| − | ניתוח קיסרי, כמו כל ניתוח פולשני, גורר בעקבותיו סכנות מתהליך | + | ניתוח קיסרי, כמו כל ניתוח פולשני, גורר בעקבותיו סכנות מתהליך ההרדמה, זיהומים וזמן התאוששות ארוך. אך, עם השתכללות אמצעי הרפואה סיכונים אלו פוחתים עד מאוד. סיכון אחר הוא קריעה של דופן ה[[רחם]] במהלך לידות עוקבות. מסיבה זו נשים שלהן היסטוריה של לידה בניתוח קיסרי מופנות לניתוח כזה גם בהריונות הבאים. הניתוח כולל גם סיכונים ליילוד, בין היתר קשיי נשימה בשל אי ריקון הריאות מנוזלים. תופעה זו נמנעת בלידה רגילה בזכות לחץ עצמות ה[[אגן]] של היולדת על גוף היילוד. |
==לידה רגילה לאחר קיסרי== | ==לידה רגילה לאחר קיסרי== | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
בעבר ניתוח קיסרי אחד שלל מהאישה את האפשרות ללדת לידה טבעית לאחריו. מאז שהוחל בניתוחים קיסריים בחתך תחתון, ניתן ללדת בלידה רגילה לאחר ניתוח קיסרי אחד. רופאים ומיילדות בודדים מסכימים ליילד לידה טבעית גם לאחר שני ניתוחים קיסריים ויותר. | בעבר ניתוח קיסרי אחד שלל מהאישה את האפשרות ללדת לידה טבעית לאחריו. מאז שהוחל בניתוחים קיסריים בחתך תחתון, ניתן ללדת בלידה רגילה לאחר ניתוח קיסרי אחד. רופאים ומיילדות בודדים מסכימים ליילד לידה טבעית גם לאחר שני ניתוחים קיסריים ויותר. | ||
| − | יתרונותיה של '''לידה רגילה לאחר ניתוח קיסרי''' (Vaginal Birth After Cesarian - VBAC, מבוטא וִיבַּק) שווים ליתרונות של כל | + | יתרונותיה של '''לידה רגילה לאחר ניתוח קיסרי''' (Vaginal Birth After Cesarian - VBAC, מבוטא וִיבַּק) שווים ליתרונות של כל לידה טבעית, והם כוללים את כל היתרונות שבהימנעות מניתוח בכלל, כולל זמן החלמה קצר יותר, וכן אפשרות לחוות את הלידה עצמה, ואפשרות לקבל את התינוק מיד לאחר הלידה. |
עם זאת, VBAC מאופיינת ברמת סיכון גבוהה יותר מאשר לידה רגילה, שכן הרחם מצולק והסיכון לקריעתו גדל. מסיבה זו אין מאפשרים ל-VBAC להימשך מעבר לזמן מסוים. | עם זאת, VBAC מאופיינת ברמת סיכון גבוהה יותר מאשר לידה רגילה, שכן הרחם מצולק והסיכון לקריעתו גדל. מסיבה זו אין מאפשרים ל-VBAC להימשך מעבר לזמן מסוים. | ||
מעבר לכך, VBAC היא לידה רגילה לכל דבר. | מעבר לכך, VBAC היא לידה רגילה לכל דבר. | ||
| − | הכנה ל-VBAC דומה | + | הכנה ל-VBAC דומה להכנה ללידה רגילה. |
==ניתוח קיסרי בהלכה היהודית== | ==ניתוח קיסרי בהלכה היהודית== | ||
| − | רוב | + | רוב פוסקי ההלכה מתנגדים לעריכת ניתוח קיסרי למעט מקרים של מצגים חולניים של העובר או אי התאמה בין גודל האגן לראש העובר. הטעמים להתנגדותם זהים לטעמים להתנגדותם לעריכת זירוז לידה, המפורטים בערך לידה. עם זאת, ישנם פוסקים המעניקים את סמכות ההחלטה בנושא לשיקול הדעת הרפואי. |
| − | מעמדה ההלכתי של לידה שהתבצעה בניתוח קיסרי איננו זהה לזה של לידה טבעית. באותו אופן, גם מעמדם ההלכתי של הילוד והיולדת (בין אם מדובר בלידת אדם ובין אם מדובר בלידת בעל חיים בניתוח קיסרי) שונה מזה של ילוד אחר שנולד בלידה טבעית. המשמעויות נוגעות לשתי סוגיות עיקריות - ראשית, ישנן קטגוריות הלכתיות (כגון דינים הנוגעים | + | מעמדה ההלכתי של לידה שהתבצעה בניתוח קיסרי איננו זהה לזה של לידה טבעית. באותו אופן, גם מעמדם ההלכתי של הילוד והיולדת (בין אם מדובר בלידת אדם ובין אם מדובר בלידת בעל חיים בניתוח קיסרי) שונה מזה של ילוד אחר שנולד בלידה טבעית. המשמעויות נוגעות לשתי סוגיות עיקריות - ראשית, ישנן קטגוריות הלכתיות (כגון דינים הנוגעים לבכורה כמו בעניין פדיון הבן, תענית בכורות ועוד) הכוללות אך ורק ילודים שנולדו באופן טבעי דרך [[צוואר הרחם]]. שנית, שאלה חשובה אחרת היא האם ניתן להתייחס ל'''זמן''' ביצוע הניתוח כפי שמתייחסים לזמן הלידה דרך צוואר הרחם. שאלה זו בעלת השלכות לעניין סוגיה כמו מועד ברית המילה.<br />סוגיות אלו נדונו מתקופת התנאים ואילך, תחת השם "יוצא דופן". סוגיית זמן המילה, למשל, נדון על ידי אמוראים וראשונים. יש הסוברים כי יוצא דופן [[ברית מילה|נימול]] ככל הילדים ביום השמיני, גם אם מילתו חלה בשבת. מן העבר השני, יש הסוברים כי אין כלל חובה למול אותו דווקא ביום השמיני. כדעה ממצעת, יש הסוברים כי מחמת הספק נימול ביום השמיני, אך מילתו אינה דוחה את השבת. |
| − | == | + | ==תמונות נוספות== |
| − | + | {{ויקישיתוף|Category:Caesarian section}} | |
| − | |||
| − | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 55: | שורה 53: | ||
* [http://www.medethics.org.il/articles/tora/subject10.asp ניתוח קיסרי בראייה רפואית-הלכתית] באתר "medethics" (לפי הכותרת המתאימה). | * [http://www.medethics.org.il/articles/tora/subject10.asp ניתוח קיסרי בראייה רפואית-הלכתית] באתר "medethics" (לפי הכותרת המתאימה). | ||
* {{הארץ|ימימה עברון|הקיסרי ירום הודו: כל ילד חמישי בישראל נולד בניתוח קיסרי|1118586|04/09/2009}} | * {{הארץ|ימימה עברון|הקיסרי ירום הודו: כל ילד חמישי בישראל נולד בניתוח קיסרי|1118586|04/09/2009}} | ||
| − | |||
| − | |||
[[קטגוריה:היריון ולידה]] | [[קטגוריה:היריון ולידה]] | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
גרסה אחרונה מ־16:15, 16 בנובמבר 2013
ניתוח קיסרי (נקרא לעתים גם "לידת חתך"), הוא הליך ניתוחי בבטנה של אישה הרה שבו חותכים את הבטן ואת הרחם כדי להוציא מהם עובר אחד או יותר ואת שלייתם, כתחליף ללידה רגילה, או כתחליף להפלה מלאכותית בהריונות מחוץ לרחם. הוולד הנולד בניתוח קיסרי נקרא "יוצא דופן".
ישנם שני סוגים של ניתוחים קיסריים: הקלאסי והניתוח בחלק התחתון. הניתוח הקלאסי מתבצע על ידי חיתוך אנכי במרכז בטן ההריון שדרכו ניתן להוציא את העובר. החיתוך התחתון, שבו משתמשים יותר בימינו, הוא חיתוך קטן יותר שבו אובד פחות דם, קל יותר לסגור אותו והוא מאפשר לידה טבעית בהמשך.
ניתוחים קיסריים שכיחים יותר בהריונות של נשים מבוגרות, שמנות מאוד, נשים הסובלות מרעלת הריון, נשים שהיה להן ניתוח קיסרי בעבר, או כאלו שנושאות תאומים או שלישיות בבטנן. כמו כן שכיח הניתוח במקרים בהם העובר גדול מאוד או שהוא נמצא במַנָּח (מצג) המקשה על לידה טבעית, אינו מאפשר אותה כלל או מסכן את העובר, וניסיון להיפוך עובר נכשל. נכון ל-2007, אחוז הניתוחים הקיסריים בישראל עומד על 19 אחוזים [1].
כיום ישנן נשים המעדיפות ללדת בניתוח קיסרי, על מנת להימנע מכאבי הלידה, על מנת ללדת בתאריך מסוים וכן מסיבות נוספות.
ניתן, אם כן, לחלק את הניתוחים הקיסריים לניתוחים אלקטיביים וניתוחי חרום. חלוקה זו, שנהוגה מאוד בטרמינולוגיה הקלינית בימינו, מבחינה בין ניתוחים מוזמנים מראש (אלקטיביים) וניתוחי חרום, אשר היולדת והרופא המטפל לא צפו מראש. רוב הסיבות שנמנו מעלה (מצג פתולוגי, הריון מרובה עוברים, שיליית פתח וכו') הם מצבים שידועים ליולדת במהלך הריונה, ויגררו לרוב קביעת ניתוח אלקטיבי לסביבות השבוע ה 39 להריון. ניתוחי חירום הם בדרך כלל תוצאה של לידה פעילה אשר נקלעה לסיבוכים.
תוכן עניינים
מהלך הניתוח
למעט ניתוחי חרום מסוימים, הניתוח הקיסרי מתבצע ברוב בתי החולים בהרדמה אפידורלית. כעבור מספר דקות, וכששהרדמה מתחילה להשפיע על פלג הגוף התחתון של היולדת, יחל רופא הנשים בביצוע החתך ובהוצאת הילוד והשליה. כן יחתך חבל הטבור. מיילדת תקבל לידיה את הרך הנולד, תתעד את זמן לידתו ותנקה אותו משכבת הוורניקס. התינוק יעבור בדיקת אפגר וישהה זמן מה תחת מנורת חימום. בחלק מהמקרים רופא ילדים יבצע בדיקות ראשוניות נוספות בחדר הניתוח. בתי חולים שמאשרים נוכחות מלווה בזמן הניתוח, יבקשו לרוב מהמלווה לצאת מחדר הניתוחים בשלב זה. חלקו השני והארוך יותר של הניתוח כולל את תפירת הרחם והשכבות החיצוניות עד לעור. בסך הכל ניתוח קיסרי אורך בימינו כ 40 דקות, והוא מצריך עבודת צוות של שני גינקולוגים, מרדים, מיילדת ורופא ילדים.
מקור השם
במקומות רבים נטען כי מקור שמו של הניתוח הקיסרי נובע מכך שבשיטה זו יילדו את יוליוס קיסר, שליט רומא. הסבר זה שגוי - המושג "ניתוח קיסרי" נולד כ-700 שנה לפני שיוליוס קיסר נולד. מלבד זאת באותה תקופה אמהות שילדו בניתוח כזה היו מתות סמוך ללידה - ולו נולד יוליוס קיסר בשיטה זו - הייתה אמו מתה, אלא שידוע כי אמו של יוליוס קיסר חייתה עדיין כאשר היה מפקד הצבא.
מקור השם הוא מהמילה הלטינית "קאסיוּס"[חַתוּך/כַּרוּת]. בלטינית: caedo, caedere, caesum הן מלים שפירושם לחתוך/לכרות. מכאן שפירושו מלטינית של "ניתוח קיסרי" הוא "ניתוח חיתוך".
ניתוח קיסרי מופיע בספרות חז"ל בשם יוצא דופן, כלומר ולד שנולד דרך דופן הרחם. "יוצא דופן, והבא אחריו - שניהם אינן בכור לא לנחלה ולא לכהן" (משנה מסכת בכורות פרק ח', משנה ב').
סיכונים
בעבר הרחוק, חלק ניכר מהנשים שילדו בניתוח קיסרי מתו תוך זמן קצר, בעיקר כתוצאה מזיהומים.
עד תגליתו של איגנץ זמלווייס ב-1848 הייתה תמותת נשים שעברו ניתוח קיסרי גבוהה מאד, גבוהה עד כדי כך שהתקיים ויכוח בנושא זכותו של מי גבוהה יותר לחיות - האם או העובר. הנוצרים סברו שהיות והעובר עדיין לא חטא זכותו לחיים גדולה מאשר זכות האם ואילו היהדות נקטו בדין רודף והעדיפו את חיי האם. מאז, עם ההקפדה על החיטוי ירדה התמותה באופן משמעותי. בשנים 1965-1975 עדיין מתו 31 נשים מתוך 100,000 ניתוחים קיסריים. נתונים משנות ה-90 מראים שבימינו אחת מכל 2,500 נשים שילדו בלידה קיסרית מתה, לעומת אחת מ-10,000 בלידה נרתיקית. נתונים אלו אינם מצביעים בהכרח על סיכון גדול יותר בניתוח לעומת לידה, משום שנשים הנמצאות מלכתחילה בסיכון גבוה יולדות כמעט תמיד בניתוח קיסרי.
ניתוח קיסרי, כמו כל ניתוח פולשני, גורר בעקבותיו סכנות מתהליך ההרדמה, זיהומים וזמן התאוששות ארוך. אך, עם השתכללות אמצעי הרפואה סיכונים אלו פוחתים עד מאוד. סיכון אחר הוא קריעה של דופן הרחם במהלך לידות עוקבות. מסיבה זו נשים שלהן היסטוריה של לידה בניתוח קיסרי מופנות לניתוח כזה גם בהריונות הבאים. הניתוח כולל גם סיכונים ליילוד, בין היתר קשיי נשימה בשל אי ריקון הריאות מנוזלים. תופעה זו נמנעת בלידה רגילה בזכות לחץ עצמות האגן של היולדת על גוף היילוד.
לידה רגילה לאחר קיסרי
בעבר ניתוח קיסרי אחד שלל מהאישה את האפשרות ללדת לידה טבעית לאחריו. מאז שהוחל בניתוחים קיסריים בחתך תחתון, ניתן ללדת בלידה רגילה לאחר ניתוח קיסרי אחד. רופאים ומיילדות בודדים מסכימים ליילד לידה טבעית גם לאחר שני ניתוחים קיסריים ויותר.
יתרונותיה של לידה רגילה לאחר ניתוח קיסרי (Vaginal Birth After Cesarian - VBAC, מבוטא וִיבַּק) שווים ליתרונות של כל לידה טבעית, והם כוללים את כל היתרונות שבהימנעות מניתוח בכלל, כולל זמן החלמה קצר יותר, וכן אפשרות לחוות את הלידה עצמה, ואפשרות לקבל את התינוק מיד לאחר הלידה. עם זאת, VBAC מאופיינת ברמת סיכון גבוהה יותר מאשר לידה רגילה, שכן הרחם מצולק והסיכון לקריעתו גדל. מסיבה זו אין מאפשרים ל-VBAC להימשך מעבר לזמן מסוים. מעבר לכך, VBAC היא לידה רגילה לכל דבר. הכנה ל-VBAC דומה להכנה ללידה רגילה.
ניתוח קיסרי בהלכה היהודית
רוב פוסקי ההלכה מתנגדים לעריכת ניתוח קיסרי למעט מקרים של מצגים חולניים של העובר או אי התאמה בין גודל האגן לראש העובר. הטעמים להתנגדותם זהים לטעמים להתנגדותם לעריכת זירוז לידה, המפורטים בערך לידה. עם זאת, ישנם פוסקים המעניקים את סמכות ההחלטה בנושא לשיקול הדעת הרפואי.
מעמדה ההלכתי של לידה שהתבצעה בניתוח קיסרי איננו זהה לזה של לידה טבעית. באותו אופן, גם מעמדם ההלכתי של הילוד והיולדת (בין אם מדובר בלידת אדם ובין אם מדובר בלידת בעל חיים בניתוח קיסרי) שונה מזה של ילוד אחר שנולד בלידה טבעית. המשמעויות נוגעות לשתי סוגיות עיקריות - ראשית, ישנן קטגוריות הלכתיות (כגון דינים הנוגעים לבכורה כמו בעניין פדיון הבן, תענית בכורות ועוד) הכוללות אך ורק ילודים שנולדו באופן טבעי דרך צוואר הרחם. שנית, שאלה חשובה אחרת היא האם ניתן להתייחס לזמן ביצוע הניתוח כפי שמתייחסים לזמן הלידה דרך צוואר הרחם. שאלה זו בעלת השלכות לעניין סוגיה כמו מועד ברית המילה.
סוגיות אלו נדונו מתקופת התנאים ואילך, תחת השם "יוצא דופן". סוגיית זמן המילה, למשל, נדון על ידי אמוראים וראשונים. יש הסוברים כי יוצא דופן נימול ככל הילדים ביום השמיני, גם אם מילתו חלה בשבת. מן העבר השני, יש הסוברים כי אין כלל חובה למול אותו דווקא ביום השמיני. כדעה ממצעת, יש הסוברים כי מחמת הספק נימול ביום השמיני, אך מילתו אינה דוחה את השבת.
תמונות נוספות
- ראו תמונות נוספות בוויקישיתוף
קישורים חיצוניים
- כתבה על ניתוח קיסרי מאת פרופ' ציון חגי - באתר הכללית
- ניתוח קיסרי בראייה רפואית-הלכתית באתר "medethics" (לפי הכותרת המתאימה).
- ימימה עברון, הקיסרי ירום הודו: כל ילד חמישי בישראל נולד בניתוח קיסרי, באתר הארץ, 04/09/2009
