הבדלים בין גרסאות בדף "שיטת "הימים הבטוחים""

מתוך ויקיסקס
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 1: שורה 1:
−
{{בעבודה}}
 
 
[[קובץ:SDM-circle3.png|שמאל|ממוזער|250px|המחשה הרלוונטית לנשים שלהן מחזור באורך 26 עד 32 ימים (בשיטת ימי התקן).]]
 
[[קובץ:SDM-circle3.png|שמאל|ממוזער|250px|המחשה הרלוונטית לנשים שלהן מחזור באורך 26 עד 32 ימים (בשיטת ימי התקן).]]
−
<!--
+
'''שיטת "הימים הבטוחים"''' הן למעשה מגוון שיטות [[אמצעי מניעה|למניעת הריון]] המתבססות על הערכת פרק הזמן שבו [[ביצית|תא הביצה]] אינו יכול להיות מופרה על בסיס משך ה[[מחזור חודשי|מחזור החודשי]] בעבר ותסמינים אחרים. בני זוג אשר מתקשים להביא ילדים לעולם עשויים לעשות שימוש בשיטות "הימים הבטוחים" למטרה הפוכה - תזמון [[יחסי מין]] לא מוגנים כדי להיכנס ל[[הריון]].
−
'''שיטת "הימים הבטוחים"''' הן למעשה מגוון שיטות [[אמצעי מניעה|למניעת הריון]] המתבססות על פרק הזמן שבו [[ביצית|תא הביצה]] אינו יכול להיות מופרה (ימים 1-7 וימים 20-32 ל[[מחזור]] ה[[אישה]] - ראו תרשים משמאל). כלומר, בימים 8-19 למחזור, בני הזוג נמנעים מקיום [[יחסי מין]] אשר כוללים [[חדירה]] [[מין וגינאלי|וגינאלית]]. שיטה זו אינה נחשבת ל[[מין בטוח|בטוחה]] ועל פי מספר ה[[הריון|הריונות]] שדווחו נקבע לה [[אינדקס פרל]] של 9-20.
 
−
-->
 
−
'''שיטת "הימים הבטוחים"''' הן למעשה מגוון שיטות [[אמצעי מניעה|למניעת הריון]] המתבססות על הערכת פרק הזמן שבו [[ביצית|תא הביצה]] אינו יכול להיות מופרה על בסיס משך ה[[מחזור חודשי|מחזור החודשי]] בעבר ותסמינים אחרים.
 
  
−
בני זוג אשר מתקשים להביא ילדים לעולם עשויים לעשות שימוש בשיטות "הימים הבטוחים" למטרה הפוכה - תזמון [[יחסי מין]] לא מוגנים כדי להיכנס ל[[הריון]].
+
השיטות אינן נחשבות ל[[מין בטוח|בטוחות]] ועל פי מספר ה[[הריון|הריונות]] שדווחו נקבע לה [[מדד פרל]] של 9-20.
  
 
השיטה הראשונה פותחה ב-1930 על ידי ג'ון סמולדרס, רופא הולנדי קתולי. שיטתו התבססה על המחזור החודשי ועל עבודותם של הרמן קנאוס האוסטרי וקיוסאקו אוגינו היפני. השיטה הפכה לאמצעי המניעה העיקרי של זוגות קתולים במשך מספר עשורים עד להתפתחות שיטות אחרות המבוססות על תסמינים. פיתוח חדש התרחש ב-2002 כאשר אוניברסיטת ג'ורג'טאון הציגה את שיטת ימי התקן. חרוזים צבעוניים, המכונים "CycleBeads", מאפשרים לעקוב אחר הימים הפוריים והלא פוריים בקרב נשים אשר נוקטות בשיטת SDM.
 
השיטה הראשונה פותחה ב-1930 על ידי ג'ון סמולדרס, רופא הולנדי קתולי. שיטתו התבססה על המחזור החודשי ועל עבודותם של הרמן קנאוס האוסטרי וקיוסאקו אוגינו היפני. השיטה הפכה לאמצעי המניעה העיקרי של זוגות קתולים במשך מספר עשורים עד להתפתחות שיטות אחרות המבוססות על תסמינים. פיתוח חדש התרחש ב-2002 כאשר אוניברסיטת ג'ורג'טאון הציגה את שיטת ימי התקן. חרוזים צבעוניים, המכונים "CycleBeads", מאפשרים לעקוב אחר הימים הפוריים והלא פוריים בקרב נשים אשר נוקטות בשיטת SDM.
שורה 36: שורה 32:
  
 
===שיטת ימי תקן===
 
===שיטת ימי תקן===
−
[[שיטת ימי תקן]] פותחה כאמור על ידי המכון לפוריות באוניברסיטת ג'ורג'טאון ולה יש כללים פשוטים יותר לעומת שיטת אוגינו-קנאוס. מוצר שנקרא "CycleBeads" פותח לצד פיתוח השיטה כדי לסייע למשתמשת לעקוב אחר הפריון במהלך המחזור החודשי. השיטה יכולה לשמש נשים בעלות מחזורים שאורכם בדרך כלל בין 26 ל-32 ימים. בשיטה זו:
+
[[קובץ:Geburtenkontrollkette.jpg|שמאל|ממוזער|250px|CycleBeads]]
 +
שיטת ימי תקן פותחה כאמור על ידי המכון לפוריות באוניברסיטת ג'ורג'טאון ולה יש כללים פשוטים יותר לעומת שיטת אוגינו-קנאוס. מוצר שנקרא "CycleBeads" פותח לצד פיתוח השיטה כדי לסייע למשתמשת לעקוב אחר הפריון במהלך המחזור החודשי. השיטה יכולה לשמש נשים בעלות מחזורים שאורכם בדרך כלל בין 26 ל-32 ימים. בשיטה זו:
 
* אי-פריון חל בימים 1-7.
 
* אי-פריון חל בימים 1-7.
 
* פריון בימים 8-19.
 
* פריון בימים 8-19.
שורה 43: שורה 40:
 
לשיטה זו שיעור כישלון של 5% בשימוש נכון ו-12% בשימוש אופייני.
 
לשיטה זו שיעור כישלון של 5% בשימוש נכון ו-12% בשימוש אופייני.
  
−
{{בעבודה}}
+
===ביקורת===
−
<!--
 
−
==ביקורת==
 
−
===שיעור כישלון===
 
 
לשיטות "הימים הבטוחים" שיעור כישלון גבוה ביחס ל[[אמצעי מניעה]] אחרים, גם כאשר נעשה בה שימוש נכון ומושלם. מבין אמצעי מניעה אחרים, רק ל[[כובעון צווארי]] ו[[ספוגית]] יש שיעור כישלון גבוהים יותר. הסיבה לשיעור כישלון גבוה היא ההסתמכות על הנחות שאינן תמיד נכונות. כך למשל, אורכו של השלב שלאחר ה[[ביוץ]] (השלב הלוטאלי) הוא בדרך כלל 12-16 ימים, והנוסחה של שיטת אוגינו-קנאוס מניחה שזהו אורכו של השלב בקרב כל הנשים. עם זאת, יש נשים רבות עם שלב קצר או ארוך יותר. עבור נשים אלה, הנוסחה אינה נכונה.
 
לשיטות "הימים הבטוחים" שיעור כישלון גבוה ביחס ל[[אמצעי מניעה]] אחרים, גם כאשר נעשה בה שימוש נכון ומושלם. מבין אמצעי מניעה אחרים, רק ל[[כובעון צווארי]] ו[[ספוגית]] יש שיעור כישלון גבוהים יותר. הסיבה לשיעור כישלון גבוה היא ההסתמכות על הנחות שאינן תמיד נכונות. כך למשל, אורכו של השלב שלאחר ה[[ביוץ]] (השלב הלוטאלי) הוא בדרך כלל 12-16 ימים, והנוסחה של שיטת אוגינו-קנאוס מניחה שזהו אורכו של השלב בקרב כל הנשים. עם זאת, יש נשים רבות עם שלב קצר או ארוך יותר. עבור נשים אלה, הנוסחה אינה נכונה.
  
−
שיטות המבוססת על לוח שנה משתמשות ברשומות של מחזור חודשי העבר כדי לחזות את אורך מחזורים בעתיד. עם זאת, אורכו של השלב טרום הביוץ יכול להשתנות באופן משמעותי, תלוי באורך המחזור האופייני של האישה, מדגיש גורמים, טיפול תרופתי, מחלה, גיל המעבר, הנקה, ואם היא רק הוא יורדת באמצעי מניעה הורמונליים. אם אישה עם מחזורים סדירים בעבר יש ביוץ התעכב בשל אחד מהגורמים הללו, היא עדיין תהיה פורה כאשר השיטה אומרת לה שהיא נמצאת בשלב שלאחר הביוץ עקר. אם יש לה ביוץ מוקדם בצורה יוצאת דופן, שיטות המבוססת על לוח שנה תציין שהיא עדיין בשלב שלפני הביוץ עקר כשהיא הפכה למעשה פורה. [16]
+
בעיה נוספת היא ההסתמכות על אורך המחזור החודשי בעבר כדי לחזות את אורך המחזורים העתידיים. עם זאת, אורכו של שלב טרום ה[[ביוץ]] יכול להשתנות באופן משמעותי, והוא תלוי באורך המחזור האופייני של האישה, לחץ ומתח נפשי, טיפול תרופתי, מחלה, [[גיל המעבר]], [[הנקה]], והפסקת השימוש ב[[גלולות למניעת הריון]].
  
−
Calendar-based methods use records of past menstrual cycles to predict the length of future cycles. However, the length of the pre-ovulatory phase can vary significantly, depending on the woman's typical cycle length, stress factors, medication, illness, menopause, breastfeeding, and whether she is just coming off hormonal contraception. If a woman with previously regular cycles has a delayed ovulation due to one of these factors, she will still be fertile when the method tells her she is in the post-ovulatory infertile phase. If she has an unusually early ovulation, calendar-based methods will indicate she is still in the pre-ovulatory infertile phase when she has actually become fertile.[16]
+
לבסוף, השיטות מניחות שהדימום הראשון הוא חלק מה[[וסת|ווסת]]. מאידך, דימום באמצע מחזור עשוי להתרחש.  
  
−
לבסוף, שיטות המבוססת על לוח שנה להניח כי כל הדימום הוא וסת אמיתית. עם זאת, אמצע מחזור או דימום anovulatory יכול להיגרם על ידי מספר הגורמים. [23] שגוי זיהוי דימום כוסת יגרום החישובים של השיטה להיות שגויים. [16]
+
==ראו גם==
  
−
בריאות עוברי [עריכה]
 
−
היה מי שהציע שלא מוגן משגל בתקופות פוריות של המחזור החודשי עדיין עשוי לגרום לתפיסות, אבל ליצור עוברים מסוגלים השתלה. [24] יש לו גם הציע שהריונות כתוצאה מכשלים בשיטה של שיטות התנזרות תקופתיות נמצאים בסיכון מוגבר של מומי הפלה ולידה בשל תאי מין בגיל בזמן ההתעברות. [25] מחקרים אחרים מצביעים על כך שהעיתוי של תפיסה אין כל השפעה על שיעורי הפלות, [26] משקל נמוך בלידה, או לידה מוקדמת. [27]
 
−
 
−
 
−
 
−
Finally, calendar-based methods assume that all bleeding is true menstruation. However, mid-cycle or anovulatory bleeding can be caused by a number of factors.[23] Incorrectly identifying bleeding as menstruation will cause the method's calculations to be incorrect.[16]
 
−
Embryonic health[edit]
 
−
It has been suggested that unprotected intercourse in the infertile periods of the menstrual cycle may still result in conceptions, but create embryos incapable of implanting.[24] It has also been suggested that pregnancies resulting from method failures of periodic abstinence methods are at increased risk of miscarriage and birth defects due to aged gametes at the time of conception.[25] Other research suggests that timing of conception has no effect on miscarriage rates,[26] low birth weight, or preterm delivery.[27]
 
−
 
−
-->
 
 
[[קטגוריה:אמצעי מניעה|הימים הבטוחים]]
 
[[קטגוריה:אמצעי מניעה|הימים הבטוחים]]

גרסה מ־19:29, 17 באפריל 2014

המחשה הרלוונטית לנשים שלהן מחזור באורך 26 עד 32 ימים (בשיטת ימי התקן).

שיטת "הימים הבטוחים" הן למעשה מגוון שיטות למניעת הריון המתבססות על הערכת פרק הזמן שבו תא הביצה אינו יכול להיות מופרה על בסיס משך המחזור החודשי בעבר ותסמינים אחרים. בני זוג אשר מתקשים להביא ילדים לעולם עשויים לעשות שימוש בשיטות "הימים הבטוחים" למטרה הפוכה - תזמון יחסי מין לא מוגנים כדי להיכנס להריון.

השיטות אינן נחשבות לבטוחות ועל פי מספר ההריונות שדווחו נקבע לה מדד פרל של 9-20.

השיטה הראשונה פותחה ב-1930 על ידי ג'ון סמולדרס, רופא הולנדי קתולי. שיטתו התבססה על המחזור החודשי ועל עבודותם של הרמן קנאוס האוסטרי וקיוסאקו אוגינו היפני. השיטה הפכה לאמצעי המניעה העיקרי של זוגות קתולים במשך מספר עשורים עד להתפתחות שיטות אחרות המבוססות על תסמינים. פיתוח חדש התרחש ב-2002 כאשר אוניברסיטת ג'ורג'טאון הציגה את שיטת ימי התקן. חרוזים צבעוניים, המכונים "CycleBeads", מאפשרים לעקוב אחר הימים הפוריים והלא פוריים בקרב נשים אשר נוקטות בשיטת SDM.

היסטוריה

שיטות ישנות

לא ידוע האם תרבויות היסטוריות היו מודעים לכך שחלק מהמחזור החודשי הוא הפורה ביותר. בשנה 388 כתב אוגוסטינוס על התנזרות תקופתית. בהתייחס לחסידיו של מאניכאיזם, דתו לשעבר, הוא אמר "האם זה לא אתה שנהג לייעץ לנו לבחון עד כמה שניתן את הזמן שבו אישה, לאחר טיהורה, עשויה להרות, ולהימנע ממגורים משותפים בתקופה זו ...?".

במאה שקדמה לדברי אוגוסטינוס, כתב הרופא היווני סורנוס כי "הזמן שלפני ואחרי הווסת" הוא הקטע הפורה ביותר במחזור האישה; חוסר דיוק זה נכתב שוב במאה ה-6 על ידי הרופא הביזנטי איתיוס. באופן דומה, מדריך מין סיני שנכתב קרוב לשנת 600 לספירה, קבע כי רק חמישה הימים הראשונים שלאחר הווסת הנם פוריים. מספר היסטוריונים סבורים כי גם אוגוסטינוס זיהה באופן שגוי את הימים שמיד לאחר הווסת כחלון הפוריות הגדול ביותר.

אזכור כתוב ל"ימים בטוחים" אינו מופיע שוב במשך למעלה מאלף שנים. לאחר מכן, ההתקדמות המדעית עודדה מספר הוגי דעות חילונים לתמוך בהתנזרות תקופתית כדי למנוע הריון: ב-1840 לערך התגלה כי בעלי חיים רבים מבייצים במהלך תקופת הייחום. חלק מבעלי חיים (כלבים למשל) מדממות במהלך הייחום, ולפיכך הונח, בהתאמה, כי הווסת של האישה היא התקופה הפורה ביותר. תאוריה לא מדויקת זו הפכה לפופולרית על ידי רופאי הבישוף באותה תקופה. בשנת 1854, רופא אנגלי בשם ג'ורג' דרייסדייל לימד לראשונה את מטופליו כי הימים הסמוכים לווסת הינם הכי פחות פוריים, אך אף על פי שטענתנו נכונה, היא נותרה בדעת מיעוט בשארית המאה ה-19.

שיטת אוגינו-קנאוס (שיטת הקצב)

בשנת 1905 מצא גינקולוג הולנדי בשם תיאודור הנדריק ואן דה ולדה, כי נשים מבייצות רק פעם אחת בכל מחזור חודשי. בשנות ה-20 של המאה ה-20 פעלו באופן עצמאי שני גינקולוגים, קיוסאקו אוגינו היפני והרמן קנאוס האוסטרי, ומצאו כי הביוץ מתרחש כארבע עשרה ימים לפני הווסת הבאה. אוגינו השתמש בתגליתו כדי לפתח נוסחה אשר תסייע לנשים עקרות לקיים יחסי מין בחלון הזמן הטוב ביותר להשגת הריון.

ב-1930, השתמש יוהנס סמולדרס, רופא הולנדי, בתגליות של אוגינו וקנאוס ליצירת שיטה למניעת הריון. סמולדרס פרסם את עבודתו עם העמותה הרפואית ההולנדית הקתולית, וזו הייתה לשיטה הנפוצה בעשורים הבאים.

המשך המאה ה-20 עד היום

במחצית הראשונה של המאה ה-20, רוב המשתמשים בשיטת אוגינו-קנאוס היו קתולים. הם עקבו אחרי הוראות הכנסייה אשר טענו כי כל שיטה אחרת למניעת הריון היא חטא. ב-1968 הוציאה הכנסייה הצהרה ורמזה כי יש להעדיף את השיטה החדשה דאז, שיטת המודעות לפוריות, שהתבססה על תסמינים ונחשבה לאמינה יותר. כיום, מדריכי השיטה החדשה מאמינים ששיטת אוגינו-קנאוס הפכה למיושנת.

תשומת לב חדשה הופנתה לשיטות המבוססת על לוח שנה בשנת 2002, כאשר המכון לפוריות באוניברסיטת ג'ורג'טאון הציג שיטה חדשה בשם שיטת ימי התקן (Standard Days Method).

סוגים ויעילות

מרבית המחזורים החודשיים מתחילים בימים בודדים של אי-פריון (אי-פריון טרום-ביוץ) לאחר מכן תקופה פוריה, ובסוף ימים בודדים של אי-פריון לפני הווסת הבאה אי-פריון לאחר ביוץ). היום בו התחיל הדימום נחשב ליום הראשון של המחזור החודשי. האישה נדרשת לדעת את אורך מחזורי הווסת שלה כדי להשתמש בשיטות אלה. מעקב לא מדויק אחר אורך המחזור עשוי להביא לקיום יחסי מין לא מוגנים ביום פורה. לשיטות אלו שיעור הצלחה נמוך למדי עקב המשמעת הדרושה כדי לשמור על תיעוד מדויק של המחזור החודשי וההימנעות מקיום יחסי מין לא מוגנים - שיעור כישלון טיפוסי הוא 25% לשנה.

שיטת אוגינו-קנאוס (שיטת הקצב)

האורך המשוער של תקופת האי-פריון שלפני הביוץ מחושב באופן הבא: יש להחסיר 19 מאורכו של המחזור החודשי הקצר ביותר של האישה. תחילת תקופת האי-פריון שאחרי הביוץ מחושבת באופן הבא: יש להחסיר 10 מאורכו של המחזור החודשי הארוך ביותר של האישה. לדוגמה, עבור אישה שמחזוריה באורך 30-36 ימים, תקופת האי-פריון שלפני הביוץ יהיה, לפי ההערכות, 11 הימים הראשונים של המחזור שלה (30-19=11), היא תהיה פורייה בימים בימים 12-25, ושוב בתקופת אי-פריון החל מיום 26 (36-10=26). לשיטה זו שיעור כישלון בשימוש נכון של עד 9% לשנה.

שיטת ימי תקן

CycleBeads

שיטת ימי תקן פותחה כאמור על ידי המכון לפוריות באוניברסיטת ג'ורג'טאון ולה יש כללים פשוטים יותר לעומת שיטת אוגינו-קנאוס. מוצר שנקרא "CycleBeads" פותח לצד פיתוח השיטה כדי לסייע למשתמשת לעקוב אחר הפריון במהלך המחזור החודשי. השיטה יכולה לשמש נשים בעלות מחזורים שאורכם בדרך כלל בין 26 ל-32 ימים. בשיטה זו:

  • אי-פריון חל בימים 1-7.
  • פריון בימים 8-19.
  • אי-פריון החל מיום 20 עד סוף המחזור.

לשיטה זו שיעור כישלון של 5% בשימוש נכון ו-12% בשימוש אופייני.

ביקורת

לשיטות "הימים הבטוחים" שיעור כישלון גבוה ביחס לאמצעי מניעה אחרים, גם כאשר נעשה בה שימוש נכון ומושלם. מבין אמצעי מניעה אחרים, רק לכובעון צווארי וספוגית יש שיעור כישלון גבוהים יותר. הסיבה לשיעור כישלון גבוה היא ההסתמכות על הנחות שאינן תמיד נכונות. כך למשל, אורכו של השלב שלאחר הביוץ (השלב הלוטאלי) הוא בדרך כלל 12-16 ימים, והנוסחה של שיטת אוגינו-קנאוס מניחה שזהו אורכו של השלב בקרב כל הנשים. עם זאת, יש נשים רבות עם שלב קצר או ארוך יותר. עבור נשים אלה, הנוסחה אינה נכונה.

בעיה נוספת היא ההסתמכות על אורך המחזור החודשי בעבר כדי לחזות את אורך המחזורים העתידיים. עם זאת, אורכו של שלב טרום הביוץ יכול להשתנות באופן משמעותי, והוא תלוי באורך המחזור האופייני של האישה, לחץ ומתח נפשי, טיפול תרופתי, מחלה, גיל המעבר, הנקה, והפסקת השימוש בגלולות למניעת הריון.

לבסוף, השיטות מניחות שהדימום הראשון הוא חלק מהווסת. מאידך, דימום באמצע מחזור עשוי להתרחש.

ראו גם

אוחזר מתוך "https://www.wikisex.co.il/w/index.php?title=שיטת_%22הימים_הבטוחים%22&oldid=10379"