הורות הומו-לסבית

מתוך ויקיסקס
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הורות הומו-לסבית היא הורות שבה הזוג המגדל את הילד מורכב משני אנשים בני אותו המין או שלפחות אחד מהורי הילד הוא הומו או לסבית. הומואים ולסביות משמשים כהורים במסגרות משפחתיות שונות ומגוונות אם במשפחות הטרוסקסואליות (כשההורה בארון או שלא בארון), אם כהורים במשפחות גרושות, אם במשפחות חד הוריות ואם בזוגות חד מיניים.

הורות הומו-לסבית אינה נחלת המין האנושי בלבד, ממש כשם שהומוסקסואליות אינה כזאת. היא קיימת בטבע, במיוחד בזנים שונים של ציפורים, אך גם בקרב יונקים.

כיצד הומואים ולסביות הופכים להורים?

זוג נשים לסביות עם בנן, אצל השופטת אשר חתמה על צו אימוץ הילד על ידי בת זוגה של אמו הביולוגית

בפני הומוסקסואלים ולסביות המעוניינים להקים משפחה עומדות האפשרויות הבאות:

  • ילדים ממערכת יחסים הטרוסקסואלית. להומוסקסואלים ולסביות רבים יש ילדים מנישואים או מערכות יחסים קודמות. יש המגדלים את ילדיהם בעצמם, יש עם בן-זוג מאותו המין, ויש במשמורת משותפת עם ההורה השני של הילד. כמו כן ישנם הומוסקסואלים ולסביות הנמצאים במערכת יחסים הטרוסקסואלית, עם או בלי ידיעת בן-הזוג מן המין הנגדי או בני-משפחה אחרים.
  • הזרעה מלאכותית. אפשרות זו פתוחה בפני לסביות הרוצות להיכנס להריון מתרומת זרע אנונימית (באמצעות בנק זרע) או של חבר, בן-משפחת בת-הזוג וכדומה.
  • אימוץ. התקנות הקשורות לאימוץ ילדים משתנות ממדינה למדינה. יש מדינות המאפשרות ליחידים הומוסקסואלים לאמץ, יש המאפשרות זאת ליחידים הטרוסקסואלים אך לא להומוסקסואלים ולסביות ויש המאפשרות זאת רק לזוגות הטרוסקסואליים נשואים. בכמה מדינות באירופה וכן באוסטרליה, קנדה ומספר מדינות בארצות הברית מתירים גם לזוגות מאותו המין לאמץ כזוג. במקרים אחרים יש מדינות המתירות לאחד מבני הזוג להגיש בקשה לצו אימוץ או אפוטרופסות על ילד ביולוגי או מאומץ של בן-הזוג השני .
  • הורות ביולוגית משותפת ללא יחסי זוגיות. גברים הומוסקסואלים יכולים להתקשר עם אישה לצורך הבאת ילד לעולם. ישנם הומוסקסואלים הבוחרים לעשות זאת עם אישה עמה הם ביחסי חברות, וישנם המחפשים אישה או זוג לסביות במיוחד למטרה זו. יש גם נשים לסביות המעדיפות להביא ילד לעולם בשיתוף עם גבר על-פני שימוש בתרומת זרע אנונימית.
    לרוב נחתם חוזה המסדיר את זכויות בני-הזוג בנושאים כמו ביקורים, מקום מגורים, תמיכה כספית וכדומה.
  • הורות ביולוגית באמצעות פונדקאות. בפונדקאות נושאת אם פונדקאית את ההריון עבור זוג שאינו יכול להביא ילדים לעולם. הביצית יכולה להיות של האם הפונדקאית, או מתורמת ביציות (במקרה זה תתבצע הפריה חוץ-גופית). לאחר הלידה עובר התינוק לרשות הזוג. במדינות רבות בעולם פונדקאות איננה חוקית כלל, או שמוטלות עליה מגבלות (למשל, איסור לשלם עבור שירותי פונדקאות או תרומת ביצית). מדינות מסוימות מתירות פונדקאות לזוגות הטרוסקסואליים נשואים בלבד. במדינות אחרות המצב שונה (למשל בכמה מדינות בארצות הברית), ובהן פתוחה בפני זוגות חד-מיניים או רווקים הזכות להשתמש בשירותי אם פונדקאית. במקרה כזה נחתם חוזה מחייב בין הצדדים.

אפשרויות הפתוחות בפני זוגות חד-מיניים בישראל

בתחילת ינואר 2005 קבע בית המשפט העליון בישראל בפסק דין תקדימי כי אין לדחות את בקשתן של בנות זוג לסביות לאמץ האחת את ילדיה של השנייה, בטענה כי בשל הזוגיות החד-מינית שלהן, אימוץ על ידן יהיה שלא לטובת המאומץ. פסק הדין נמנע מלהכיר בסטטוס של משפחה חד-מינית, אלא מצמצם את הדיון בצורה שתאפשר את האימוץ בהתקיים התנאים הכלליים לאימוץ:

Cquote2.svg השאלה האמיתית הניצבת בפני בית המשפט לענייני משפחה הינה אם כל אחד מהקטינים ימשיך לחיות במשפחה החד-מינית בה הוא חי בלא שיינתן צו לאימוצו, או שהם ימשיכו באותם חיי משפחה תוך מתן צו האימוץ. Cquote1.svg

ב-12 בפברואר 2006 אימצו באופן חוקי טל ואביטל ירוס-חקק זו את ילדיה הביולוגיים של זו, ובכך הפכו לזוג החד-מיני הראשון בישראל שהותר לו לעשות זאת. ב-17 באוקטובר באותה שנה אישר בית המשפט אימוץ נוסף בנסיבות דומות,[1] ועד תחילת 2008 ניתנו כ-25 צווי אימוץ בנסיבות דומות.[2] ב-10 בפברואר 2008 הודיע היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, בעקבות דיון בהשתתפות אנשי מקצוע מתחום הרווחה והמשפטים, כי

Cquote2.svg ניתן לאפשר לבן זוג בן אותו המין לאמץ את ילדו, הביולוגי או המאומץ, של בן זוגו. כן נקבע, כי אין מניעה חוקית לאשר לבני זוג מאותו המין, או למי מהם, לאמץ ילד זר, שאינו ילדו של אחד מבני הזוג, וזאת בנסיבות בהן נשקלת בקשה לאימוץ על ידי אדם יחיד, ובכפוף לשיקולי טובת המאומץ כמקובל. Cquote1.svg
– הודעה לעיתונות מס' 7751, משרד המשפטים, 10 בפברואר 2008

אשר לפונדקאות, חוק הפונדקאות הישראלי מגביל את הזכות ליהנות משירותי פונדקאות אך ורק ל"איש ואשה שהם בני זוג", כאשר הפרשנות שניתנה למילים אלה עד כה היא של גבר ואשה הנשואים כדין. על כל פנים, זוגות חד-מיניים ישראלים יכולים להיעזר בשירותי פונדקאות בחו"ל. בספטמבר 2006 התיר משרד הבריאות לזוג לסביות ליהנות משרותי פונדקאות כתא משפחתי: אחת מהן תהרה מתרומת ביצית של בת-זוגה [1]. על כל פנים, הסדר זה נחשב כטיפול פוריות, ולא נעשה במסגרת חוק הפונדקאות.

גבר או זוג גברים יכולים להקים משפחה עם אישה או זוג נשים לצורך הבאת ילד לעולם. באופן זה נוצרים מודלים שונים וייחודיים של הורות משותפת ללא יחסי זוגיות. החוק אינו מכיר במשפחות "מרובות הורים" אלו, אלא רק בהורים הביולוגיים של הילד. עם זאת, בתי המשפט נוטים להתחשב בחוזים המגדירים את זכויות כל ההורים, בכפוף לטובת הילד.

היקף התופעה ומעמדה בארצות הברית

הערכות של היקף תופעת ההורות ההומו-לסבית בארצות הברית מדברות על בין מיליון לחמישה מיליון לסביות ובין מיליון לשלושה מיליון הומואים המשמשים כהורים. טווח רחב זה של הערכה פירושו שמדובר במידה רבה בניחוש, ולא בנתונים מבוססים. מספר הילדים הגדלים במשפחות חד-מיניות מוערך בשישה עד 14 מיליון ילדים.

מחקר חדש שנערך בקליפורניה והתפרסם ב-2007 מצביע על כך שאחת משלוש לסביות ילדה ילד, ואחד משישה הומוסקסואלים הוליד או אימץ ילד [2]. מן המחקר עולה גם שכ-65,500 ילדים מאומצים חיים עם הורה הומו או לסבית, 16,000 מתוכם בקליפורניה. הורים הומוסקסואלים מגדלים כ-4% מכלל הילדים המאומצים בארצות הברית.

חרף ההסתייגויות, בעשור האחרון העניקו הארגונים הגדולים של הפסיכיאטריה, הפסיכולוגיה והעבודה הסוציאלית בעולם המערבי תמיכה גורפת במשפחות חד-מיניות. ארגוני הפרופסיות עיגנו תמיכה זו בגוף הידע הרחב בתחום וסייעו בעיקר בעקבות מקרים משפטיים. בין הארגונים התומכים ניתן למנות את איגוד הפסיכולוגים האמריקנים, האיגוד הלאומי של העובדים הסוציאליים, האקדמיה האמריקנית לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, איגוד רופאי הילדים האמריקנים, איגוד הפסיכואנליטיקאים בארצות הברית וארגונים נוספים.

ההתנגדות להורות הומו-לסבית

ההתנגדות להורות ההומו-לסבית נובעת בראש ובראשונה מהתנגדות למתן זכויות שוות ללסביות הומואים וטרנסג'נדריות. מבין המתנגדים, רבים אינם מתנגדים ליחס שווה להומואים ולסביות כפרטים, אך מתנגדים בתוקף להכרה בתא המשפחתי של הומואים ושל לסביות, כזוג או כהורים.

במקרים רבים להתנגדות זו יש רקע תאולוגי. במדינות בהן יש לדת מעורבות רבה בפוליטיקה, ביניהן ישראל, המכשולים העומדים בפני הורות חד-מינית בדרך כלל גבוהים יותר.

התנגדות נוספת מושתתת על התאוריות ההתפתחותיות, על פיהן לאב ולאם תפקידים קריטיים, שאינם ניתנים להחלפה. תפקידה של האם בכל התאוריות חשוב במיוחד, ולפיכך משפחה חד-מינית נטולת אב, ובמיוחד נטולת אם, נתפסת כמכשלה גדולה בהתפתחותו של הילד.

טענות נוספות שמעלים המתנגדים להורות ההומו-לסבית הן שילדים ממשפחות חד-מיניות חשופים יותר לבלבול בזהותם המגדרית והמינית ועלולים ביתר קלות להפוך להומואים ולסביות בעצמם. עוד טוענים המתנגדים, כי הורים הומואים ולסביות מתירנים יותר מבחינה מינית, וכי רבים מהם מתעללים מינית בילדיהם. המתנגדים גם מטילים ספק ביציבותה של הזוגיות החד-מינית.

אחת הטענות המקובלות היא, שילדים ממשפחות חד-מיניות סובלים מסטיגמה חברתית ומבוכה בשל השונות של הוריהם, ומנודים בשל כך מקשרים חברתיים עם ילדים אחרים. הטוענים זאת מעלים את החשש, כי לילדים ממשפחות חד-מיניות יש סיכוי רב יותר להפוך לעבריינים, להשתמש בסמים, להיכנס להריון בגיל צעיר, לנשור מבית הספר, להתאבד, ואפילו להיות עניים יותר (במיוחד ילדים של לסביות). עם זאת, מחקרים שונים שנערכו במספר ארצות באירופה וצפון אמריקה לא גילו הבדלים משמעותיים ברמת החיים של ילדים להורים הומו-לסביים.

מחקרים העוסקים בהתפתחות הילד במשפחה הומו-לסבית

איגוד רופאי הילדים האמריקני קובע, כי ילדים הגדלים עם הורה אחד או שניים הומוסקסואל או לסבית מתפתחים טוב באותה המידה כמו במשפחות הטרוסקסואליות מבחינה רגשית, קוגניטיבית, חברתית ומינית. מחקרים מראים כי התפתחותם של ילדים מושפעת יותר מאופי היחסים ומהאינטראקציות בתוך התא המשפחתי ופחות מן המבנה המשפחתי. באופן כללי, מחקרים רבים בתחום של זהות מגדרית וזהות מינית בקרב ילדים להומואים ולסביות יוצאים מנקודת ההנחה שהומוסקסואליות היא זהות מינית מועדפת פחות. לפיכך, ככל שיצליחו להוכיח שאיננה עוברת מן ההורים לילדים, כך תצליח המשפחה ההומו-לסבית לזכות ביותר לגיטימציה. בשל גישה זו עוסקים רבים מן המחקרים בבדיקת השאלה המגדרית והנטייה המינית של ילדים אלה.

המחקרים מוכיחים כי לא נמצאו כל הבדלים בזהות מגדרית, תפקידים חברתיים או נטייה מינית בין ילדים של הטרוסקסואלים לילדים של הומוסקסואלים או לסביות. אף לא אחד מ- 300 ילדים שנחקרו במחקרים שונים לא הראה בלבול בזהותו המגדרית, הביע עניין להיות בן המגדר השני או באופן עקבי היה עסוק בהתנהגויות של בני המין השני.

עם זאת, כמה מן מחקרים דווקא מוצאים מעט הבדלים בתחום ההתנהגות המגדרית (בשונה מן המונח זהות מגדרית). בנות ובנים של הומואים ולסביות יענו פחות לתפקידים מגדריים מקובלים המצופים מבנים ובנות בכל הקשור לבחירת משחקים, לבוש, התנהלות פיזית, שאיפות תעסוקתיות (בובות מול מכוניות, משחק כדורגל מול חוג אמנות, להיות גננת מול להיות פועל בניין). ההנחה היא שילדים החיים במשפחות חד-מיניות יכולים להזדהות עם תפיסה שוויונית, שבה אין בהכרח קשר בין הזהות המגדרית לבין אופן חלוקת התפקידים. כפי הנראה, נמצאים גם הילדים בסביבה שממשטרת פחות התנהגויות מגדריות. עוד גילו המחקרים, כי בנים הגדלים במשפחות לסביות מגלים פחות תוקפנות ושתלטנות מאשר בנים הגדלים במשפחות הטרוסקסואליות. לאמהות לסביות חשוב כמעט באותה המידה שבניהן ובנותיהן יעסקו בפעילויות הנחשבות מתאימות מבחינה מגדרית.

אין הבדלים (בהשוואה לאוכלוסייה ההטרוסקסואלית) מבחינת שיעור הבנים והבנות המגדירים את עצמם עם סיום התפתחות זהותם המינית כהומואים לסביות או ביסקסואלים. לעומת זאת, מחקרים נוספים מוכיחים כי יש הבדל, אם כי קלוש ביותר, במידת ה"העברה" של הנטייה המינית מדור לדור. בכל מקרה לא יותר משיעור של 10% מאוכלוסיית הנחקרים.

על אף שאין הדבר משפיע באופן ניכר על הנטייה המינית, מתברר שיותר בנים ובנות מבוגרים של הומואים ולסביות מדווחים כי שקלו מערכת יחסים עם בני אותו מין ואף קיימו יחסי מין עם בני זוג מאותו מין. הנחת החוקרים היא, שחיים במשפחה חד-מינית אכן נותנים לגיטימציה גם לאופציה של קשר חד-מיני, ולכן רבים יותר יבדקו את האופציה, גם אם לא יבחרו בה בסופו של דבר כדרך חיים. הנחה נוספת היא, שבנים למשפחות חד-מיניות פחות נוטים להסתיר התנסויות כאלה, ולכן הן יותר משתקפות במחקרים.

מחקרים נוספים מגלים כי לילדים ממשפחות לסביות יש יותר חברים הומואים ולסביות. לבנות ממשפחות חד-מיניות אכן יהיו יותר קשרים מיניים לפני הבגרות, ולבנים - דווקא פחות. בקרב ילדים ממשפחות לסביות לא נמצאו הבדלים באיכות הקשרים האינטימיים שהם מפתחים עם בני זוג בבגרות הצעירה.

משורה ארוכה של מחקרים עולה, כי לא נמצאו הבדלים בהערכה עצמית, חרדתיות, דיכאון, בעיות התנהגותיות, תפקוד במצבים חברתיים (ספורט, חברויות, בית ספר), מידת השימוש בסיוע נפשי מקצועי, היפראקטיביות, א-חברתיות וקשיים רגשיים אחרים. לגבי שאלת הסטיגמה, בנות מדווחות דווקא על מידה גבוהה יותר של פופולריות בבית הספר ובשכונה ביחס לילדות אחרות, זאת למרות שתוצאות של מחקרים אחרים גורסים כי ילדים ממשפחות חד- מיניות אכן חווים רמה מסוימת של התייחסות סטיגמטית מצד קבוצת השווים. עם זאת, מסתבר שמודעות של הורים הומואים ולסביות לבעיה מסייעת בפיתוח מנגנוני פיצוי ותמיכה. מחקר נוסף מגלה כי אמהות ומורים מדווחים על רמה גבוהה יותר של ביטויי חיבה בקרב ילדים ממשפחות לסביות, היענות לסביבה, סקרנות ודאגה לילדים צעירים יותר. לא נמצאו הבדלים בתפקודים קוגניטיביים, מנת משכל ויכולות מילוליות. לגבי טענת ההתעללות המינית, עולה כי שיעוריה אינם עולים על אלה שבשאר האוכלוסייה.

מחקרים נוספים מתייחסים ליכולות הוריות של הורים ומוצאים אותן דומות לאלה של הורים הטרוסקסואלים. במשפחות לסביות האם הלא ביולוגית מעורבת לא פחות מהאם הביולוגית בגידול הילדים, ובאופן משמעותי יותר מהגבר במשפחה הטרוסקסואלית.

מחקר גדול שהזמינה ממשלת קנדה, שנתפרסם לראשונה ב-2007, ושבדק בין השאר את תוצאותיהם של יותר ממאה מחקרים קודמים, מצביע על כך שאין הבדלים משמעותיים בין ילדים שגדלו עם זוגות הטרוסקסואליים לבין ילדים שגדלו עם זוגות בני אותו מין. [3]

ישנם חוקרים השבים וטוענים, כי המחקרים פוליטיים ונערכו מסיבות פוליטיות. מדעי החברה, לתפיסתם, מוטים לטובת המאבק ההומו-לסבי ומתעלמים מהסכנות האמיתיות אליהן נחשפים ילדים במשפחות בעלות הורים הומואים או לסביות. חוקרים אלה מצביעים על בעיות מתודולוגיות חמורות הקיימות במחקרים: קבוצות מחקר קטנות, דגימות שאינן הסתברותיות, מחקרים איכותניים ולא אמפיריים ועוד. טענה נוספת היא, שהמחקרים מתבצעים דווקא על בעלי מעמד סוציו-אקונומי גבוה מהממוצע: לבנים, החיים באזורים עירוניים, ובעיקר בצפון ארצות הברית. רוב המחקרים, כך עולה, מבוצעים בעיקר על ילדיהן של לסביות ולא על ילדיהם של הומואים, ולפיכך, הם טוענים, לא בהכרח ניתן להחיל מחקר שנעשה על ידי קבוצה אחת, גם על הקבוצה האחרת.

תמונות נוספות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הישג משפטי: צו אימוץ נוסף למשפחה לסבית, באתר גוגיי
  2. ^ מזוז: זוגות חד מיניים יוכלו לאמץ ילדים, אתר הארץ
אוחזר מתוך "https://www.wikisex.co.il/w/index.php?title=הורות_הומו-לסבית&oldid=7807"