מזופיליה

מזופיליה (בלעז: mazophilia) היא פטיש שדיים, קרי משיכה מינית חזקה לשדי האישה. משיכה מסוימת נחשבת לנורמלי, אך כאשר המשיכה היא חזקה במיוחד או אקסלוסיבית ועל חשבון משיכה לאיברי המין, אפשר שפאראפיליה זו תגיע לכדי הפרעה פטישיסטית.

כינויים נוספים בלעז הם: breast fetishism, mastofact, breast partialism.

הסבר מדעי

מדענים שיערו כי משיכה מינית לא-פאראפילית לשדיים היא תוצאה של היות השדיים הנשיים מאפיין מיני משני. פסיכולוגים אבולוציוניים שיערו כי שדיים מוגדלים בקרב נקבות בני אדם, בניגוד לשדיים של פרימטים אחרים שמתרחבים רק במהלך הביוץ, מאפשרים לנשים להשיג תשומת לב והשקעה מהגברים גם כאשר הן אינן פוריות באמת.

נטען כי השדיים הם דוגמה לתפישה שגויה שהתפשטה בכמעט כל העולם לפיה השדיים נועדו להשפיע על המיניות במקום לשמש להנקה בלבד. ישנן תרבויות בודדות ומבודדות בעולם שבהן השדיים חשופות ומשמשות להנקה בלבד, ללא פן מיני.

בספרות הקלינית של המאה ה-19, ההתמקדות המינית בשדיים נחשבה לפאראפיליה, אך כיום, בעת החדשה, משיכה זו נחשבת לנורמלית ולפרטיאליזם, אלא אם כן היא חזקה במיוחד ופוגעת בחיי המין.

דעות נוספות

במונח "פטיש שדיים" (בלעז: breast fetishism) נעשה שימוש גם בהקשר אתנוגרפי (תיאור תופעות בחברה האנושית) ופמיניסטי (אידאולוגיה למיסוד זכויותיהן של הנשים) לתיאור תרבות המתמקדת בשדיים ומתייחסת אליהם, בדרך כלל, כאובייקטים מיניים. ישנן פמיניסטיות אשר טענו כי נמצאו עדויות לפטישיזם של השדיים עוד בתקופה הניאוליתית. בקטל הויוק (בטורקיה המודרנית) חשפו חפירות ארכיאולוגיות בעיר ב-1960 קירותיהם של מקדשים שמעוטרים בזוגות שדיים חסרי-גוף.

ישנם סופרים אמריקאיים שהצהירו כי משיכה לחזה הנשי היא פטיש מיני, כי זהו האובייקט הפטישי שבה בחר העם האמריקאי וכי תופעה זו קיימת בעיקר בארצות הברית. בפועל, כידוע, בכל התרבויות המערביות נוהגים להסוות את השדיים מתחת לבגדים ובמדינות רבות חשיפתן בפרהסיה אף מהווה עבירה פלילית.

רקע היסטורי ותרבותי

ישנו עיסוק רב בשדיים של נשים, ובמיוחד בגודלם. אופנות נשים מודרניות מתמקדות בבגדים צמודים במחשוף. אנשים רבים בתרבות המערב, גברים ונשים כאחד, רואים בשדיים מאפיין מיני משני חשוב, המעיד על הנשיות, ונשים רבות משתמשות במחשוף או ביגוד החושף את החלק העליון של החזה, מעל השדיים, כדי להפגין את מיניותן ומשיכתן. מחשוף זה נחשב פעמים רבות לסוג של פלירטוט או פיתוי. רוב הגברים נהנים ממראה שדיה של האישה. במהלך גיל ההתבגרות, ישנן נערות שהופכות לאובססיביות בכל הקשור לתדמית הגוף, כולל גודל השד וצורתו. בדרום אפריקה, למשל, יצרנית החזיות וונדרברה (Wonderbra) נותנת חסות ליום מחשוף לאומי שבו נשים מעודדות להציג את המחשוף שלהן.

בתרבויות המערביות ובתרבויות אחרות יש חילוקי דעות לגבי גודל המחשוף המקובל בפומבי. בחברה המערבית בת זמננו, גודל המחשוף המקובל תלוי בהקשר החברתי והתרבותי. הצגת מחשוף או כל חלק של השד הנשי עשוי להיחשב לבלתי הולמת או אפילו אסורה על פי חוק או קושי לבוש, כגון במקומות עבודה, כנסיות ובתי ספר. במקומות אחרים מעודדים חשיפה של מחשוף רב ככל הניתן. חשיפת הפטמות נחשבת כמעט תמיד לאסורה, בלתי צנועה ומגונה. היסטוריון האמנות ג'יימס לאוור טען כי המחשוף גדול יותר בלבוש בבלאי הערב מאשר בלבוש יום-יומי בעולם המערבי.

מפיקי סרטים ותוכניות טלוויזיה נוטים להשתמש בשחקניות עם שדיים גדולים.

ניתוח להגדלת השד הופך לנפוץ יותר כיום.

ראו גם

• פרטיאליזם