קריאה קווירית

קריאה קווירית הוא מונח בתורת הספרות המודרנית, והינו אחד המונחים המעשיים השאובים מהתאוריה הקווירית.

משמעות המונח "קריאה קווירית" היא קריאת טקסטים, במאמרים, בספרים או בחלק מהם, תוך עיון ביקורתי ואי קבלה של המשולש המגדרי ההטרוסקסואלי הכפוי.

לפי התאוריה הקווירית, "המשולש המגדרי" הוא התייחסות לשלושת המושגים "מין ביולוגי", "מגדר", ו"נטייה מינית", כאל שלוש צלעות במשולש חברתי כפוי, משולש שהחברה השמרנית מקבלת את הקשר בין צלעותיו כדבר מובן מאליו ולעתים קרובות כדרך ה"לגיטימית" היחידה. הקשר המצופה בין שלושת המושגים מכונה על ידי ג'ודית באטלר "הפיקציה של קוהרנטיות הטרוסקסואלית". משמעותו היא, כי אופן ההתייחסות התרבותית והחברתית, המתבטאת גם בספרות, מצפה, ויש האומרים כופה, על אדם שמבחינה ביולוגית הוא זכר, לנהוג בהתאם למגדר "גברי" ולא "נשי", ולהימשך מבחינה ארוטית לנשים ולהפך כשמדובר באדם שבמגדרו הוא נקבה. הטענה היא כי ציפייה זו היא כפייה של דעת הרוב על מיעוט גדול, בעל זהות אישית ומינית שונה מה"מצופה", תוך ביטול הלגיטימיות לקיומו.

הקריאה הקווירית מחפשת בטקסטים מסרים גלויים או חבויים, השוברים את המשולש המגדרי. הקריאה הקווירית מייחסת חשיבות למאסות היוצאות כנגד המשולש המגדרי הכפוי, למשל אצל יוצרים כמישל פוקו או כג'ודית באטלר. בנוסף, יש בה שימת לב לטקסטים שבהם קיים תיאור של גבר או של אישה שאינם נכנעים לתביעות החברתיות הנוקשות, הכופות תרבות של זהות הטרוסקסואליות מגדרית אחידה, כדוגמת הספרים מוות בוונציה, תמונתו של דוריאן גריי, אורלנדו, הסרטים מרד הנעורים, הדוויג והשארית העצבנית, ועוד.