10,557
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
[[קובץ:SDM-circle3.png|שמאל|ממוזער|250px|המחשה הרלוונטית לנשים שלהן מחזור באורך 26 עד 32 ימים.]]
<!--
'''שיטת "הימים הבטוחים"''' היא שיטה [[אמצעי מניעה|אמצעי למניעת הריון]] המתבססת על פרק הזמן שבו [[ביצית|תא הביצה]] אינו יכול להיות מופרה (ימים 1-7 וימים 20-32 ל[[מחזור]] ה[[אישה]] - ראו תרשים משמאל). כלומר, בימים 8-19 למחזור, בני הזוג נמנעים מקיום [[יחסי מין]] אשר כוללים [[חדירה]] [[מין וגינאלי|וגינאלית]]. שיטה זו אינה נחשבת ל[[מין בטוח|בטוחה]] ועל פי מספר ה[[הריון|הריונות]] שדווחו נקבע לה [[אינדקס פרל]] של 9-20.
-->
'''שיטת "הימים הבטוחים"''' היא שיטה [[אמצעי מניעה|למניעת הריון]] המתבססת על הערכת פרק הזמן שבו [[ביצית|תא הביצה]] אינו יכול להיות מופרה על בסיס משך ה[[מחזור חודשי|מחזור החודשי]] בעבר ותסמינים אחרים.
השיטה הראשונה פותחה ב-1930 על ידי ג'ון סמולדרס, רופא הולנדי קתולי. שיטתו התבססה על המחזור החודשי. אותה השיטה התגלתה באופן עצמאי גם על ידי הרמן קנאוס האוסטרי וקיוסאקו אוגינו היפני. השיטה הפכה לאמצעי המניעה העיקרי של זוגות קתולים במשך מספר עשורים עד להתפתחות שיטות אחרות המבוססות על תסמינים. פיתוח חדש התרחש ב-2002 כאשר אוניברסיטת ג'ורג'טאון הציגה את שיטת SDM (שיטת ימי התקן; Standard Days Method). חרוזים צבעוניים, המכונים "CycleBeads", מאפשרים לעקוב אחר הימים הפוריים והלא פוריים בקרב נשים אשר נוקטות בשיטת SDM.
==היסטוריה==
===שיטות ישנות===
אזכור כתוב ל"ימים בטוחים" אינו מופיע שוב במשך למעלה מאלף שנים. לאחר מכן, ההתקדמות המדעית עודדה מספר הוגי דעות חילונים לתמוך בהתנזרות תקופתית כדי למנוע הריון: ב-1840 לערך התגלה כי בעלי חיים רבים מבייצים במהלך תקופת הייחום. חלק מבעלי חיים (כלבים למשל) מדממות במהלך הייחום, ולפיכך הונח, בהתאמה, כי הווסת של האישה היא התקופה הפורה ביותר. תאוריה לא מדויקת זו הפכה לפופולרית על ידי רופאי הבישוף באותה תקופה. בשנת 1854, רופא אנגלי בשם ג'ורג' דרייסדייל לימד לראשונה את מטופליו כי הימים הסמוכים לווסת הינם הכי פחות פוריים, אך אף על פי שטענתנו נכונה, היא נותרה בדעת מיעוט בשארית המאה ה-19.
<!--
===שיטת אוגינו-קנאוס / שיטת הימים הבטוחים===
בשנת 1905 מצא [[גינקולוג]] הולנדי בשם תיאודור הנדריק ואן דה ולדה, כי נשים מבייצות רק פעם אחת בכל [[מחזור חודשי]]. בשנות ה-20 של המאה ה-20 פעלו באופן עצמאי שני גינקולוגים, קיוסאקו אוגינו היפני והרמן קנאוס האוסטרי, ומצאו כי ה[[ביוץ]] מתרחש כארבע עשרה ימים לפני הווסת הבאה.
משמש תגליתו לפתח נוסחה לשימוש בסיוע נשים עקרות לקיום יחסי מין בזמן כדי להשיג הריון.
ב1930, יוהנס Smulders, קתולי רופא מהולנד, המשמש Knaus והתגליות של Ogino ליצור שיטה למניעת הריון. Smulders פרסם את עבודתו עם העמותה הרפואית ההולנדי הקתולית, וזו הייתה שיטת קצב הרשמית קידמה בעשורים הבאים. [13] ב -1932 רופא קתולי, ד"ר ליאו J Latz, פרסם ספר שכותרתו קצב עקרות ו פוריות בנשים המתארות את השיטה, [11] ו1930s גם ראה את קצב הקליניקה הראשונה בארה"ב (שנוסדה על ידי ג 'ון רוק) ללמד את השיטה לזוגות קתולים. [14]
Knaus–Ogino or rhythm method[edit]
In 1905 Theodoor Hendrik van de Velde, a Dutch gynecologist, showed that women only ovulate once per menstrual cycle.[12] In the 1920s, Kyusaku Ogino, a Japanese gynecologist, and Hermann Knaus, from Austria, working independently, each made the discovery that ovulation occurs about fourteen days before the next menstrual period.[13] Ogino used his discovery to develop a formula for use in aiding infertile women to time intercourse to achieve pregnancy.
In 1930, Johannes Smulders, a Roman Catholic physician from the Netherlands, used Knaus and Ogino's discoveries to create a method for avoiding pregnancy. Smulders published his work with the Dutch Roman Catholic medical association, and this was the official rhythm method promoted over the next several decades.[13] In 1932 a Catholic physician, Dr. Leo J Latz, published a book titled The Rhythm of Sterility and Fertility in Women describing the method,[11] and the 1930s also saw the first U.S. Rhythm Clinic (founded by John Rock) to teach the method to Catholic couples.[14]
מאוחר יותר 20th המאה להציג [עריכה]
במחצית הראשונה של המאה 20th, רוב המשתמשים של שיטת קצב היו קתולים, הם עקבו אחרי ההוראה של הכנסייה שלהם, שכל השיטות האחרות למניעת הריון היו חוטאות. ב -1968 הרועים Humanae קורות חיים כללו את ההצהרה, "זה לעילא רצוי ... כי מדע רפואה צריך על ידי הלימוד של מקצבים טבעיים להצליח בקביעת בסיס מאובטח מספיק להגבלה הצנועה של צאצאים." זה מתפרש כהעדפה אז חדשות, המבוססות על תסמינים אמינים יותר מודעות לפוריות בשיטות על שיטת הימים בטוחה. נכון לעכשיו, מורי מודעות לפוריות רבים לשקול את שיטת קצב שהייתה מיושנת לפחות 20 שנים. [4]
תשומת לב חדשה נמשכת לשיטות המבוססת על לוח שנה ב2002, כאשר המכון לפוריות באוניברסיטת ג'ורג'טאון הציג הימים רגילים השיטה. נועד להיות פשוט ללמד ושימוש מאשר שיטת קצב המבוגרת, התקן ימי השיטה היא להיות משולבת בהצלחה בתכנון משפחת תוכניות ברחבי העולם.
Later 20th century to present[edit]
In the first half of the 20th century, most users of the rhythm method were Catholic; they were following their church's teaching that all other methods of birth control were sinful. In 1968 the encyclical Humanae Vitae included the statement, "It is supremely desirable... that medical science should by the study of natural rhythms succeed in determining a sufficiently secure basis for the chaste limitation of offspring." This is interpreted as favoring the then-new, more reliable symptoms-based fertility awareness methods over the rhythm method. Currently, many fertility awareness teachers consider the rhythm method to have been obsolete for at least 20 years.[4]
New attention was drawn to calendar-based methods in 2002, when the Institute for Reproductive Health at Georgetown University introduced the Standard Days Method. Designed to be simpler to teach and use than the older rhythm method, the Standard Days Method is being successfully integrated into family planning programs worldwide.
סוגים והיעילות [עריכה]
Types and effectiveness[edit]