ביסקסואליות (אטימולוגיה: בי + סקס לטינית = "מיניות כפולה") היא נטיה מינית המאופינת במשיכה מינית ורגשית של האדם אל בני שני המינים. בגלל אופיה המעורפל של הנטייה המינית הביסקסואלית, יש ביסקסואלים הנוטים להשתייך ולהזדהות עם קהילה מסוימת, הטרוסקסואלים או הומוסקסואלים.
הביסקסואליות לא הוכרה תמיד כסוג מיניות העומד בפני עצמו, ולעתים הוגדרה הן על ידי הטרוסקסואלים והן על ידי הומוסקסואלים כפיקציה.
התפתחות המושג
המונח "ביסקסואל" הופיע לראשונה במאה ה-19 והתייחס לאנשים בעלי תכונות נשיות וגבריות גם יחד. ב-1914 החלו להשתמש במונח זה בפירושו העכשווי הקשור לנטייה מינית. תיעוד היסטורי וספרותי בתרבויות מסוימות מצביע על כך שגברים ביסקסואליים היו תופעה שכיחה ומקובלת אך אין תיעוד היסטורי רב על נשים ביסקסואליות.
חוקרי התנהגות הבחינו בתופעת הביסקסואליות למן אמצע המאה ה-19. תחילה, החשיבו התאוריות את הביסקסואליות למחלת נפש מבחינה רפואית ופסיכולוגית. תאוריות אחרות ראו בתופעה שלב אבולוציוני להבנת ההומוסקסואליות. תאוריות אלו מאמינות כי בני האדם התפתחו משלב דו מיני פרימיטיבי, והתפתחו עד להבדלי מגדר פיזיים המלווים בהתפתחויות פסיכולוגיות.
חלק מהמומחים, וביניהם זיגמונד פרויד, הגיעו למסקנה כי בני האדם הם ביסקסואלים באופן טבעי. ולכן ניתן לחזור אחורה לשלב התפתחותי דו מיני פרימיטיבי. הביסקסואליות התפתחה לאחר שלא נמצא דפוס אחיד אצל הטרוסקסואלים והומוסקסואלים מבחינת משיכה מינית, התנהגות חיצונית ומערכות יחסים שקיימו, יחד עם זאת התפתחות הביסקסואלים תלויה מאוד בהקשר החברתי והפוליטי של התקופה והחברה בה הם חיים.
בעבר לא תויגו ביסקסואלים באותן סטיגמות כמו ההומואים ואף נחשבו לנורמה מקובלת. ביוון העתיקה הזהות הביסקסואלית נחשבה לנורמטיבית בתנאי שהגבר בסופו של דבר התחתן והוליד ילדים. מאז שנות ה-70 החלה התפתחות בהתייחסות לתופעת הביסקסואליות, כאשר סלבריטאים ואישיות ידועות כמו דייויד בואי, דייב נבארו ואנני הייש תמכו וקידמו תופעה זו והובילו לפתיחות וקבלה גדולה יותר. בשנות ה-90 זכתה הביסקסואליות לכתבת שער בשבועון "ניוזוויק" וסדרות טלוויזיה כמו "סקס והעיר הגדולה" החלו לעסוק בנושא.
.jpg)
במהלך השנים נוצרו סטריאוטיפים שגרמו לגברים ונשים ביסקסואלים להרגיש בשולי הקהילות ההטרוסקסואליות וההומוסקסואליות. למשל, קיימות טענות רבות המציגות את הביסקסואליות כשלב מעבר לזהות של הומוסקסואל וכי אנשים ביסקסואליים מתכחשים לזהותם ההאמיתית ומדחיקים אותה. הבעייתיות העיקרית שנותרה גם בעידן מודרני זה, עם הזהות הביסקסואלית, קשורה לאי יכולתו של הביסקסואל להתמזג בקבוצה מסוימת מכיוון שבכל קבוצה הוא יהיה חריג. האדם הופך באותה קבוצה ל"בלתי נראה" ואף חש לחץ חברתי ונפשי למתג עצמו במקום המתאים.
מאפייני הביסקסואליות
חלק מהביסקסואלים נוטים להדגיש את ההבדל בין מין למגדר. מגדר הוא כקטגוריה חברתית או פסיכולוגית ומחולק לקטגוריות של גבר ואישה. למשל, העובדה שאישה לובשת חצאית בתרבות המערבית בזמן שגבר בדרך כלל לא, מהווה הבדל מגדרי בין גברים לנשים. המין לעומת זאת מאופיין על פי ההבדלים הביולוגיים בין זכר לנקבה. ביסקסואלים בהקשר זה יכולים להימשך למאפיינים המגדריים של גבריות בשני המינים אך לאו דווקא לגוף הגברי.
הביסקסואליות נתפסת פעמים רבות כסוג של בגידה או פוליאמורי (ריבוי אהבות), עקב התפיסה המוטעית והשכיחה כי ביסקסואלים נמצאים תמיד במערכת יחסים מקבילה עם שני המינים. אולם, כמו בכל זהות מינית גם ביסקסואלים יכולים לחיות חיי מין שונים ומגוונים כמו מונוגמיה, מספר מונוגמיות, פוליאמורי או יחסי מין מזדמנים עם בן זוג אחד או יותר.
בסקר שנעשה בארצות הברית בשנת 2002 על ידי "המכון הסטטיסטי לחקר הבריאות הלאומית" נמצא כי 1.8 אחוז מהגברים בין גילאי 18-44 מחשיבים עצמם ביסקסואלים, 2.3 אחוז הומוסקסואלים ו-3.9 אחוז כ"משהו אחר". אותו מחקר אף מצא כי 2.8 אחוז מהנשים בין הגילאים 18-44 מחשיבות עצמן כביסקסואליות, 1.3 אחוז לסביות ו- 3.8 אחוז כ"משהו אחר". במחקרו של אלפרד קינזי מ-1948 על "התנהגותו המינית של הגבר" נמצא כי 46 אחוז מהגברים שהשתתפו במחקר קיימו יחסי מין עם שני המינים.
פסיכואנליסט וילהלם סטקל [1], טוען כי ביסקסואליות הינה נורמטיבית בזמן הילדות, ומיניות המבוגר הינה תוצאה של הדחקה בזמן ההתבגרות. לפיו, כל בני האדם הינם ביסקסואלים, לכולם יש נטיה מוקדמת ללא יוצאים מהכלל. אצל ביסקסואלים בזמן ההתבגרות המינית, הזהות ההטרוסקסואליות נדחקת והזהות ההומוסקסואלית מובלטת. תאוריה נוספת של אדמונד ברגלר [2] מ- 1956, טוענת כי הביסקסואלים הינם אנשים אשר מתכחשים להיותם הומוסקסואלים. לפיו ביסקסואליות אינה אפשרית, ואלו הרואים עצמם כביסקסואלים הם למעשה הומוסקסואלים המקיימים מדי פעם יחסים הטרוסקסואלים.
.jpg)
ברם, דעה מנוגדת מעלה אלפרד קינזי, סקסולוג וחוקר מיניות, שטען עוד בשנות ה-40 כי ההפרדה בין הטרוסקסואליות להומוסקסואליות אינה דיכוטומית, אלא בעלת שלבי ביניים. קינזי יצר סקאלת ערכים בין 0 ל- 6 להגדרת המיניות, כאשר 0 הוא הטרוסקסואל "מוחלט", ו-6 הוא הומוסקסואל "מוחלט", ובערכי הביניים הביסקסואליות:
0: הטרו לחלוטין
1: בעיקר הטרו עם נטייה להומו
2: בעיקר הטרו אבל עם יותר מנטיה להומו
3: הטרו והומו במידה שווה
4: בעיקר הומו אבל עם יותר מנטיה להטרו
5: בעיקר הומו אבל עם נטייה להטרו
6: הומו לחלוטין.
קיימות שלוש מחלוקות מרכזיות בקרב הפסיכולוגיה המודרנית באשר למהות הביסקסואליות:
ראשית, האם משיכה לשני המינים תיתכן פיזית או שמא זוהי מגננה של הומוסקסואלים בניסיון להתאים את עצמם לחברה ההטרוסקסואלית.
שנית, האם ביסקסואליות מוגדרת על פי מעשיים מיניים בפועל עם שני בני המין, או ששורש ההגדרה נעוץ במחשבות מיניות גרידא.
שלישית, האם ביסקסואליות מחייבת מעצם הגדרתה משיכה זהה בעוצמתה לשני בני המין.
פרד קליין [3] מסווג את הביסקסואלים לארבעה סוגים:
- ביסקסואל חולף: ביסקסואל הנמצא בתהליך של יציאה מהארון ומוצהר כגיי או כלסבית. בעוד שלאחרים זהות הגיי או הלסבית הינה צעד לעבר הביסקסואליות.
- ביסקסואל היסטורי: אנשים שבחייהם הנוכחים הינם הטרוסקסואלים אך, התנסו בעבר עם שני המינים.
- ביסקסואל רציף/עוקב: אנשים שחוו מערכת יחסים עם נשים וגברים אבל, בכל פעם עם אדם אחד (ללא חפיפה עם שני המינים).
- ביסקסואל בו זמנית: אנשים שהיו להם מערכות יחסים עם נשים וגברים במקביל באותה תקופה.
רוס [4] מתארת מספר דפוסי התנהגות של ביסקסואלים בהתייחס לזהותם:
- ביסקסואל מגוון: אדם שכביכול מסתיר אוריינטאציה הומוסקסואלית, חוקר על הומוסקסואליות או במעבר לזהות גיי או לסבית.
- ביסקסואל נשוי: כאשר החברה מתירה אלטרנטיבה לנישואין, התנהגות הומוסקסואלית תתקיים מחוץ לחיי המשפחה.
- ביסקסואל ריטואלי: התנהגות הומוסקסואלית מומלצת על ידי החברה, כמו במלזיה (שם הביסקסואליות מוערכת ומקובלת כנורמה).
- ביסקסואל שווה ערך: אדם שעבורו המגדר אינו קריטריון למשיכה מינית או לבחירת בן זוג.
- ביסקסואל לטיני: כאשר גבר מתפקד רק כמחדיר במערכת יחסים אנאלית עם גבר אחר ונחשב להטרוסקסואל.
- ביסקסואל מתנסה: כאשר יחסים הומוסקסואליים התרחשו רק פעם אחת או מספר פעמים בודדות, או כאשר לא קיימו יחסים הטרוסקסואלים.
- ביסקסואל טכני: התנהגות הומוסקסואלית בזמן זנות.
הסוציולוגים קולין ויליאמס ומרטין ויינברג [5] פיצלו את הדיכוטומיה של הטרוסקסואל והומוסקסואל לשני סוגים: הומוסקסואל לא בלעדי (“nonexclusive homosexuals”) והומוסקסואל בלעדי (”exclusive homosexual”), הם גילו שכשליש מהגברים וכשישית מהנשים שנחקרו מגדירים את עצמם יותר כהטרוסקסואלים. הגברים נהנים יותר מקיום יחסי מין עם נשים וסביר להניח שיתחתנו. גברים אלו חשו בושה, חרדה ואשמה לגבי הזהות ההומוסקסואלית. גילוי נוסף נגע בזהות המינית שיכולה להשתנות במהלך הזמן ואשר תלויה בפתיחות ובהתנסות המינית של כל אדם. לפי המחקר גברים ביסקסואלים נוטים להתנסות ביחסי מין עם גברים אחרים באמצע שנות העשרה שלהם, כך גם הנשים מתנסות ביחסי מין עם נשים אחרות באמצע וסוף שנות העשרה של חייהן. הומואים ולסביות מתנסים כשנתיים שלוש מוקדם יותר.
כמו כל זהות מינית גם לביסקסואלים יש דגלים וסמלים המייצגים את ייחודם. דגל הביסקסואליות מתאפיין בפסים ורודים המסמלים את הקהילה ההומוסקסואלית, פסים כחולים המסמלים את הקהילה ההטרוסקסואלית ופסים סגולים שמסמלים את השילוב בין הצבעים ורוד וכחול כמו השילוב בין המינים והג'נדרים. סמל אחר הוא סמל המשולש המשולב, בו יש שימוש בשני משולשים הפוכים בצבעי ורוד וכחול שמשולבים יחד ויוצרים משולש חדש וסגול. לרבים מהקהילה יש בעיה עם סמל המשולש בוורוד בגלל שיוכו ההיסטורי כסמל להומוסקסואלים במשטר הנאצי ולכן נוצר סמל הירח המשולב בצבעי הכחול ורוד וסגול.
תמונות נוספות
- ראו תמונות נוספות בוויקישיתוף
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Stekel, W. [1922] 1946a. Bi-sexual Love. New York: Emerson.
- ^ Bergler, E. 1956. Homosexuality: Disease or way of life. New York: Collier.
- ^ Klein, F. 1993. The Bisexual Option. 2nd ed. New York: Harrington Park.
- ^ Ross, M. W. 1991. A taxonomy of global behavior. In R.A.P. Tielman, M. Carballo and A. C. Hendriks, eds., Bisexuality and HIV/AIDS: A Global prespective, pp. 21-26. buffalo, N.Y.: Promethes.
- ^ Weinberg M. S., and C. J. Williams. 1974. Male Homosexual: Their Problems and adaptations. New York: Penguim