מזוכיזם הוא הצורך לחוות כאב והשפלה על מנת ליהנות מגירוי מיני ומאורגזמה.
הפאראפיליה קרויה על שמו של הסופר האוסטרי ליאופולד פון זאכר מאזוך אשר תיאר בספריו חוויות רבות המבוססות על הצורך לסבול הן כאב והן השפלה כדי להשיג גירוי מיני ואורגזמה.
המשותף למזוכיזם ולסאדיזם הוא הסבל כתנאי לגירוי מיני. השונה בהם הוא היבט השליטה ופסיביות. סאדיסט מעוניין להכאיב לאחרים (קרי, להיות בשליטה בעצמו) ואילו מזוכיסט מעוניין לספוג כאב מאחרים, ללא כל שליטה.
מערכת יחסים של סאדיסט ומזוכיסט אינה קבועה, כלומר ייתכן כי יתקיימו חילופי תפקידים בין השניים, מכאן שהצורך בהפעלת כאב מתלווה בצורך גרימת כאב עצמי. לרוב יש עדיפות לאחד מהשניים ולעתים היא גבולית, אך בכל מימוש מערכת יחסים של סאדיסט ומזוכיסט, אחד חייב להיות זה שמכאיב בצורה אקטיבית או נפשית.
לעתים מדובר לא רק בשליטה ובגרימת כאב, אלא שליטה על התודעה, רמת דיכוי 2 ואפילו 3 בסולם של מרקוזה.
יש האומרים כי מאחורי העדפה מינית שכזו מסתתר עבר נפשי מעורער, כלומר ילדות עם אב או אם מתעלל (פיזית או נפשית). לעתים רבות הצורך לשליטה פיזית נובע מהעובדה שלאדם אין שליטה על חייו. ובהתאם, הצורך שישלטו בך נובע מהעבודה שמדובר באדם עם המון התלבטויות בחייו ויש לו צורך לפתור אותן והעובדה שבמערכת היחסים המינית יישלטו בו מרצה את הצורך.