10,557
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
<!--
==היסטוריה של מחקר [עריכה]==המונח הוצג לראשונה בשנת 1892 על ידי הפסיכולוג אלברט פון שרנק-נוצינג כדי לתאר מזוכיזם מיני, וכדי להבדיל אותו מהמונח הקודם של פרה (Fere), {{כ}}algophilia. פרשנותו של Schrenck-Notzing הייתה שalgolagnia מעורבת תאווה, לא אוהבת כFere כ Fere פירש את התופעה. [2] (יש להזהיר זה, אם כי, כי ההגדרות לגבי סדיזם ומזוכיזם כמונחים רפואיים השתנו במשך השנים (כפי שגם ציינו ב מאמר ראשי לנושא זה) ועדיין מתפתח, [2] ויש גם הגדרות שאינן רפואיות של סאדו-מזוכיזם.) עם זאת, התיאוריות של קראפט-אבינג בPsychopathia מיניות" -היכן הסדיזם ומזוכיזם המונחים שמשו-אומצו על ידי זיגמונד פרויד והפך לחלק בלתי נפרד מפסיכואנליזה, ובכך להבטיח דומיננטיות שלהם על המושג "algolagnia".
In 1892, Albert von Schrenck-Notzing introduced the term algolagnia to describe "sexual" masochism, to differentiate it from Fere's earlier term called "algophilia"; Schrenck-Notzing's interpretation was that algolagnia involved lust, not love as Fere interpreted the phenomenon.[2] (It should be cautioned, though, that the definitions regarding sadism and masochism as medical terms have changed over the years (as also noted in the main article for that topic) and are still evolving,[2] and there are also non-medical definitions of sadomasochism.) However, Krafft-Ebing's theories in Psychopathia Sexualis—where the terms sadism and masochism were used—were adopted by Sigmund Freud and became an integral part of psychoanalysis, thereby ensuring their predominance over the concept of "algolagnia".