פטיש כאב
פטיש כאב (באנגלית: Algolagnia) הוא משיכה מינית חזקה (פטיש) לכאב, בעיקר באזורים הארוגניים, דוגמת הפין, הפות, פי הטבעת והפטמות. מקור המונח הלועזי מיוונית, בה algos (ביוונית άλγος) היא כאב ו-lagnia (ביוונית λαγνεία) היא תשוקה.
מחקרים אשר נערכו בקרב אנשים עם משיכה חזקה זו הצביעו על הבדלים בדרך פירוש קלטים עצביים הנובעים מכאב ואישרו למעשה את קיומה של המשיכה המינית החזקה.
מחקר
המונח הוצג לראשונה בשנת 1892 על ידי הפסיכולוג אלברט פון שרנק-נוצינג כדי לתאר מזוכיזם מיני, וכדי להבדיל אותו מהמונח הקודם של הרופא הצרפתי פֵרֵה, algophilia. פרשנותו של שרנק-נוצינג הייתה ש-algolagnia הנה תשוקה, ולא אהבה כפי שפירש זאת פֵרֵה. (יש לציין כי המשמעות של סדיזם ומזוכיזם כמונחים רפואיים השתנו במשך השנים ועודם משתנים גם כיום). על כל פנים, התיאוריות של קראפט-אבינג הן ששימשו את זיגמונד פרויד ושהפכו לחלק בלתי נפרד מפסיכואנליזה, ובכך הובטחה הדומיננטיות שלהם על פני המושג "algolagnia".
הנוירולוג אלברט יולנברג היה מהחוקרים הראשונים אשר חקרו סדיזם ומזוכיזם בשנת 1902. זמן קצר לאחר מכן, האבלוק אליס חקר גם הוא את הנושא וקבע כי "Algolagnia כולל שני קבוצות של ביטויי סדיזם ומזוכיזם", אך טען שההנאה מהכאב מוגבל להקשר מיני, בניגורד לפרשנות של קראפט-אבינג. חוקרים פסיכולוגיים נוספים היו יוג'ין קאהן, סמית' אלי ג'ליף, ויליאם אלנסון וואיט, וכן גם יו נורת'קוט.
כיום (דצמבר 2014), רוב החוקרים הפסיכולוגיים מאמינים כי algolagnia היא תופעה פיזית שבו המוח מפרש אותות כאב כמענגים, ואלו שמביאים להשלכות הפסיכולוגיות. מסיבה זו מקושרת algolagnia לתוקפנות, היפרסקסואליות או לפסיכוזות שליטה אחרות.
אף מחקר אמפירי לא מצא נטייה לביצוע פשעים אלימים בקרב בעלי הפטיש, בניגוד למה שחשבה הקהילה המדעית מאז מחקרם של קראפט-אבינג. השימוש במונח algolagnia נעשתה נדירה והיא אף לא הוזכרה באינדקס של האגודה האמריקנית לפסיכיאטרים. עם זאת, המונח מוזכר במילונים רפואיים אחרים, כגון "active algolagnia" לתיאור גרימת כאב באחרים במילון הרפואי של מוסבי.
ראו גם
- אוטוסדיזם (Autosadism)
