הבדלים בין גרסאות בדף "ונוס בפרווה"
מ (מועתק מהוויקיפדיה העברית. ראו פרטי זכויות יוצרים בדף השיחה.) |
(←מיזמים) |
||
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 14: | שורה 14: | ||
|מסת"ב= | |מסת"ב= | ||
}} | }} | ||
− | '''ונוס בפרווה''' ( | + | '''ונוס בפרווה''' (בגרמנית: '''Venus im Pelz''') היא נובלה פרי עטו של הסופר האוסטרי ליאופולד פון זאכר מאזוך, הידועה שביצירותיו. הנובלה הייתה אמורה להיות חלק מסדרה של 6 נובלות שמאזוך תכנן לכתוב, בשם הכולל "מורשת קין". רק שתי הנובלות הראשונות הושלמו, "ונוס בפרווה" היא הראשונה שבהן. ההשראה לנושאים ולדמויות שבנובלה הגיעה מחייו של מאזוך עצמו. ונדה פון דונאג'ו, הדמות הנשית המרכזית בנובלה, מבוססת על דמותה של פאני פיסטור, אשתו של מאזוך. הנובלה פורסמה בשנת 1870. בשנת 1998 היא ראתה אור גם בעברית, בתרגומו של שלמה טנאי. |
==תקציר העלילה== | ==תקציר העלילה== | ||
− | + | סיפור המסגרת עוסק באדם, שחולם לשוחח עם ונוס על אהבה, בעודה לובשת פרווה. מספר הסיפור, ששמו אינו מוזכר, מספר על חלומותיו לחברו, סוורין, שמגלה לו כיצד יוכל להשתחרר ממשיכתו לנשים אכזריות: באמצעות קריאת יצירה ספרותית בשם "זכרונותיו של אדם סופר-חושני". יצירה ספרותית זו מספרת את סיפורו של סוורין פון קוסיימסקי, אשר אהבתו העזה לאשה, ונדה פון דונאג'ו, גורמת לו לבקש ממנה להתייחס אליו כאל עבד שלה ולעודד אותה להשפיל אותו יותר ויותר. סוורין מתאר את תחושותיו באותן סיטואציות כחזקות וחושניות ביותר. סוורין וונדה נוסעים לפירנצה שבאיטליה. בדרכם לשם סוורין מאמץ את השם "גרגור", שם גנרי רוסי למשרת, ונוטל על עצמו את תפקיד משרתה של ונדה. בפירנצה, ונדה מתייחסת אליו באכזריות הולכת וגוברת, ואף מגייסת לעזרתה שלוש נשים אפריקאיות, שמשפילות ומכות אותו. | |
− | סיפור המסגרת עוסק באדם, שחולם לשוחח עם | ||
− | הקשר בין ונדה לסוורין מגיע לנקודת משבר, כאשר ונדה עצמה פוגשת את גבר חלומותיה, אלקסיס פפדופוליס, ומבקשת להתמסר לו ולקבל את מרותו. בסוף הסיפור, סוורין, מושפל על ידי מאהבה החדש של ונדה, מאבד את רצונו להישלט, ומצהיר שגברים צריכים לשלוט בנשים, עד שיגיע היום שבו הנשים ישתוו לגברים | + | הקשר בין ונדה לסוורין מגיע לנקודת משבר, כאשר ונדה עצמה פוגשת את גבר חלומותיה, אלקסיס פפדופוליס, ומבקשת להתמסר לו ולקבל את מרותו. בסוף הסיפור, סוורין, מושפל על ידי מאהבה החדש של ונדה, מאבד את רצונו להישלט, ומצהיר שגברים צריכים לשלוט בנשים, עד שיגיע היום שבו הנשים ישתוו לגברים בחינוך ובזכויות. |
− | |||
==השפעות תרבותיות== | ==השפעות תרבותיות== | ||
− | |||
* המונח [[מזוכיזם]], המתאר מצב שבו אדם נהנה מכאב והשפלה וזקוק להם כדי להגיע לגירוי מיני, קרוי על שמו של מחבר הנובלה. | * המונח [[מזוכיזם]], המתאר מצב שבו אדם נהנה מכאב והשפלה וזקוק להם כדי להגיע לגירוי מיני, קרוי על שמו של מחבר הנובלה. | ||
− | * הנובלה עובדה | + | * הנובלה עובדה לסרטי קולנוע שלוש פעמים: ב-1967, ב-1969 וב-1994. הסרט מ-1994 זכה בפרס בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של סנקט פטרבורג, רוסיה. סרט נוסף המבוסס על הנובלה ועל חייו של מחברה נמצא בשלבי הפקה, וצפוי לצאת לאקרנים במהלך שנת 2009. |
− | * להקת | + | * להקת הוולווט אנדרגראונד הקליטה שיר בשם "Venus in Furs", שהושפע מהנובלה ועסק ב[[סאדו-מזוכיזם]] וב[[בונדג']]. השיר נכתב על ידי לו ריד והופיע באלבום הבכורה של הלהקה משנת 1967, "The Velvet Underground and Nico". השיר זכה מאוחר יותר לגרסאות כיסוי רבות. |
− | * שירה של להקת | + | * שירה של להקת ההבי מטאל האמריקאית מרילין מנסון, "Doll-Dagga Buzz-Buzz Ziggety-Zag", מתוך אלבומם "The Golden Age of Grotesque", מתייחס לנובלה, וכולל בתוכו את המשפט: "we've got our Venus not in Furs but in uniform". |
− | * להקת | + | * להקת הבלאק מטאל הבריטית" קריידל אוף פילת'" הקליטה בשנת 1998 שיר בשם "Venus In Fear", המתייחס אף הוא לנובלה. |
− | * חבר להקת " | + | * חבר להקת "סוזי והבנשיז", סטיבן סוורין, בחר בשמו של הדמות הראשית של הנובלה כשם המשפחה של שמו הבימתי. |
− | * בסרטו מ- | + | * בסרטו מ-2006 של ג'ון קמרון מיטשל, "שורטבאס", לאחת הדמויות, שהנה דומינטריקס, קוראים סוורין. |
− | * "ונוס בפרווה" היה שם הקוד שניתן לגרסה 6.0 של | + | * "ונוס בפרווה" היה שם הקוד שניתן לגרסה 6.0 של תוכנת עריכת התמונות אדובי פוטושופ. |
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
* {{ספר פרויקט גוטנברג|כותב=[[ליאופולד פון זאכר מאזוך]]|מספר=6852}} | * {{ספר פרויקט גוטנברג|כותב=[[ליאופולד פון זאכר מאזוך]]|מספר=6852}} | ||
− | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:ספרים]] |
[[קטגוריה:BDSM]] | [[קטגוריה:BDSM]] | ||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− |
גרסה אחרונה מ־21:31, 10 באוגוסט 2011
ונוס בפרווה | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
עטיפת הספר באנגלית | |||||||||||||
|
ונוס בפרווה (בגרמנית: Venus im Pelz) היא נובלה פרי עטו של הסופר האוסטרי ליאופולד פון זאכר מאזוך, הידועה שביצירותיו. הנובלה הייתה אמורה להיות חלק מסדרה של 6 נובלות שמאזוך תכנן לכתוב, בשם הכולל "מורשת קין". רק שתי הנובלות הראשונות הושלמו, "ונוס בפרווה" היא הראשונה שבהן. ההשראה לנושאים ולדמויות שבנובלה הגיעה מחייו של מאזוך עצמו. ונדה פון דונאג'ו, הדמות הנשית המרכזית בנובלה, מבוססת על דמותה של פאני פיסטור, אשתו של מאזוך. הנובלה פורסמה בשנת 1870. בשנת 1998 היא ראתה אור גם בעברית, בתרגומו של שלמה טנאי.
תקציר העלילה
סיפור המסגרת עוסק באדם, שחולם לשוחח עם ונוס על אהבה, בעודה לובשת פרווה. מספר הסיפור, ששמו אינו מוזכר, מספר על חלומותיו לחברו, סוורין, שמגלה לו כיצד יוכל להשתחרר ממשיכתו לנשים אכזריות: באמצעות קריאת יצירה ספרותית בשם "זכרונותיו של אדם סופר-חושני". יצירה ספרותית זו מספרת את סיפורו של סוורין פון קוסיימסקי, אשר אהבתו העזה לאשה, ונדה פון דונאג'ו, גורמת לו לבקש ממנה להתייחס אליו כאל עבד שלה ולעודד אותה להשפיל אותו יותר ויותר. סוורין מתאר את תחושותיו באותן סיטואציות כחזקות וחושניות ביותר. סוורין וונדה נוסעים לפירנצה שבאיטליה. בדרכם לשם סוורין מאמץ את השם "גרגור", שם גנרי רוסי למשרת, ונוטל על עצמו את תפקיד משרתה של ונדה. בפירנצה, ונדה מתייחסת אליו באכזריות הולכת וגוברת, ואף מגייסת לעזרתה שלוש נשים אפריקאיות, שמשפילות ומכות אותו.
הקשר בין ונדה לסוורין מגיע לנקודת משבר, כאשר ונדה עצמה פוגשת את גבר חלומותיה, אלקסיס פפדופוליס, ומבקשת להתמסר לו ולקבל את מרותו. בסוף הסיפור, סוורין, מושפל על ידי מאהבה החדש של ונדה, מאבד את רצונו להישלט, ומצהיר שגברים צריכים לשלוט בנשים, עד שיגיע היום שבו הנשים ישתוו לגברים בחינוך ובזכויות.
השפעות תרבותיות
- המונח מזוכיזם, המתאר מצב שבו אדם נהנה מכאב והשפלה וזקוק להם כדי להגיע לגירוי מיני, קרוי על שמו של מחבר הנובלה.
- הנובלה עובדה לסרטי קולנוע שלוש פעמים: ב-1967, ב-1969 וב-1994. הסרט מ-1994 זכה בפרס בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של סנקט פטרבורג, רוסיה. סרט נוסף המבוסס על הנובלה ועל חייו של מחברה נמצא בשלבי הפקה, וצפוי לצאת לאקרנים במהלך שנת 2009.
- להקת הוולווט אנדרגראונד הקליטה שיר בשם "Venus in Furs", שהושפע מהנובלה ועסק בסאדו-מזוכיזם ובבונדג'. השיר נכתב על ידי לו ריד והופיע באלבום הבכורה של הלהקה משנת 1967, "The Velvet Underground and Nico". השיר זכה מאוחר יותר לגרסאות כיסוי רבות.
- שירה של להקת ההבי מטאל האמריקאית מרילין מנסון, "Doll-Dagga Buzz-Buzz Ziggety-Zag", מתוך אלבומם "The Golden Age of Grotesque", מתייחס לנובלה, וכולל בתוכו את המשפט: "we've got our Venus not in Furs but in uniform".
- להקת הבלאק מטאל הבריטית" קריידל אוף פילת'" הקליטה בשנת 1998 שיר בשם "Venus In Fear", המתייחס אף הוא לנובלה.
- חבר להקת "סוזי והבנשיז", סטיבן סוורין, בחר בשמו של הדמות הראשית של הנובלה כשם המשפחה של שמו הבימתי.
- בסרטו מ-2006 של ג'ון קמרון מיטשל, "שורטבאס", לאחת הדמויות, שהנה דומינטריקס, קוראים סוורין.
- "ונוס בפרווה" היה שם הקוד שניתן לגרסה 6.0 של תוכנת עריכת התמונות אדובי פוטושופ.
קישורים חיצוניים
- ליאופולד פון זאכר מאזוך, ונוס בפרווה, בפרויקט גוטנברג (באנגלית)