מדד פרל

מתוך ויקיסקס
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מדד פרל (או אינדקס פרל; Pearl Index) היא הטכניקה הנפוצה ביותר לדיווח על יעילות אמצעי מניעה בניסויים קליניים.

חישוב ושימוש

על מנת לשחשב מדד פרל עבור מחקר מסוים, דרושים שלושה סוגים של מידע.

  • מספר חודשי או המחזורי החשיפה של האישה.
  • מספר הריונות.
  • הסיבה ליציאה מהמחקר (הריון או סיבה אחרת).

ישנן שתי שיטות לחישוב המדד. בשיטה הראשונה יש לחלק את מספר ההריונות במספר חודשי החשיפה, ולהכפיל את התוצאה ב-1,200. בשיטה השנייה יש לחלק את מספר ההריונות במספר מחזורי הווסת, ולהכפיל את התוצאה ב-1,300. ההכפלה ב-1,300 במקום ב-1,200 מתבססת על האורך הממוצע של המחזור (28 ימים), שהם 13 מחזורים בשנה.

מדד פרל משמש לעתים אומדן סטטיסטי למספר ההריונות הבלתי רצויים במשך 10 שנים (למשל, 100 נשים העושות שימוש באמצעי המניעה שנה אחת כל אחת, או 10 נשים העושות שימוש באמצעי המניעה 10 שנים כל אחת). לעתים הוא משמש לשם השוואה בין שיטות שונות למניעת הריון, כאשר מדד נמוך מייצג סיכוי נמוך יותר להיכנס להיריון שלא במתכוון.

מחקרים על שיטות למניעות הריון מפרסמות בדרך כלל שני מדדי פרל:

  • מדד פרל לשימוש בפועל, הכולל את כל ההריונות וכל חודשי (מחזורי) החשיפה.
  • מדד פרל לשימוש נכון, הכולל רק הריונות כתוצאה מיישום נכון ועקבי של השיטה הנחקרת, וחודשי (מחזורי) חשיפה שבהם יושמה השיטה בצורה נכונה ועקבית.

היסטוריה

המדד הוצג על ידי ריימונד פרל בשנת 1933. הוא נותר פופולרי במשך 70 שנה עד היום, במידה רבה בשל פשטותו.

ביקורת

בדומה לאמצעי מדידה של יעילות אמצעי מניעה, מדד פרל הוא חישוב המבוסס על תצפיות של אוכלוסייה מדגמית. מחקרים המבוצעים על אוכלוסיות שונות יניבו תוצאות שונות לבדיקת אמצעי מניעה כלשהו. לתרבות ולדמוגרפיה של האוכלוסייה הנחקרת, וכן לטכניקת ההוראה שננקטת להסברת השיטה לנחקרים, יש השפעה משמעותית על שיעורי הכישלון של השיטה.

למדד פרל ישנם חסרונות ייחודיים אך הבולט שבהם הוא ההנחה הסמויה כי שיעור הכישלון קבוע לאורך זמן. הנחה זו שגויה משתי סיבות: האחת, הזוגות הפוריים ביותר יהיו הראשון להיכנס להיריון. הזוגות הנותרים הם, בממוצע, בעלי פריון נמוך יותר. הסיבה השנייה היא שלא ניתן להשוות משתמשים בלתי מנוסים למשתמשים מנוסים. ככל שהזוג נמצא זמן רב יותר במחקר, כך הם מתמצאים טוב יותר בשיטה. לכן, ככל שהמחקר ארוך יותר, מדד פרל יהיה נמוך יותר, והשוואת מדדי פרל ממחקרים באורכים שונים אינו יכול להיות מדויק.

מדד פרל אינו מספק מידע בנוגע לגורמים אחרים העשויים להשפיע על חישובי היעילות, כגון:

  • חוסר שביעות רצון מהשיטה
  • זוגות המנסים להרות
  • תופעות לוואי רפואיות
  • העדר מעקב מתאים

תפיסה מוטעית נפוצה היא כי המדד הגבוה ביותר האפשרי הוא 100 - כלומר 100% מהנשים במדגם נכנסות להריון בשנה הראשונה. ואולם, אם כל הנשים במדגם נכנסות להריון בחודש הראשון, המדד יהיה 1,200 או 1,300. לפיכך, המדד יכול לשמש אומדן סטטיסטי מדויק של הסיכון להיכנס להריון בשנה אחת, רק כאשר שיעור ההריונות נמוך מאוד.

ראו גם