תרומת ביציות
תרומת ביציות היא טיפול פוריות המיועד לנשים שאינן מסוגלות לייצר ביציות איכותיות בעצמן. בתהליך שואבים ביציות מתורמת ומפרים אותן בתא זרע. אחרי מספר ימים מחזירים את הביצית המופרית לרחם של הנתרמת. בישראל מתנהל היום מאבק ציבורי למען חוק שיסדיר את הנושא במדינה.
תוכן עניינים
למי מיועד ההליך של תרומת הביציות?
ההליך מיועד לנשים שאינם מסוגלות לייצר ביציות בעצמן. בין הסיבות העיקריות ניתן למצוא:
- מנאפוזה מוקדמת
- טיפולים כימותרפיים
- מחלות אוטואמוניות
- טיפולי הקרנה
- תסמונת טרנר
- כריתת שחלות
- גיל מתקדם של האם
- נשים אחרי מספר רב של טיפולי הפריה כושלים
בנוסף, יש מחלות גנטיות שמונעות מהאם להשתמש בביציות שלה כמו תסמונת הX השביר. כמו כן, תרומת ביצית עבור זוג גברים (או גבר יחיד), בשילוב עם הליך פונדקאות, הופכת נפוצה יותר ויותר. היו גם מקרים שבהן זוג לסביות ביקשו לעבור הליך שבו אחת הנשים תישא את ההריון כאשר תורמת הביציות היא בת-הזוג (ראו: הורות הומו-לסבית).
wv8vhC <a href="http://aaoriisvdxsb.com/">aaoriisvdxsb</a>, [url=http://pmkmlpabztrj.com/]pmkmlpabztrj[/url], [link=http://lenltoouctcq.com/]lenltoouctcq[/link], http://dljordfiytfq.com/
אחוזי הצלחה
ההריון הראשון מתרומת ביצית הושג בשנת 1984. בשנת 2000 דיווחו 400 מרכזי הפריה בארצות הברית כי מתוך 6000 מחזורי הפריה, הושג אחוז הצלחה של 43.4% לידות של תינוק חי. אחוזי ההצלחה יורדים אם מחזירים עוברים מוקפאים. האישה המבוגרת ביותר שעברה את התהליך היא אומקארי פנוואר מהודו, שילדה זוג תאומים בגיל 70 .
הסיכונים שבתהליך
הסיכון לתורמת
- דימום מהתהליך הכירוגי של השאיבה
- גירוי יתר של השחלות
- לעתים נדירות הפרעות בתפקודי הכבד.
הסיכונים לטווח ארוך עדיין לא נלמדו מספיק.
הסיכון לנתרמת
- הנתרמת עלולה להידבק בכל מחלה זיהומית של התורמת כמו איידס או צהבת.
- הסיכוי להריון מרובה עוברים הוא גבוה יותר בתרומת ביצית.
גישת ההלכה היהודית לנושא תרומת הביצית
רוב הרבנים מכל הזרמים מתירים את תרומת הביצית. קיימת מחלוקת הלכתית לגבי זהותה של האם. חלק מהרבנים קובעים כי הנתרמת היא האמא, מכיוון שהיא זאת שנושאת את הולד בבטנה, מביאה אותו לעולם ומגדלת אותו. רבנים אחרים קובעים כי תורמת הביצית היא האמא, מכיוון שהנשמה נוצרת באדם עוד לפני תחילת ההריון. על מנת למנוע חשש של גילוי עריות, מעדיפים להשתמש בתורמת שאינה יהודיה. במקרה של תרומה מלא יהודיה, יש הדורשים שהילד יעבור גיור בזמן ברית המילה.[1]
המעמד החוקי של תרומת ביצית בישראל
עפ"י סעיף 4(1) לחוק בריאות העם משנת 1987 (הפריה חוץ גופית), רק אישה שעוברת בעצמה טיפולי פוריות יכולה לתרום ביציות. אסור לקבל תרומה מחברה טובה או מקרובת משפחה. מאז שהואשמו רופאים בכירים ב"פרשת גניבת הביציות", אין כמעט רופאים המוכנים לבקש תרומה ממטופלת שלהם ואין נשים רבות המוכנות לתרום. ישראליות שזקוקות לתרומה נאלצות לעבור את התהליך בחו"ל, בעיקר במזרח אירופה או בקפריסין. קופות החולים משתתפות בחלק קטן בלבד מהעלות. בשל מצוקתן של אלפי נשים, התעורר צורך דחוף להתיר בחוק את התרומה ממי שאינה עוברת טיפולים בעצמה. בשנת 2000 החליט שר הבריאות שלמה בניזרי להקים ועדה ציבורית-מקצועית בראשותו של ד"ר מרדכי הלפרין אשר תבחן את ההבטים המשפטיים, האתיים, החברתיים וההלכתיים הקשורים לנושא הנ"ל. מספר הצעות חוק בנושא הועלו, בגלגולים שונים, החל משנת 2001. ב-8 במאי 2007 עברה הצעת החוק בקריאה ראשונה.
ראו גם
מיזמים
קישורים חיצוניים
- הצעת חוק תרומת ביציות להפריה חוץ-גופית, התשס”ז-2007
- הוועדה הציבורית-מקצועית לבדיקת הנושא של תרומת ביציות
- חוק תרומת הביציות - נקודה למחשבה
- ביציות למכירה, כתבה בחדשות ערוץ 2
- מדוע ארגון אישה לאישה מתנגד להצעת החוק: נתונים וניירות עמדה
- האם חוק הביציות מעצים נשים?
