הבדלים בין גרסאות בדף "שד"

מתוך ויקיסקס
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 1: שורה 1:
 +
{{בעבודה}}
 
{| cellpadding="4" border="0" style="float: left; clear: left; margin: 0em 1em 1em 0em; width: 125px; border: 1px #bbbbbb solid; border-collapse: collapse; font-size: 85%;"
 
{| cellpadding="4" border="0" style="float: left; clear: left; margin: 0em 1em 1em 0em; width: 125px; border: 1px #bbbbbb solid; border-collapse: collapse; font-size: 85%;"
 
|- bgcolor=white
 
|- bgcolor=white
שורה 21: שורה 22:
 
| 8) עור
 
| 8) עור
 
|}
 
|}
 +
'''שד''' הוא אחד מזוג איברים המצויים בגופם של בני אדם, באזור ה[[חזה]]. בנשים, מכילים השדיים בלוטות חלב אשר מייצרת ומפרישה חלב לצורך האכלת תינוקות. הן בגברים והן בנשים מתפתחים השדיים מאותן רקמות עובריות. ההבדל הניכר בין המינים מתחיל [[בגיל ההתבגרות]], כאשר בקרב נשים גורמים [[הורמון המין|הורמוני מין]] בשם [[אסטרוגן]], יחד עם הורמוני גדילה, להתפתחות נוספת של השדיים. שדיו של הגבר אינם מפתחים באופן הדומה לשדיה של האישה משום שגופו של הגבר מייצר רמות נמוכות של [[אסטרוגן]] לעומת רמות גבוהות יותר של [[אנדרוגן|אנדרוגנים]], בהן בעיקר [[טסטוסטרון]], אשר מדכאים דווקא את השפעותיו של האסטרוגן הגברי בהתפתחות רקמות השד. לפיכך, שדי ה[[אישה]] בדרך כלל בולטים הרבה יותר מאלה של ה[[גבר]].
 +
 +
<!--
 +
שומן תת עורי מכסה ועוטף רשת של צינוריות כי להתכנס אל הפטמה, ורקמות אלה לתת השד גודלו וצורתו. בקצות הצינורות הם אוניות, או אשכולות של alveoli, שם חלב מיוצר ומאוחסן בתגובה לאותות הורמונלי. [3] במהלך הריון, השד מגיב אינטראקציה מורכבת של הורמונים, כולל אסטרוגן, פרוגסטרון, פרולקטין, מתווכות השלמת הפיתוח שלה, כלומר התבגרות lobuloalveolar, כהכנה של ייצור חלב והנקה. לאחר הלידה, את alveoli הם מגורה לייצר ולהפריש חלב לתינוקות.
 +
יחד עם תפקידם האכלה לתינוקות, שדיים נשיים יש מאפיינים חברתיים ומיניים. השדיים עליהם בעיתון פיסול, אמנות עתיקה ומודרני נכבד, וצילום. שדיים נשיים יכולים תופסים מקום נכבד התפיסה של אישה של דימוי הגוף שלה ואת האטרקטיביות מינית. מספר השדיים לשייך בתרבויות מערביות עם מיניות נוטים לראות שדיים חשופים כמו צנוע או מגונה. שדיים ובמיוחד הפטמות מהוות אזור הארוגני על נשים. לאור הדגש של בתרבויות מסוימות על גודל שד אטרקטיבי, חלק מנשים לחפש הגדלת חזה או סוגים אחרים של ניתוח כדי להגדיל או להקטין את גודל השד שלהם או להפוך שדיים נפול.
 +
 +
Subcutaneous fat covers and envelops a network of ducts that converge to the nipple, and these tissues give the breast its size and shape. At the ends of the ducts are lobules, or clusters of alveoli, where milk is produced and stored in response to hormonal signals.[3] During pregnancy, the breast responds to a complex interaction of hormones, including estrogens, progesterone, and prolactin, that mediate the completion of its development, namely lobuloalveolar maturation, in preparation of lactation and breastfeeding. Upon childbirth, the alveoli are stimulated to produce and secrete milk for infants.
 +
Along with their function in feeding infants, female breasts have social and sexual characteristics. Breasts have been featured in notable ancient and modern sculpture, art, and photography. Female breasts can figure prominently in a woman's perception of her body image and sexual attractiveness. A number of Western cultures associate breasts with sexuality and tend to regard bare breasts as immodest or indecent. Breasts and especially the nipples are an erogenous zone on women. Given the emphasis of some cultures on breast size and attractiveness, some women seek breast augmentation or other kinds of surgery to enlarge or reduce their breast size or to reverse sagging breasts.
 +
-->
 +
<!--
 
'''שד''' הוא אחד מזוג איברים המצויים בגופם של בני אדם. בנשים, מכילים השדיים בלוטות חלב. השדיים הנשיים זהים במבנם ובתפקידם לעטינים המצויים בכל נקבות היונקים, אך שונים במראם ובמספרם. השדיים מרכזים את בלוטות החלב של האישה ומהווים לפיכך '''בלוטות חלב מורכבות'''; כל שד נשי מכיל בין 10 ל-20 '''בלוטות חלב פשוטות''' המתרכזות כולן ב'''[[פִטמה]]'''.
 
'''שד''' הוא אחד מזוג איברים המצויים בגופם של בני אדם. בנשים, מכילים השדיים בלוטות חלב. השדיים הנשיים זהים במבנם ובתפקידם לעטינים המצויים בכל נקבות היונקים, אך שונים במראם ובמספרם. השדיים מרכזים את בלוטות החלב של האישה ומהווים לפיכך '''בלוטות חלב מורכבות'''; כל שד נשי מכיל בין 10 ל-20 '''בלוטות חלב פשוטות''' המתרכזות כולן ב'''[[פִטמה]]'''.
  
 
השדיים נחשבים ל[[איברי מין]] משניים, והם מתפתחים בדרך כלל ב[[גיל ההתבגרות]]. הם מורכבים בעיקר משרירים ומרקמות שומן. אצל בני אדם השדיים מהווים [[סמל מיני]].
 
השדיים נחשבים ל[[איברי מין]] משניים, והם מתפתחים בדרך כלל ב[[גיל ההתבגרות]]. הם מורכבים בעיקר משרירים ומרקמות שומן. אצל בני אדם השדיים מהווים [[סמל מיני]].
 +
 +
-->
  
 
==מבנה השדיים==
 
==מבנה השדיים==

גרסה מ־21:04, 20 במאי 2016

685px-Baustelle.svg.png הערך נמצא בשלבי עבודה
שימו לב כי עקב כך, הערך אינו מושלם. השלמת הכתיבה אמורה להסתיים בימים הקרובים.
מבנה השד
Breast anatomy normal scheme.png
1) בית החזה (כלוב הצלעות)
2) שריר החזה הגדול
3) אוניות
4) פטמה
5) עטרה
6) תעלות
7) רקמת שומן
8) עור

שד הוא אחד מזוג איברים המצויים בגופם של בני אדם, באזור החזה. בנשים, מכילים השדיים בלוטות חלב אשר מייצרת ומפרישה חלב לצורך האכלת תינוקות. הן בגברים והן בנשים מתפתחים השדיים מאותן רקמות עובריות. ההבדל הניכר בין המינים מתחיל בגיל ההתבגרות, כאשר בקרב נשים גורמים הורמוני מין בשם אסטרוגן, יחד עם הורמוני גדילה, להתפתחות נוספת של השדיים. שדיו של הגבר אינם מפתחים באופן הדומה לשדיה של האישה משום שגופו של הגבר מייצר רמות נמוכות של אסטרוגן לעומת רמות גבוהות יותר של אנדרוגנים, בהן בעיקר טסטוסטרון, אשר מדכאים דווקא את השפעותיו של האסטרוגן הגברי בהתפתחות רקמות השד. לפיכך, שדי האישה בדרך כלל בולטים הרבה יותר מאלה של הגבר.


מבנה השדיים

השדיים, חיצונית, הם איבר אלסטי בצורה כללית דמוית כיפה, כאשר על השד, במרכזו, נמצאת הפטמה, ומסביבה העטרה. צבע הפטמה והעטרה שונה מצבע הגוף, והוא משתנה מאישה לאישה ותלוי בין היתר בגוון העור. הגוון נע בין ורוד בהיר לחום כהה.

רקמת השד בנויה משלושה חלקים עיקריים:

  • אוניות (Lobules) – בלוטות המייצרות חלב.
  • תעלות או צינוריות (Ducts) - המקשרות את האוניות אל הפטמה ומובילות אליה את החלב.
  • רקמת שומן (Stroma) - רקמה המקיפה את האוניות והצינוריות, ולמעשה ממלאת את התווך בשד.

מתחת לשד נמצא שריר החזה הגדול.

הנקה

תינוק יונק
Postscript-viewer-blue svg.png ערך מורחב – הנקה

תפקידם הפיזיולוגי של השדיים הוא הנקת תינוקות. שדי האם מייצרים חלב בסוף תקופת ההריון ולאחר הלידה, המותאם להזנה אופטימלית של תינוק. את תהליך ייצור החלב מבקר הורמון החלב, פרולקטין, המופרש מבלוטת יותרת המוח.

בעוד שבימים הקדומים ההנקה הייתה מתמשכת לתוך גיל הילדות (לפעמים עד מעל לגיל 5)[דרוש מקור], הרי שבעת המודרנית נפסקת ההנקה בדרך כלל בתוך שנה אחת וחלק מהיולדות מעדיפות אף להימנע מהנקה כליל. זאת לנוכח קיומם של תרכובות מזון לתינוקות (תמ"ל), המותאמות להזנת תינוקות וכוללות את מרכיבי חלב האם ככל שניתנים לייצור תעשייתי. את התמ"ל מכינים בבקבוק עשוי זכוכית או פלסטיק עם פטמת גומי או סיליקון כפקק. פטמת הבקבוק בנויה בצורה המדמה את פטמת השד.

גיל ההתבגרות

בגיל ההתבגרות מתפתחים השדיים, הן אצל הגבר והן אצל האישה. הצטברות הורמונים עשויים לגרום לכאב ולנפיחות באזור הפטמה ("גולות"). בדרך כלל, כאב זה חולף בתוך חודשים בודדים. הנפיחות עשויה לחלוף בתוך פרק זמן ארוך יותר, כשנתיים.

שלבי טאנר מגדירים את קצת ההתפתחות הטיפוסי של השדיים אצל נערות מתבגרות.

השדיים כמושא לגירוי מיני

העיגול החיצוני מסמן את השד כולו. העיגול הפנימי מסמן את העטרה ובמרכזה הפיטמה

המראה של השדיים הוא חלק מגורמים המסייעים לעוררות מינית אצל גברים.

השדיים בתרבות

אישה בלבוש מסורתי בדרום אתיופיה. בתרבויות רבות שדיים חשופים אינם נחשבים לדבר מגונה

בתרבות העת העתיקה נתפסו השדיים כסמל לפריון, ואלות הפריון (לדוגמה ונוס מווילנדורף) פוסלו וצוירו כבעלות חזה שופע.

בעוד שבימי הביניים לא הייתה התייחסות לשדיים באומנות בגלל שמרנות דתית, בתקופת הרנסאנס החלו ציירים ופסלים רבים לצייר ולפסל נשים שופעות חזה ושומן, כיוון שמודל היופי בתקופה זו הייתה נשים מלאות ושופעות. בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 הייתה תקופה ששדיים בינונים-קטנים נחשבו למודל היופי, עקב השתנות מודל היופי לנשים רזות.

בתרבות המערבית המודרנית נתפסים השדיים כסמל יופי מיני ומושך. עקב כך שניתוחים פלסטיים לשינוי גודל ומבנה השד הפכו לדבר מקובל, יש נשים המנתחות את שדיהן לשם הגדלת חזה שהוא הניתוח הפלסטי הפופולרי ביותר, הקטנת חזה, הרמת חזה ועיצוב חזה. בהגדלת החזה מחדירים לשד שתל חזה, שמרקמו קרוב למרקם תאי השומן הטבעיים והוא נוח למגע.

חלק מחברות התנועה הפמיניסטית, מתנגדות לגישה שהשדיים הם סמל מיני, ופמיניסטיות רבות אף ערכו טקסי שריפת חזיות[דרוש מקור], שהן לדעתן מוצר שוביניסטי מובהק. החזייה, שהומצאה בתחילת המאה ה-20, היא בגד שנועד לשדיים.

שדיים בגברים

רקמת שד קיימת גם אצל גברים - לרוב רקמה מדולדלת. תופעה של הגדלת שדיים אצל גברים קרויה גינקומסטיה - בדרך כלל מסיבה לא ידועה, אך גם עקב הפרעות הורמונליות שונות, או כתופעת לוואי של תרופות מסוימות. כ-1% מהלוקים בסרטן השד הינם גברים, מהלך מחלה זו קטלני הרבה יותר אצל גברים מאשר אצל נשים.

תמונות נוספות

קישורים חיצוניים

שאלות ותשובות

יש לכם שאלה? פנו לפורום האנונימי של האנציקלופדיה.

ראו גם