הגדלת הפין
הליכים להגדלת הפין הם מגוון שיטות אשר כביכול מגדילות את היקפו, אורכו או קשיותו של הפין. פעמים רבות, בפרסומות לשיטות שונות להגדלת הפין, ההבחנה בין הגדלה זמנית והגדלת קבע מעורפלת בכוונה, ולפיכך מהווה מעין תרמית והונאה.
חלק מהשיטות מתבססות על תרגילי מתיחה ידניים או מכשירי מתיחה, ואילו אחרים מתבססים על ניתוחים כירורגיים. בעוד חלק מההליכים הם תרמיות ותו לא, ובחלק מהטכניקות האחרות יש מידה מסוימת של הצלחה, בעיקר בשיטות המתבססות על ניתוח כירורגי.
מעט מאוד מחקר מדעי ולגיטימי נעשה על הגדלת הפין, ולכן כל הליך הטוען לגידול משמעותי וקבוע עשוי להיות מוטה ואנקדוטי. בחלק מההליכים קיים גם סיכון, החל מקריעת העור והיווצרות צלקות ועד לפגיעה חמורה וקבועה בתפקוד המיני. עקב האופי הספקולטיבי בתחום זה, התקווה הרבה מצד צרכנים רבים ל"שיפור" באיבר מינם, ועקב מקרים ידועים שהסתיימו בנזק קבוע, אנשי רפואה רבים נוקטים ביחס ספקני כלפי סיכויי ההצלחה של הליכים העוסקים בהגדלת הפין.
נכון להיום לא קיימת הסכמה בקהילה המדעית לקיומה של טכניקה שאינה כוללת ניתוח, המגדילה את עובי או אורך הפין הזקוף הנורמלי (מעל לעשרה סנטימטרים). ואכן, המועמדים הטיפוסיים להגדלת הפין באמצעות ניתוח הם גברים בעלי פין קטן – פחות מ-4 ס"מ במצב רפוי או פחות מ-7.5 ס"מ במצב זקוף.
תוכן עניינים
שיטות כירורגיות
טכניקות כירורגיות להגדלת אורך הפין והרחבתו (הגדלת היקפו) מופיעות בספרות של ענף האורולוגיה זה שנים רבות. במחקר מ-2006, שנערך במרכז האנדרולוגי סנט פיטר ובמכון לאורולוגיה בלונדון, נקבע כי מרבית המטופלים שעברו ניתוח להארכת הפין היו מרוצים מהתוצאות.
הגדלת היקף הפין באמצעות ניתוח
הליך אפשרי אחד כולל הזרקת סיליקון וחומרים אחרים לתוך הפין ולתוך שק האשכים על מנת להאריך את היקפו. תוצאות המחקר העוסק בניתוח מסוג זה מאשר כי השימוש בשיטה זו מאפשר לעבות את הפין בצורה אפקטיבית יותר מאשר שיטות שנועדו להאריך את אורך הפין. במדגם שבו השתתפו גברים שעברו ניתוח מסוג זה, ההיקף הממוצע של פין רפוי עלה מ-7.9 ס"מ ל-10.4 ס"מ, בעוד ההיקף הממוצע של פין זקוף עלה מ-10.4 ס"מ ל-12.2 ס"מ. ואולם, ההליך אינו הפיך, ותופעות הלוואי עשויות לכלול איבוד תחושה, חוסר יכולת לבצע חדירה, צלקות ועיוותים.
בכתב העת "אורולוגיה אירופית" דווח ב-2006 כי הנדסת רקמות אוטולוגיות (של האדם עצמו) באמצעות פיגומים מתכלים נחשבת לטיפול מועיל לא רק לחולים עם הפרעת פין דיספורמי (penile dysmorphic disorder) ולתיקון מום חמור בפיר הפין עקב השתלת שומן, אלא גם להגדלת היקף הפין עם תוצאות קוסמטיות טובות. 81% מהמטופלים שנסקרו ציינו כי הטיפול "מצוין" או "טוב מאוד", וברובם חל גידול של 4 ס"מ בהיקף הפין הרפוי.
הגדלת אורך הפין באמצעות ניתוח
הפין מחובר לתחתית עצם הערווה ולמעשה כשליש עד חצי ממנו מצוי בתוך הגוף. ניתן להאריך את הפין על ידי שחרור הרצועות המחברות את הרקמה הזקיפה והגוף הספוגי לעצם הערווה. הפין מתקמר מתחת לעצם הערווה על ידי אחת הרצועות. עם שחרור הרצועה, הפין יבלוט יותר ויהא ארוך יותר, בכ-2 עד 3 ס"מ. לאחר הניתוח, הפין נמתח על מנת למנוע ריפוי הרצועה המנותקת באופן שיהיה קצר יותר לעומת אורכו לפני הניתוח. לפי נים כריסטופר, אורולוג במרכז האנדרולוגי סנט פיטר בלונדון, שיעור המטופלים שחשו אי-שביעות רצון מהטיפול היה למעלה מ-70%.
הארכה אמיתית של הפין, קרי הארכת גוף הפין ולא ניתוק הרצועות, אינו נחשב להליך שגרתי או בטוח עקב הסיכון הגבוה הקיים לאיבוד היכול להשיג זקפה.
שתלים מתנפחים
ניתן להחליף את הרקמה הזקיפה והגוף הספוגי בשני שתלים מתנפחים. שיטה זו ננקטת בעיקר בקרב גברים הסובלים מאימפוטנציה מוחלטת. משאבה ידנית מושתלת באזור המפשעה. אחד היתרונות לניתוח זה הוא שניתן ליצור זקפה חזקה בכל עת, ללא הגבלה בזמן. עם זאת, פרוצדורה זו הינה בלתי הפיכה.
שיטות ליישום עצמי
שיטות קוסמטיות
הפין יכול להיראות גדול יותר על ידי גיזום שער הערווה או באמצעות ירידה במשקל.
גלולות
ניתן לרכוש "גלולות להגדלת הפין" דרך האינטרנט. בשנות ה-90 של המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21ף, זהו אחד הנושאים הנפוצים ביותר בהודעות זבל בדואר אלקטרוני. טרם נמצאו עדויות ליעילותה של "תרופה" או גלולה צמחית כלשהי, ובדרך כלל מדובר בתרגיל עוקץ ובמרמה. ד"ר אירה שרליפ, דובר האיגוד האורולוגי האמריקאי, אמר כי "אין דבר כזה גלולת פין שעובדת. אלו נמכרים למטרות רווח. אין שום מדע או מהות מאחוריהן".
משאבת פין
משאבת פין היא גליל עם משאבה ידנית או ממונעת על מנת ליצור יניקה. יש להרכיב את הגליל על הפין. המתקן יוצר ריק חלקי מסביב לפין כדי להביא לזרימה מוגברת של דם אל תוך הפין. כתוצאה מפעילות המשאבה והגברת הלחץ, הפין הופך עבה יותר באופן זמני בלבד, אך בו-בזמן נזק עשוי להיגרם לרקמות הפין.
הסובלים מאימפוטנציה חלקית או מלאה עשויים להשתמש במכשיר מסוג זה על מנת להשיג זקפה (ולא על מנת להגדיל את הפין). לאחר שהשיגו הזקפה, עליהם להחליק טבעת פין צמודה על מנת למנוע את יציאת הדם מהפין.
במחקר בו השתתפו 37 גברים עם פין שאורכו פחות מ-10 ס"מ, נמצא כי אין שינוי משמעותי באורך הפין לאחר שהשתמשו במשאבה במשך שישה חודשים, אף על פי ש-30% מהנחקרים היו שבעי רצון מהשיטה.
מתיחה
בשיטת המתיחה, יש לחבר לפין מכשיר המותח אותו לפרקי זמן מוגדרים. המכשיר מפעיל כוח גרירה מתמיד על הפין, אשר מאריך ומרחיב, בתיאוריה, את הפין. שני מחקרים מ-2002 ומ-2009 מצאו כי יישום מתמיד ומתמשך של שיטה זו אכן מאריך את גודל הפין. המכשיר מורכב מטבעת פלסטיק שלתוכו מוכנס הפין. שני מוטות מתכתיים מחוברים לטבעת ויוצרים את המתיחה. נמצא כי חל גידול של 2.3 ס"מ באורך הממוצע של פין רפוי לאחר שימוש במשך ארבע שעות ביום במשך שישה חודשים. לא זוהה שיפור כלשהו בעובי הפין. יחד עם זאת, אוכלוסיית המחקר כללה אך ורק חולים עם מידות פין לקויות (מטופלים הסובלים ממיקרו-פין), כך שאין זה ברור מהי ההשפעה, אם בכלל, על אנשים ללא בעיה זו.
ג'לקינג
ג'לקינג (jelqing) (מכונה גם ג'יקוק [jikok] ומילקינג [milking]) היא שיטה להגדלת הפין על ידי אימון וחיזוק רקמות הפין. בטכניקה זו, יש להקיף את הפין באמצעות האגודל והאצבע בזמן שהוא זקוף-למחצה, ולהרחיק אותן מן הגוף שוב ושוב על מנת לדחוף את הדם לתוך העטרה. עקב כך, הרקמה הזקיפה והגוף הספוגי מתמלאים בדם נוסף.
הידוק
הידוק (קלמפינג; clamping) היא שיטה מסוכנת שמטרתה הגדלת היקפו של הפין. בשיטה זו, יש לקשור בחוזקה טבעת, שרוך או כבל סביב בסיס הפין הזקוף. לא מומלץ להשתמש בטבעת מתכת מפני שאם הדם נלכד בפין, יש לנסר את הטבעת על מנת למנוע נזק לפין. השיטה נחשבת למסוכנת במיוחד מפני שהיא יכולה לגרום לפין נזק קבוע.
תלייה
בשיטת התלייה (hanging) יש לקשור משקל באמצעות חבל או רצועה לעטרת הפין למשך פרק זמן מסוים. לאחר מכן, נעשה מאמץ לאמן את הפין על ידי העלאת המשקל שוב ושוב. גם שיטה זו נחשבת למסוכנת, וכוללת סיבוכים פוטנציאליים חמורים, כגון נזק עצבי, כאבים כרוניים, צלקות ואימפוטנציה.
