פורנוגרפיה חובבנית
פורנוגרפיה חובבנית היא פורנוגרפיה שבה משתתפים דוגמנים ושחקנים חובבנים ללא שכר או בשחקנים אשר עושים זאת כעבודה צדדית ודיסקרטית. המשתתפים בדרך כלל עושים זאת בעיקר בשביל הכיף והם מצלמים ומביימים בעצמם (מנקודת מבט מסוג גונזו). יש להבחין בין פורנוגרפיה חובבנית לבין פורנוגרפיה מציאותית אשר משתתפים בה שחקנים מקצועיים אך היא מחכה פורנוגרפיה חובבנית (כאמור, בדרך כלל מנקודת מבט מסוג גונזו).
היסטוריה
תמונות
המצאת מצלמות הפולארויד בשנת ה-60 של המאה ה-20 אפשרה לחובבנים לצלם צילומים פורנוגרפיים באופן מיידי, מבלי לשלוח אותם לפיתוח אשר עשוי היה להיות כפוף לחוקי תועבה מקומיים. העליות המשמעותיות ביותר בצילומים פורנוגרפיים חובבניים החלו עם המצאתם של האינטרנט, מצלמות דיגיטליות ולאחרונה - טלפונים חכמים. אלה אפשרו לאנשים לצלם תמונות פרטיות ולאחר מכן לשתף אותן באופן כמעט מיידי, בדרך כלל בחינם או בעלויות נמוכות מאוד. יש הטוענים כי בעידן האינטרנט מקובל יותר, מבחינה חברתית, לצפות בפורנוגרפיה חובבנית ואף להפיק אותו. אתרים לשיתוף תמונות, כגון Flickr, ורשתות חברתיות כגון MySpace, שימשו גם הם לשיתוף פורנוגרפיה חובבנית - בדרך כלל עירום, אך גם תמונות הארדקור. שיטה פרטית יותר לשיתוף תמונות היא באמצעות קבוצות עם גישה מובלת לחברי הקבוצה בלבד, כגון קבוצות ב-Yahoo וב-Google.
קיימת סכנה פוטנציאלית לבני נוער וילדים אשר לאו דווקא מודעים להשלכות מעשיהם כאשר הם נעזרים בטלפון החכם לצילום קטעי וידאו ותמונות והפצתן לחבריהם (ראו סקסטינג). תמונות אשר בתחילה נועדו לשיתוף בקרב קבוצה מצומצמת, עשויות לעבור להפצה עולמית באמצעות אפליקציות פופולריות, כגון Whatsapp.
סרטים וקטעי וידאו ביתיים
לפני המצאת מצלמות וידאו וקלטות VHS, חובבנים צריכים היו לצלם עצמם באמצעות מסרטות "Super 8" ולאחר מכן לשלוח אותם לעיבוד ופיתוח. שיטה זו הייתה יקרה ולעתים אף מסוכנת הואיל והמעבדה עשויה הייתה לדווח למשטרה על הנעשה.
תעשיית הפורנוגרפיה החובבנית צמחה במהירות בשנות ה-80 של המאה ה-20, עם מהפכת מצלמות וידאו, כאשר אנשים החלו לצלם את חיי המין שלהם ולצפות בעצמם במכשירי הווידאו. בתחילה, סרטים ביתיים אלו הופצו באופן חינמי, לעתים אף בחנות הווידאו המקומית. חברת "Homegrown Video" הייתה הראשונה להוציא לאור ולהפיץ קטעי וידאו מסוג זה למבוגרים - תמורת תשלום. החברה הוקמה בשנת 1982 ומגזין AVN דירגה את החברה במקום הראשון מבין חמישים חברות בקטגוריות החברות המשפיעות ביותר, עקב יצירת ז'אנר פורנוגרפיה חובבנית בסרטים למבוגרים. חלק מהאנשים אשר ששלחו את הצילומים שלהם לחברה הפכו לכוכבות פורנו מקצועיות, בהם סטפני סוויפט, מליסה היל, Rayveness ומגאן מאלון. בשנת 1991, בתגובה לחקירה של עיתון הבוסטון גלוב, בעלי חנויות וידאו דיווחו כי בין 20% ל-60% מההשכרות ומכירות היו פורנוגרפיה חובבנית.
המונח "realcore" תיאר פורנוגרפיה חובבנית דיגיטלית עם העלייה במכירת מצלמות דיגיטליות זולות והתרחבות השימוש באינטרנט בשנות ה-90. המונח מתייחס בעיקר לצילום באמצעות מצלמות פשוטות וסגנון תיעודי ולהפצה חימנית. המונח הוטבע על ידי הזמר האיטלקי סרג'יו מסינה אשר השתמש בה בסימפוזיון בשנת 2000, והיא אומצה בהמשך על ידי מספר הסופרים ומומחים.
פורנוגרפיה חובבנית הביאה גם לקלטות מין של מפורסמים, בהם פמלה אנדרסון, פריס הילטון, קים קרדשיאן וג'וני קרסון.
בשנים האחרונות חלה עלייה בפרסום סרטים פורנוגרפיים ביתיים של הקמתם של אתרים מבוססי YouTube למבוגרים.
ספרות - סיפורי מין
התרחבות השימוש באינטרנט השפיעה גם על סופרים חובבנים אשר שיתפו את סיפוריהם הפורנוגרפיים באתרים חינמיים לשימוש אשר התבססו בעיקר על הכנסות מפרסום. בין האתרים ניתן לציין את Literotica ו-True Dirty Stories ו-Lust Library.
חוק ומשפט
בשנות ה-2000, התפשטות המדיה הפורנוגרפית החובבנית הביאה לפעילות פלילית חדשה שזכתה לכינוי "revenge porn" ("פורנו-נקמה"). פעילות זו נענתה בתביעות פליליות ואזרחיות כנגד גולשים אשר פרסמו תמונות עירום וסרטוני וידאו פורנוגרפיים של אחרים.
מאידך, תיעוד מעשים פורנוגרפיים עשוי לשמש בעתיד לצורך זיכוי האשמות שווא בגין אונס. ואכן, לפחות במקרה אחד נאשמים באונס זוכו מאשמה לאחר שהציגו סרט סקס שבו נראה הקורבן מסכים לקיום יחסי המין.
תוכן מקוון שנוצר על גולשים
פורנוגרפיה באינטרנט נחשבת לרווחית זה זמן רב, בדומה למגזינים וסרטי DVD ו-VHS מסורתיים. עם זאת, עם התפתחות "Web 2.0", אתרי אינטרנט פורנוגרפיים המבוססים על YouTube הפכו לפופולריים מאוד. נכון לשנת 2012, אתרים מסוג זה, בהם הגולשים מעלים לאתר פורנוגרפיה חובבנית ללא תשלום, הפכו לסוג האתרים הפורנוגרפיים הפופולריים ביותר באינטרנט.
איכות הסרטונים סביר וחינמי ואף באורך מלא, דבר אשר הביא לירידה משמעותית באתרי הפורנוגרפיה המסורתית.