הבדלים בין גרסאות בדף "מרגרט סנגר"
(←מיזמים) |
|||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
סנגר המשיכה לחפש אחר אמצעי מניעה טובים, פשוטים וזולים יותר. מכון מחקר שהקימה מימן את פיתוח ה[[התקן תוך רחמי|התקן התוך רחמי]] ובו גם החלה עבודה על אמצעי מניעה הורמונליים שהובילו לפיתוח ה[[גלולה למניעת הריון]]. ב-1959 הקדיש לה דוקטור גרגורי פינקוס דוח על המצאת הגלולה למניעת הריון. סנגר מתה ב-1966 כשנראה כי הגלולה למניעת הריון פותרת את בעיית ההריונות הבלתי רצויים, לפחות בעולם המערבי. | סנגר המשיכה לחפש אחר אמצעי מניעה טובים, פשוטים וזולים יותר. מכון מחקר שהקימה מימן את פיתוח ה[[התקן תוך רחמי|התקן התוך רחמי]] ובו גם החלה עבודה על אמצעי מניעה הורמונליים שהובילו לפיתוח ה[[גלולה למניעת הריון]]. ב-1959 הקדיש לה דוקטור גרגורי פינקוס דוח על המצאת הגלולה למניעת הריון. סנגר מתה ב-1966 כשנראה כי הגלולה למניעת הריון פותרת את בעיית ההריונות הבלתי רצויים, לפחות בעולם המערבי. | ||
| − | == | + | ==ראו גם== |
| − | + | * [[גלולה למניעת היריון]] | |
| − | + | * [[אמצעי מניעה]] | |
{{מיון רגיל: סנגר, מרגרט}} | {{מיון רגיל: סנגר, מרגרט}} | ||
[[קטגוריה:היריון ולידה]] | [[קטגוריה:היריון ולידה]] | ||
גרסה אחרונה מ־19:50, 24 בספטמבר 2012
מרגרט סנגר (באנגלית: Margaret Sanger) (14 בספטמבר 1879 - 6 בספטמבר 1966) "ממציאת הגלולה" פעילה פמיניסטית אמריקאית. במשך שנים רבות ניהלה מאבק ציבורי למען פיקוח על הילודה ולמען הפצתם החופשית של אמצעי מניעה.
סנגר הכירה את בעייתן של נשים שבריאותן נהרסה בשל סדרה בלתי פוסקת של הפלות דרך עבודתה כאחות בחדרי לידה. סנגר קישרה בין חוסר שליטת הנשים בגופן לחיי העוני שלהן. נישואים משמעותם יחסי מין משמעם תינוקות, תינוקות משמעותם העמקת העוני היא האמינה שבגלל חוסר השליטה בגופן עמדו נשים מהמעמד הבינוני המשכיל בפני הצורך לבחור בין עבודה לאימהות. סנגר הבינה כי העצות לשימוש במשגל נסוג ובקונדומים אינן מועילות לנשים שהכירה ברובעי העוני של ניו יורק. היא הסיקה כי הן זקוקות לאמצעי מניעה יעיל זול וקל לשימוש שישאיר את האחריות בידיהן.
ב- 1914 הפיצה עיתון משלה בשם "האישה המורדת", ובפרסומיה סיפקה מידע על אמצעי המניעה הקיימים והסברים פיזיולוגיים. לאחר שהות בהולנד פתחה את הרשת הראשונה של מרפאות לתכנון המשפחה, וב- 1916 פתחה מרפאה דומה במטרה להפיץ את הדיאפרגמה. בעקבות זאת הורשעה בהפצת חומר תועבה וישבה בכלא 30 יום, אותם ניצלה לשם הסברה לאסירות על אמצעים למניעת הריון.
לאחר שיחרורה מהכלא פרסמה ספרים בהם טענה כי זכויות חוקיות וזכות ההצבעה הן חסרות חשיבות לעומת החשיבות להפצת אמצעי מניעה מכיוון שאינם משפיעים על המרכיבים המשמעותיים בחיי האישה. לדעתה, האישה החדשה חושבת כי השיגה הכול אם יכולה לדאוג לקיומה הכלכלי, ואומנם הדבר חשוב, אך אין לכך משמעות אם אין לאשה חופש בחירה האם להרות או לא.
בספריה כתבה גם כי זכות האישה להנות מקיום יחסי מין, אם רק ישוחררו מן הפחד להיכנס להריון. השימוש באמצעי מניעה גבר אחרי מלחמת העולם הראשונה ובמקביל צמחה תנועה בינלאומית למען תכנון הילודה וב-1937 ניתן חוק בו הרופאים יכולים לספק אמצעי מניעה וייעוץ למניעת הריון. סנגר לא הסתפקה בכך וביקשה שנושא מניעת הלידה יכלל בתוכניות לבריאות הציבור כדי שאמצעי מניעה יגיעו גם לידי נשים שאין להן אמצעים כספיים.
סנגר המשיכה לחפש אחר אמצעי מניעה טובים, פשוטים וזולים יותר. מכון מחקר שהקימה מימן את פיתוח ההתקן התוך רחמי ובו גם החלה עבודה על אמצעי מניעה הורמונליים שהובילו לפיתוח הגלולה למניעת הריון. ב-1959 הקדיש לה דוקטור גרגורי פינקוס דוח על המצאת הגלולה למניעת הריון. סנגר מתה ב-1966 כשנראה כי הגלולה למניעת הריון פותרת את בעיית ההריונות הבלתי רצויים, לפחות בעולם המערבי.
