הבדלים בין גרסאות בדף "הוצאת שכבת זרע לבטלה"
(←ראו גם) |
(←ראו גם) |
||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
[[קטגוריה:יהדות]] | [[קטגוריה:יהדות]] | ||
[[קטגוריה:זרע]] | [[קטגוריה:זרע]] | ||
| + | [[קטגוריה:התנזרות]] | ||
גרסה מ־00:02, 18 בנובמבר 2018
הוצאת זרע לבטלה הוא מונח הלכתי המתייחס לאוננות בכוונה תחילה. האיסור התלמודי על הוצאת שכבת זרע לבטלה התעצם במהלך הדורות וקיבל ממדים מיתיים. העיסוק המוגבר באיסור הוצאת זרע לבטלה והחשיבות שיוחסה לו הביאו לשימוש במונחים ייחודיים לאיסור זה: העבירה נקראת "פגם הברית", השמירה מפניה "שמירת הברית", והכפרה עליה "תיקון הברית".
תוכן עניינים
הגדרת המעשה
הכוונה בהוצאת זרע לבטלה היא אך ורק למעשה מכוון. קרי לילה אינו נכנס תחת הגדרה זו, מאחר שזו פליטת זרע שאינה רצונית. פעמים שבהלכה מתייחסים לאיסור הוצאת זרע לבטלה כאל מעשה שנעשה בעת קיום יחסי מין בין גבר ואשתו, ובמסגרתו הגבר "דש מבפנים וזורה מבחוץ"; כלומר, מוציא את איבר מינו רגע לפני יציאת הזרע.
קיימות שאלות הלכתיות רבות סביב איסור הוצאת זרע לבטלה: למשל, האם מותרת הוצאת זרע באוננות לשם בדיקה רפואית או להפריה מלאכותית.
היחס לאוננות של אישה מתון יותר בהלכה, אף שיש פוסקים כמו הרב יוסף חיים ("הבן איש חי") והרב משה פיינשטיין[1], שאוסרים אותה ומשווים אותה לאוננות של גבר, כל היתר סוברים שהאיסור הוא על הוצאת זרע לבטלה, שאינו קיים באישה, אומנם לדעת הרמב"ם, יש איסור מהתורה "כמעשה ארץ מצרים לא תעשו" שכל מנהגי הזנות האלה היו נהוגים אצלם.
מקורות האיסור
בתורה שבכתב
רמז ליחס השלילי למעשה זה ניתן למצוא כבר בפרשת וישב, שם רש"י מסביר שהדמויות ער ואונן מתו בגין חטא זה של הוצאת זרע לבטלה: "וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע, והיה אם בא אל אשת אחיו ושיחת ארצה, לבלתי נתון זרע לאחיו. וירע בעיני ה' אשר עשה, וימת גם אותו." אך אין לראות בכך מקור לאיסור האוננות, הן משום שלפי המתודה ההלכתית, מספר בראשית לא נלמדות הלכות (למשל, יעקב אבינו היה נשוי לשתי אחיות - מעשה שאחר מתן תורה הוא איסור כרת). ובעיקר משום שלא ברור כלל אם חטאו של אונן היה השחתת הזרע כשלעצמה או סירובו לייבם את גיסתו ו"לתת זרע לאחיו", כאשר רוב הפרשנים סוברים ששניהם ביחד.
בתורה שבעל פה
על אף שהאוננות אינה אסורה במפורש בתורה, ההלכה ומסורת התורה שבעל פה רואות בה איסור הלכתי וחטא גדול. עוד בזמן התלמוד סופחה האוננות לאיסורים אחרים כמו "לא תנאף" או "ונשמרתם מכל דבר רע". היחס אל הזרע הוא כאל חי בפוטנציה, ואל האוננות כמעין רצח שבו האדם מחסל את בניו הפוטנציאליים [2]. היו כאלו שהרחיקו לכת באומרם שאיסור האוננות הוא תת-איסור של גילוי עריות, כיון שבו מגלה אדם את ערוות עצמו.
למרות שההלכה היהודית מתירה לקיים יחסי מין עם נשים הרות, עקרות או מבוגרות, על אף שאין בהם פוטנציאל רבייה, לשם קיום מצוות עונה, חז"ל שוללים את האוננות, מכיוון שבעיניהם המיניות קיימת לצורך הקשר בין גבר לאישה המיוחדת לו. מכאן ניתן ללמוד שהמונח "זרע לבטלה" אינו מכוון לבטלה מהולדה אלא פשוט לבטלה "שלא לצורך". כלומר כל סוג של שפיכת זרע שלא במהלך קיום יחסי מין עם אישה נקרא "זרע לבטלה".
חשיבות מיסטית
יותר מכל נושא אחר בתחום הארוס והדת, זכתה סוגיית שכבת הזרע לפיתוח מיסטי בדורות האחרונים[3], ובקבלה קיימת דעה כי מניצוצות החיים המתפזרים עם הזרע המבוזבז נוצרים מלאכי חבלה. בכתבי האר"י כתוב כי האוננות במיוחד מאריכה את הגלות ומעכבת את הגאולה. בספר הזוהר אף נאמר כי חטא הוצאת זרע לבטלה הוא החטא היחיד שאין לו כפרה. מקובל להבין שאין כוונת הזוהר כפשוטו, אלא שהכוונה היא להרתיע את האדם מן החטא. ידועים מאמרי חז"ל הרבים האומרים כי תמיד אפשר לחזור בתשובה, ואין דבר עליו אי אפשר לעשות תשובה, אף על חטא חמור שכזה, ובזוהר פירוש הסולם אומר, שאפשר לעשות על החטא תשובה חלקית (בחינת ו"ק, אומנם רק שיבוא מהמשיח יהיה אפשר לעשות תשובה מלאה על החטא (בחינת ג"ר).
ביטוי מובהק להשפעה הקבלית נמצאת בשולחן ערוך חלק יורה דעה, שבו נכתב שהוצאת שכבת זרע לבטלה היא העבירה החמורה ביותר בתורה. דוגמה נוספת היא בקיצור שולחן ערוך, בפרק הלכות צניעות, בו נכתב: "ואלו שמנאפים ביד ומוציאים זרע לבטלה - לא די להם שאיסור גדול הוא, אלא שהעושה זאת הוא בנידוי, ועליהם נאמר (ישעיה א,טו) 'ידיכם דמים מלאו', וכאלו הורג את הנפש". ומוסיף: "ולפעמים בעונש זה, חס ושלום, בניו מתים כשהם קטנים או שיהיו רשעים, והוא בא לידי עניות".
תיקון הברית
באופן מסורתי נחשב עיסוק פומבי בנושא כלא צנוע ורק ספרים מעטים נכתבו בתחום. בחסידות ברסלב מקובל לומר את התיקון הכללי שתיקן רבי נחמן מברסלב לתיקון חטא זה.
חסידות ברסלב שהוקמה בשלהי המאה ה-18 דוגלת בגישה שונה ומטיפה בפומבי לשמירת הברית. מייסד החסידות רבי נחמן מברסלב חיבר את תיקון הכללי, קובץ פרקי תהילים ותפילות שנועדו לתקן את פגם הברית, בנוסף על טבילה במקווה שנחשבת על ידו לעיקר התיקון. תיקון זה נדפס פעמים רבות על ידי החסידות ובכתבי החסידות מרבים לעסוק בדרכים להימנע מהגעה לחטא זה. בשנים האחרונות מופצים ספרים וחוברות בנושא שמירת הברית ובתוכם הכותרים "אות ברית קודש", "מלחמתה של מחשבה" ועוד. בשנת 2011 פרסם הרב יהושע שפירא ספר בשם "אשיב ממצולות" שמסכם מקורות רבים בנושא שמירת הברית ומתמקד בדרכי התשובה והכפרה על פגם הברית.
אחד מן הביטויים של היחס הציבורי לאוננות מצד היהדות בדורנו הוא ארגון עצת נפש שהקים הרב שלמה אבינר, שכחלק מפעילותו מנסה לעזור לנערים להפסיק לאונן.
קישורים חיצוניים
- הוצאת שכבת זרע לבטלה במאגר "אספקלריא"
- הרב יוסי מזרחי: תיקון הברית - הוצאת זרע לבטלה
