מדד פרל

מדד פרל (או אינדקס פרל; Pearl Index) היא הטכניקה הנפוצה ביותר לדיווח על יעילות אמצעי מניעה בניסויים קליניים.

חישוב ושימוש

על מנת לשחשב מדד פרל עבור מחקר מסוים, דרושים שלושה סוגים של מידע.

• מספר חודשי או המחזורי החשיפה של האישה.
• מספר הריונות.
• הסיבה ליציאה מהמחקר (הריון או סיבה אחרת).

ישנן שתי שיטות לחישוב המדד:

• בשיטה הראשונה יש לחלק את מספר ההריונות במספר חודשי החשיפה, ולהכפיל את התוצאה ב-1,200.
• בשיטה השנייה יש לחלק את מספר ההריונות במספר מחזורי הווסת, ולהכפיל את התוצאה ב-1,300. ההכפלה ב-1,300 במקום ב-1,200 מתבססת על האורך הממוצע של המחזור (28 ימים), שהם 13 מחזורים בשנה.

מדד פרל משמש לעתים אומדן סטטיסטי למספר ההריונות הבלתי רצויים במשך 10 שנים (למשל, 100 נשים העושות שימוש באמצעי המניעה שנה אחת כל אחת, או 10 נשים העושות שימוש באמצעי המניעה 10 שנים כל אחת). לעתים הוא משמש לשם השוואה בין שיטות שונות למניעת הריון, כאשר מדד נמוך מייצג סיכוי נמוך יותר להיכנס להיריון שלא במתכוון.

מחקרים על שיטות למניעות הריון מפרסמות בדרך כלל שני מדדי פרל:

• מדד פרל לשימוש בפועל, הכולל את כל ההריונות וכל חודשי (מחזורי) החשיפה.
• מדד פרל לשימוש נכון, הכולל רק הריונות כתוצאה מיישום נכון ועקבי של השיטה הנחקרת, וחודשי (מחזורי) חשיפה שבהם יושמה השיטה בצורה נכונה ועקבית.

היסטוריה

המדד הוצג על ידי ריימונד פרל בשנת 1933. הוא נותר פופולרי במשך 70 שנה עד היום, במידה רבה בשל פשטותו.

ביקורת

בדומה לאמצעי מדידה של יעילות אמצעי מניעה, מדד פרל הוא חישוב המבוסס על תצפיות של אוכלוסייה מדגמית. מחקרים המבוצעים על אוכלוסיות שונות יניבו תוצאות שונות לבדיקת אמצעי מניעה כלשהו. לתרבות ולדמוגרפיה של האוכלוסייה הנחקרת, וכן לטכניקת ההוראה שננקטת להסברת השיטה לנחקרים, יש השפעה משמעותית על שיעורי הכישלון של השיטה.

למדד פרל ישנם חסרונות ייחודיים אך הבולט שבהם הוא ההנחה הסמויה כי שיעור הכישלון קבוע לאורך זמן. הנחה זו שגויה משתי סיבות: האחת, הזוגות הפוריים ביותר יהיו הראשון להיכנס להיריון. הזוגות הנותרים הם, בממוצע, בעלי פריון נמוך יותר. הסיבה השנייה היא שלא ניתן להשוות משתמשים בלתי מנוסים למשתמשים מנוסים. ככל שהזוג נמצא זמן רב יותר במחקר, כך הם מתמצאים טוב יותר בשיטה. לכן, ככל שהמחקר ארוך יותר, מדד פרל יהיה נמוך יותר, והשוואת מדדי פרל ממחקרים באורכים שונים אינו יכול להיות מדויק.

מדד פרל אינו מספק מידע בנוגע לגורמים אחרים העשויים להשפיע על חישובי היעילות, כגון:

• חוסר שביעות רצון מהשיטה
• זוגות המנסים להרות
• תופעות לוואי רפואיות
• העדר מעקב מתאים

תפיסה מוטעית נפוצה היא כי המדד הגבוה ביותר האפשרי הוא 100 A common misperception is that the highest possible Pearl Index is 100 - ie 100% of women in the study conceive in the first year. תפיסה מוטעית נפוצה היא כי המדד הגבוה ביותר האפשרי פרל הוא 100 - כלומר 100% מכלל הנשים במחקר להרות בשנה הראשונה. However, if all the women in the study conceived in the first month, the study would yield a Pearl Index of 1200 or 1300. עם זאת, אם כל הנשים שהשתתפו במחקר יזום בחודש הראשון, המחקר תניב אינדקס הפנינה של 1200 או 1300. The Pearl Index is only accurate as a statistical estimation of per-year risk of pregnancy if the pregnancy rate in the study was very low. מדד פרל הוא מדויק רק הערכה סטטיסטית הסיכון לכל שנה של הריון אם את שיעור ההריונות במחקר היה נמוך מאוד.

In 1966, two birth control statisticians advocated abandonment of the Pearl Index: [ 4 ] [ 5 ] בשנת 1966, שני סטטיסטיקאים לשלוט הלידה דגל נטישה מדד פרל: [4] [5]

[The Pearl Index] does not serve as an estimator of any quantity of interest, and comparisons between groups may be impossible to interpret... [מדד פרל] אינו משמש אומדן של כמות כלשהי של עניין, והשוואות בין קבוצות עשוי להיות בלתי אפשרי לפרש ... The superiority of life table methods or other estimators that do not assume a constant hazard rate seems clear. [ 6 ] העליונות של הטבלה שיטות חיים או estimators אחרים שאינם מניחים שיעור סכנה מתמדת נראה ברור. [6] [ edit ] Selected Pearl Index Values [ עריכה ] ערכים נבחרים פרל אינדקס Main article: Comparison of birth control methods מאמר ראשי: השוואה בין שיטות למניעת הריון [ edit ] Footnotes [ עריכה ] הערות שוליים