הבדלים בין גרסאות בדף "מין בטוח"
| שורה 4: | שורה 4: | ||
ניתן להשתמש בחלק מ[[אמצעי המניעה]] כאמצעי ל[[פיקוח ילודה|מניעת היריון]]. | ניתן להשתמש בחלק מ[[אמצעי המניעה]] כאמצעי ל[[פיקוח ילודה|מניעת היריון]]. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==טרמינולוגיה == | ==טרמינולוגיה == | ||
גרסה מ־14:42, 29 באפריל 2011
מין בטוח או מין מוגן מוגדר כפעילות מינית בין אנשים שהשתמשו באמצעי הזהירות כדי להגן על צמם מפני מחלות המועברות בדרך של מגע מיני (מחלות מין), כגון איידס. יש הגורסים כי המונח "מין בטוח יותר" או "מוגן יותר" מגדיר טוב יותר את משמעות הפעילות, הואיל ואמצעי המניעה יכולים לצמצם את הסיכון להעברת המחלות, אך לא למנוע זאת לחלוטין.
מין בטוח הפך לחשוב בשנות ה-80 של המאה ה-20 כתוצאה ממגפת האיידס. כיום, עידוד מין בטוח מהווה אחת המטרות החשובות של חינוך מיני.
ניתן להשתמש בחלק מאמצעי המניעה כאמצעי למניעת היריון.
תוכן עניינים
טרמינולוגיה
בשפה המדוברת, המונח "מין בטוח" משמש הן לתיאור פעולות למניעת העברת מחלות מין והן לתיאור פעולות למניעת היריון. השימוש במונח זה התייחס בעיקר לפעילות הומוסקסואלית עד שנת 1986 לערך. לאחר מכן התפשט המושג לאוכלוסייה הכללית.
החל משנת 1997 לערך החלו מומחים אמריקאים לעודד את השימוש בקונדומים עקב נגישותם הרבה ועודדו הצגת פרסומות טלוויזיוניות לצורך שיווקם. מחקר אמריקאי משנת 2006 הראה כי ההגדרות הנפוצות ביותר למין בטוח היו קונדומים (68% מהמשתתפים), התנזרות (31.1%), מונוגמיה (28.4%) ובן זוג בטוח (18.7%).
אמצעי מניעה
הימנעות ממגע פיזי
אוטוארוטיות, גירוי מיני עצמי, היא פעילות מינית בטוחה יחסית. אוננות, למשל, היא דרך בטוחה לסיפוק עצמי כל עוד אין מגע עם נוזלי גוף של אנשים אחרים. פעילויות אחרות, כמו שיחות אירוטיות וסייברסקס, מאפשרות למשתתפים בה לעסוק בפעילות מינית מבלי להיות באותו החדר, וכך מסירה את הסיכונים הכרוכים בחילוף נוזלים.
פעילות מינית ללא חדירה
 | ערך מורחב – פעילות מינית ללא חדירה |
ישנו מגוון רחב של פעילויות מיניות בעלי רמות סיכון מצומצמות משמעותית, כגון התנשקות, אוננות הדדית וסקס יבש. ואולם, פעילויות אלו אינן מגנות מפני זיהומים המועברים באמצעות העור, כגון הרפס ויבלות באיברי המין.
חסמים
קיימים התקני הגנה שונים המונעים מגע עם דם, הפרשות נרתיקיות, זרע וגורמים מסכנים אחרים (כגון עור ושיער), במהלך יחסי המין.
- קונדומים מכסים את הפין בזמן הפעילות המינית. בדרך כלל, הוא עשוי לייטקס, סוג של גומי.
- קונדומים נשיים מוחדרים לנרתיק לפני יחסי המין.
- סכר דנטלי (המשמש ברפואת שיניים) הוא יריעת גומי המשמשת הגנה במין אוראלי. הוא משמש כחוצץ בין הפה והפות או פי הטבעת.
- כפפות רפואיות עשויות לייטקס, ויניל, ניטריל או פוליאורתן מגנות על הידיים בזמן גירוי מיני באמצעותם, כגון אוננות.
- דרך נוספת להתגונן מפני הדבקה הוא השימוש באביזרי מין נקיים. אם האביזר משמש יותר מאדם אחד או פתח אחד (כגון החדרת דילדו לנרתיק ולפי הטבעת), ניתן לעטות קונדום עליו ולהחליפו בעת העברתו לאדם אחר או לפתח אחר.
כאשר נעשה שימוש בחסמים העשויים לייטקס, השימוש בחומר סיכה המבוסס על שמן עשוי לפגוע בו ולבטל את ההגנה שהוא מספק.
מחקרים מראים כי שיעור ההחלקה והקריעה של קונדומים העשויים לייטקס נע בין 1.46% ל-18.6%. במין מוגן יש להלביש קונדום לפני המגע המיני ויש להשתמש בו גם במין אוראלי.
אמצעי זהירות אחרים
ההכרה כי בדרך כלל לא ניתן לקיים יחסי מין הנקיים מכל סיכון, התומכים במין בטוח ממליצים על נקיטת חלק מהשיטות הבאות כדי למזער את הסיכונים להידבקות במחלת מין ולהריון לא רצוי.
- חיסון נגד זיהומים נגיפיים שונים, הנפוצים שבהם הם חיסון נגד וירוס הפפילומה האנושי והפטיטיס B.
- מילה ו-HIV: על פי מחקים שנעשו לאחרונה, ועל פי המלצתה של ארגון הבריאות העולמי, מוצע לבצע מילה בקרב גברים על מנת למנוע את התפשטות נגיף האיידס במדינות מסוימות.
- בדיקות תקופתיות לקיומן של מחלות מין.
- מונוגמיה או פוליפידליה נחשבים אף הם לבטוחים, בכל הנוגע למחלות המועברות במגע מיני, כאשר אף אחד מבני הזוג אינו חולה.
- לאלו שאינם מונוגמיים, צמצום מספר הפרטנרים, בעיקר אלו האנונימיים, עשוי להפחית את החשיפה הפוטנציאלית למחלות מין.
- לפני הפעילות המינית, בני זוג יכולים לשוחח על הפעילויות שהם מעוניינים לבצע, ולהתייחס לאמצעי הזהירות שהם מתכוונים לקחת. שיחה כזו מפחיתה את הסיכוי של החלטות מסוכנות הנעשות בלהט הרגע.
שיטות לא יעילות
רוב האמצעים למניעת היריון, למעט סוגים מסוימים של חסמים, אינם יעילים במניעת מחלות המועברות במגע מיני. אמצעים אלו כוללים גלולות למניעת הריון, התקן תוך רחמי, קוטל זרע, עיקור, קשירת חצוצרות, התנזרות תקופתית, וכל אמצעי למניעת היריון אחר שאינו חסם.
השימוש בדיאפרגמה או ספוגית מספק מידה מסוימת של הגנה מפני מחלות מין מסוימות, אך לא נגד כל מחלות המין.
שיטת המשגל הנסוג אף הוא לא נחשב למין בטוח, אף שהוא יעיל במידת מה כאמצעי למניעת היריון. הסיבה לכך הוא פליטה של טיפות מקדימות העשויות להכיל HIV ומחלות מין אחרות.
התנזרות
התנזרות ממין אף היא עשויה להיחשב לשיטה למניעת העברת מחלות מין. ואולם, ניתן להידבק גם בדרכים אחרים. למשל, עקב מחטים מזוהמים המשמשים לקעקוע[ פירסינג או זריקות. מכשירים רפואיים אף הם עשויים להפיץ איידס אם לא חוטאו כראוי.
מין אנאלי
מין אנאלי חסר הגנה נחשב למסוכן מאוד ביחס לפעילויות המין האחרות, ללא כל קשר לנטייה המינית של המשתתפים. הסיבה לכך היא כי רקמות דקות בפי הטבעת וברקטום עלולים להיפצע בקלות. פצעים קלים אלו עשויים לאפשר הידבקות בחיידקים ונגיפים.
הסיכונים העיקריים אליהם נחשפים המשתתפים במין אנאלי הם HIV, וירוס הפפילומה האנושי, [ הפטיטיס A]], הפטיטיס C ואי קולי (Escherichia coli). מעבר לקונדום (גם בעצם החדרת עצמים אחרים, כגון אצבעות או דילדו), כדי לקיים מין אנאלי בטוח, על בני הזוג להבטיח כי אזור פי הטבעת נקי, והמעי ריק. בנוסף, על השותף הפסיבי להיות נינוח ומשוחרר ויש להיעזר בחומר סיכה. מטעמי היגיינה, יש לנקות את איבר המין לאחר מין אנאלי אם יש כוונה לעבור למין וגינאלי, כדי למנוע זיהומים בנרתיק.
