שינויים

לא ידוע האם תרבויות היסטוריות היו מודעים לכך שחלק מהמחזור החודשי הוא הפורה ביותר. בשנה 388 כתב אוגוסטינוס על התנזרות תקופתית. ; בהתייחס לחסידיו של מאניכאיזם, דתו לשעבר, הוא אמר "האם זה לא אתה שנהג לייעץ לנו לבחון עד כמה שניתן את הזמן שבו אישה, לאחר טיהורה, עשויה להרות, ולהימנע ממגורים משותפים בתקופה זו ...?". אם המאמינים במאניכאיזם פעלו באופן דומה למצוות היהודים בנוגע ל[[וסת|ווסת]],

אם Manichaieans התאמן משהו כמו יהודי מצוות של וסת, ולאחר מכן את" הזמן ... לאחר טיהורה "הייתה אכן הייתה כאשר" אישה ... היא סיכוי טוב ביותר להרות. "[9] במהלך המאה בעבר, לעומת זאת, ההשפעה הרופא היווני סורנוס כתב כי" הזמן ישירות לפני ואחרי הווסת "היה החלק הפורה ביותר של המחזור של אישה; חוסר הדיוק הזה חזר על עצמו במאה ה -6 על ידי ביזנטי הרופא Aëtius. באופן דומה, סיני מדריך למין נכתב קרוב לשנה 600 קבע כי רק חמישה הימים הראשונים שלאחר הווסת היו פורה. [9] כמה הסטוריונים סבורים כי אוגוסטין, גם באופן שגוי זיהה את הימים מייד לאחר הווסת כזמן של הפוריות הגבוהה ביותר. [ 10]

If the Manichaieans practiced something like the Jewish observances of menstruation, then the "time... after her purification" would have indeed been when "a woman... is most likely to conceive."[9] Over a century previously, however, the influential Greek physician Soranus had written that "the time directly before and after menstruation" was the most fertile part of a woman's cycle; this inaccuracy was repeated in the 6th century by the Byzantine physician Aëtius. Similarly, a Chinese sex manual written close to the year 600 stated that only the first five days following menstruation were fertile.[9] Some historians believe that Augustine, too, incorrectly identified the days immediately after menstruation as the time of highest fertility.[10]