פתיחת התפריט הראשי

לידה

גרסה מ־16:36, 25 ביולי 2013 מאת יואבי (שיחה | תרומות) (שוחזר מעריכה של 5.102.214.178 (שיחה) לעריכה האחרונה של יונתן)

זמן הלידה ותהליכה

לידה מתרחשת כ-40 שבועות בממוצע מתאריך הווסת האחרון.

במהלך הלידה צוואר הרחם עובר תהליך של פתיחה ומחיקה. התקדמות הלידה נמדדת באמצעות הפתיחה, המחיקה והמיקום של ראש התינוק יחסית לסְפִּינוֹת, העצמות המהוות את המקום הצר ביותר שדרכו צריך התינוק לעבור. שריר הרחם מתכווץ בתדירות הולכת ועולה (אלו הם הצירים) כתוצאה מהפרשת הורמון האוקסיטוצין מבלוטת ההיפופיזה. בכל פעם שמתרחש ציר, סיבי השריר מתקצרים וכך נדחף התינוק החוצה.

הלידה מתחלקת לשלושה שלבים:

שלב ראשון

העובר יורד לחלק הנמוך של בטנה של אימו (ירידת הבטן) ולוחץ על צוואר הרחם של האם. הלחץ גורם ל"שסתום" החוסם את צוואר הרחם להשתחרר ולצאת.

נוצרת פתיחה ומחיקה של צוואר הרחם, הפתיחה נמדדת באצבעות (עד לרוחב של 5 אצבעות - כ-10 ס"מ), והמחיקה באחוזים. תחילת הפתיחה והמחיקה אינה מורגשת, שכן הצירים המורגשים יכולים להתחיל גם בפתיחה של 3-4 אצבעות. במהלך שלב זה התינוק יכול כבר להתחיל לרדת בתעלת הלידה, בעיקר בלידות חוזרות. בסוף השלב הראשון של הלידה צוואר הרחם פתוח, מחוק ובשל (רך), ולאחר מספר דקות או שניות מתחיל השלב השני. החלק המורגש של שלב זה יכול להימשך בין מספר דקות לשעות ואפילו ימים, בהתאם למצבה הנפשי של היולדת ולגנטיקה שלה.

שלב שני

נקרא גם צירי לחץ. צירים אלה, המגיעים בפרקי זמן קצרים, מאופיינים בתחושה חזקה של צורך להפריש צואה. במהלך השלב השני של הלידה נדחף התינוק החוצה על ידי שרירי הרחם ועל ידי לחיצות או נשימות של האם. התקדמות השלב הזה נמדדת באמצעות מיקום ראש התינוק יחסית לספִּינות, החל מ- 5- (מינוס חמש) ועד 5+ (פלוס חמש), מצב הידוע גם בשם crowning (מהמילה האנגלית "כתר"), שבו ראש התינוק נמצא בפתח תעלת הלידה. לעתים יש לבצע חתך החיץ על מנת להרחיב את הפתח ולאפשר מעבר חלק יותר של התינוק החוצה.

ראשו של התינוק יוצא ראשון ואחר כך שאר גוף התינוק. בשלב זה יש לבדוק שחבל הטבור אינו כרוך סביב צוואר התינוק.

השלב השני מסתיים עם צאתו של התינוק לאוויר העולם. שלב זה נמשך בין שניות בודדות לבין שעות.

שלב שלישי

חיתוך חבל הטבור ויציאת השליה. על הרופאים והמיילדות לוודא שהשליה יוצאת שלמה, שאם לא כן יש לבצע תהליכים חודרניים על מנת להוציא את שאריותיה.

שלב זה אורך כ-15 דקות, ובבתי חולים מזרזים אותו בדרך כלל באמצעות הזרקת פיטוצין לירך, גם אם אין צורך.

לעתים יש לתפור חתכים בגוף היולדת, הן כאלו שנעשו בהתערבות רפואית (חתך החיץ) והן קרעים טבעיים.

כאב בלידה

לידה טבעית, גם כזו הנטולת סיבוכים ומתקדמת במהירות, מלווה בכאבים קשים של היולדת. חלק מהיולדות מבקשות להקל את הכאבים על ידי תרופות מאלחשות שמוזרקות על ידי רופא מרדים, לעתים קרובות באמצעות אלחוש אפידורלי. שיטות נוספות הן שימוש במכשיר טנס המזרים פולסים חשמליים קצרים לעצבים המשפיעים על תחושת כאב בלידה, וטכניקות של ניהול כאב המבוססות על היפנוזה או על דמיון מודרך. באחרונה גדל היקף השימוש בגז הצחוק בחדרי לידה, מדובר במערכת שמזרימה גז צחוק בשילוב חמצן נקי. היולדת שואפת את השילוב הזה - מה שגורם לתחושת טשטוש ומפחית את הכאבים. הגז לא ניתן במקום אפידורל. הוא אמנם יוצר טשטוש, אך מחקרים השוואתיים מצאו כי הוא מפחית 40 עד 50 אחוז מהכאבים, לעומת 90 אחוז מהכאבים שמפחית האפידורל. החמצן הנקי שמוזרם ביחד עם גז הצחוק מנטרל את השפעתו המצחקקת, כיון שמינון גז הצחוק בחדר הלידה הוא נמוך: 50 אחוז בלבד, בשילוב 50 אחוז חמצן. בנוסף, החמצן הנקי בריא לנשים בהריון ולעובר, ולכן היולדת יכולה לקבל את גז הצחוק עד דקות בודדות לפני הלידה עצמה שלא כמו האפידורל.

סיבוכים בלידה

הלידה הינה באופן כללי תהליך טבעי ובטוח; למרות זאת, לעתים מתרחשים סיבוכים במהלך הלידה:

  • אם היולדת אינה במצב בו היא יכולה ללחוץ, או שיש התחלת לידה ורוצים לזרז אותה, ניתן להיעזר במכשיר ריק (ואקום), כלומר מכשיר המובא אל ראשו של התינוק, ויוצר ריק (בעזרת משאבה) כוח היניקה של מכשיר הואקום שואב את התינוק אל מחוץ לתעלת הלידה.
  • קשיים ביציאת התינוק (התינוק נמצא בזווית לא-נוחה; פתיחת צוואר הרחם אינה מספקת). במקרה ואין אפשרות להוציא את התינוק בדרך הרגילה, מבצעים לעתים ניתוח קיסרי, בו מבוצע חיתוך בבטן האם ודרכו מוצא התינוק.
  • זיהומים העלולים לחדור לגוף האם, אשר בעת הלידה חשוף יותר לסביבה החיצונית.
  • סיבוכים כלליים כתוצאה מתרופות (משככי כאבים, למשל), הרדמה ותהליכים רפואיים נוספים המבוצעים לעתים בעת הלידה.
  • לידת עכוז

זירוז והשראת לידה

לרוב מבקשים הרופאים והיולדת ללדת לידה טבעית, ללא התערבות רפואית. עם זאת, במקרים מסוימים מבקשים הרופאים או היולדת להשרות או לזרז את הלידה. זירוז הוא תהליך שמאיץ לידה לאחר תחילת הצירים, בעוד שהשראת לידה מתבצעת כדי להתחיל את תהליך הלידה. שני ההליכים נקראים בפי העם זירוז לידה.

מספר סיבות עלולות להביא להשראת לידה:

  • חשש סכנה לאם מחמת הסתבכות ההיריון.
  • אם ההיריון מתמשך 42 שבועות או יותר, היות שבתקופה זו השליה אינה מתפקדת כראוי.
  • סיבוכים במהלך ההיריון, הגורמים לכך שהארכת ההיריון עלולה להביא נזק.
  • אימות באמצעות בדיקות כי העובר אינו מתפתח כראוי.
  • אי ספיקה של השליה.
  • מחלות שונות של האם, המחמירות את מצבו של העובר עם התפתחות ההיריון.

סיבות נוספות בגללן יש מקרים בהם מזרזים לידה (אם כי יש לשקול את הסיבוכים האפשריים בפעולה זו) הן:

  • נוחות הרופא או המיילדת, בעיקר בלידה פרטית עם רופא זמין ביום מסוים.
  • מטעמי דת - רצון שלא ללדת בשבת, לידה הכורכת בעקבותיה בעיות הלכתיות שונות.
  • טעמי נוחות - היולדת מבקשת ללדת בעיתוי המתוכנן והנוח מבחינתה.

השראת לידה רפואית מתבצעת באופנים שונים, כמעט כולם רק אחרי שיש פתיחה מינימלית של צוואר הרחם:

  • הפרדת (סטריפינג) קרומי השק העוברי מדפנות הרחם במטרה לאלץ את גוף היולדת לייצר פרוסטגלנדין, הורמון המזרז את פתיחת צוואר הרחם.
  • מתן הורמון סינתטי מסוג פיטוצין, המחקה את האוקסיטוצין, שהוא ההורמון הממריץ את השרירים המכווצים את הרחם בזמן הלידה.
  • פקיעת קרומי השיליה (הגורמת ל"ירידת מים") ועוד.

הטכניקה האחרונה משמשת גם לזירוז לידה שכבר התחילה.

כאשר צוואר הרחם כבר החל להיפתח, ניתן להשרות לידה גם באופן טבעי. השראת לידה טבעית יכולה להיעשות על ידי מעסה מוסמך באמצעות לחיצה על נקודות לחיצה מתאימות, באמצעות מזונות ומשקאות מסוימים, על ידי צחוק, או באמצעות פעילות גופנית כגון הליכה, יחסי מין (שמשרים לידה הן בזכות חומרים הנמצאים בנוזל הזרע והן בגלל האורגזמה).
אפשר לגרום לפתיחה של צוואר הרחם גם בדמיון מודרך, אולם מדריך אחראי יעשה זאת רק מהטעמים הבריאותיים ולא מטעמי נוחות, ורק כשהתינוק בשל.

כאשר השראת הלידה או זירוזה נכשלים, יש צורך בהמתנה נוספת, או בניתוח קיסרי.

זירוז לידה בהלכה

ספרות ההלכה דנה בזירוזי לידה בחשש רב, מתוך מגמה של שמרנות, ואוסרת את הזירוז מטעמים שונים.

הטעמים לאיסור הם:

  • הלידה היא מצב של סכנה, ואין ראוי לאשה להיכנס למצב של סכנה מעצמה (ר' משה הרשלר, הלכה ורפואה פ"ח).
  • לידה טבעית אינה סכנה, כיון שכך הוא דרכו של עולם, ואם האל ברא את העולם כדי שיפרו וירבו מסתבר שלא ברא אותו במצב המביא לסיכונים. לעומת זאת, לידה שאין בה סכנה לא הבטיח האל שלא תהיה בה סכנה (משה פיינשטיין, אגרות משה יו"ד ח"ב סי' עד).
  • סיבוכים העלולים להיווצר כתוצאה מהזירוז: התכווצויות בלתי סדירות, יילוד פג בטעות (ר"מ הרשלר, שם).
  • סכנות וצרות שונות, וגרימת מוות לוולד לפני זמנו (דברי תורה ח"ג אות ל, על פי האר"י בשער רוה"ק תקון ד).
  • שמא יוולד הרך הנולד במזל רע. לפי האסטרולוגיה מצב המזלות בזמן לידתו של האדם קובע את מזלו לטוב ולרע, וקיים חשש שזירוז יגרום לו להולד במזל רע (רוקח קהלת ג יא; הקדמת ספר יצירה; ובארוכה בשו"ת משנה הלכות ח"ט סי' קפד).

כך למעשה פוסקים כל גדולי פוסקי דורנו: משה פיינשטיין (כנ"ל), עובדיה יוסף (טהרת הבית עמ' נט), ושמואל ואזנר (שבט הלוי ח"ו סי' רכח). רק במקום סכנה הם מתירים לבצע זירוז.

היולדת ביהדות

כיום, מקובל כי היולדת מברכת ברכת הגומל לאחר לידה, מאחר שמדובר בתהליך שיש בו סכנה. בעבר הייתה היולדת מביאה קורבן הנקרא קורבן יולדת לאחר 40 יום מלידת בן ו-80 יום מלידת בת. (ויקרא י"ב א'-ח')

לידת בית

  ערך מורחב – לידת בית

לידה המתבצעת בבית היולדת או במרכז לידה, בדר"כ בלווי של מיילדת או רופא מיילד. בישראל מתבצעות מאות לידות בית מתוכננות בשנה [1] . משרד הבריאות אינו מעודד לידה מחוץ לבתי חולים ואף פועל נגד תופעה זו. עם זאת, בשנת 2007 הוציא משרד הבריאות נוהל מסודר‏‏[2] ללידה כזו.

בפועל, כאשר אישה אינה יולדת בבית החולים‏‏, עליה להגיע לשם עם תינוקה לבדיקה, אם ברצונה להיות זכאית למענק לידה מהביטוח הלאומי. במקרה כזה, מקבל בית החולים את מלוא סכום ההשתתפות בעלות הלידה מאת קופות החולים, על אף שהלידה לא התבצעה בבית החולים [3].

ארגוני נשים מנסים להפעיל לחץ על הממשלה והכנסת לאפשר ליולדות בחירה מלאה בלידה‏‏, כאשר הן יקבעו לאן ילך הכסף המשולם על ידי המדינה‏‏[4]‏‏.

תמונות נוספות

ראו גם

קישורים חיצוניים

תבנית:מיזם תבנית:מיזם

הערות שוליים

  1. ^ לידות בית בישראל ובעולם מתוך מרכז המחקר והמידע של הכנסת אוגוסט 2008‏
  2. ^ נוהל לידות בית באתר משרד הבריאות
  3. ^ ‏רינה רוזנברג, ‏ילדת בבית? בית החולים יפסיד 8,000 שקל, באתר הארץ, 27 ביולי 2008‏
  4. ^ פרוטוקול של דיון ב‏ועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת ב-29 ביולי 2008.