הבדלים בין גרסאות בדף "שוטאקון"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
| − | |||
[[קובץ:Shotacon example.png|שמאל|ממוזער|250px|תמונת שוטאקון - אחזקתו והצפייה בו נחשבת לבלתי חוקית במרבית המדיניות המערביות.]] | [[קובץ:Shotacon example.png|שמאל|ממוזער|250px|תמונת שוטאקון - אחזקתו והצפייה בו נחשבת לבלתי חוקית במרבית המדיניות המערביות.]] | ||
[[קובץ:Shotacon-example-story.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קטע מתוך סיפור שוטאקון אשר תורגם לאנגלית מהשפה היפנית. הקריאה לפיכך מימין למשאל. סיפור פורנגרפי העוסק בקטינים גם הוא נחשב לבלתי חוקי במרבית המדיניות המערביות.]] | [[קובץ:Shotacon-example-story.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קטע מתוך סיפור שוטאקון אשר תורגם לאנגלית מהשפה היפנית. הקריאה לפיכך מימין למשאל. סיפור פורנגרפי העוסק בקטינים גם הוא נחשב לבלתי חוקי במרבית המדיניות המערביות.]] | ||
גרסה מ־19:58, 14 ביוני 2014
שוטאקון (ביפנית: ショタコン; באנגלית: Shotacon) הוא סלנג יפני שמשמעותו משיכה מינית לנערים צעירים, בדומה להבפיליה. משמעות נוספת, והשימוש העיקרי בה מחוץ ליפן, היא תת-ז'אנר של הנטאי בה דמויות של ילדים לפני גיל ההתבגרות ושל נערים בתחילת גיל ההתבגרות מתוארים בהקשר מיני, ובדרך כלל בעלי נטייה הומוסקסואלית. בציורים מתוארים גם נערים בסוף גיל ההתבגרות או מבוגרים בעלי חזות צעירה יותר ותכונות אשר מאפיינות ילדים, כגון היעדר שיער ערווה ואיבר מין לא מפותח או קטן. המקבילה ההטרוסקסואלית להנטאי מסוג זה היא לוליקון.
יצירות שוטאקון עשויות לכלול מגע מיני מפורש, מגע מיני מרומז, רמיזות רומנטיות ולעתים הוא אף עשוי להיות א-מיני לחלוטין. בדומה ללוליקון, יצירות שוטאקון מתארות את הדמויות הצעירות כנחמדים, חמודים ותמימים. היצירות כוללות לעתים גם אובייקטיביזציה מינית של הדמויות.
חלק מהמבקרים טוענים כי ז'אנר זה תורם בפועל להתעללות מינית בילדים בעוד שאחרים מציינים כי אין כל ראיה לכך או כי קיימות ראיות הפוכות. על כל פנים, חוקיות היצירות משתנה ממדינה למדינה, כאשר במרבית מדינות העולם חל איסור על אחזקה וצפייה בפורנוגרפיית ילדים מצוירת מסוג זה.
מקור השם
המונח "shotacon" הוא הלחם יפני של 正太郎コンプレックス אשר מתייחס לדמות של נער צעיר בשם שוטארו (正太郎) מסדרת מנגה יפנית בשם "טצוג'ין 28-גו" משנת 1956. בסדרה זו, שוטארו הוא בלש אשר פותר תעלומות באסרטיביות, בצורה נועזת ועצמאית.
פרסומים
סיפורי שוטאקון יוצאים לאור בדרך כלל בלקטים אחת לחודשיים. לעתים יפרסם אמן מנגה סיפור בודד. סיפורים רבים מתפרסמים בכנס שנתי ביפן המכונה "שוטוקט" (ショタケット; Shotaket) החל משנת 1995. בשנת 2008 השתתפו למעלה מאלף איש והוצגו כ-200 יצירות.
יצירות שוטאקון מתפרסמות גם באתרי אינטרנט אך עקב הטאבו אתרים רבים אינם ממופים על ידי גוגל ומנועי החיפוש האחרים.
