שינויים

סקר שערך עיתון "הארץ" בשנת 2009 ובדק את היחס למיעוטים בחברה הישראלית בסולם של 1 עד 5,{{הערה|שם=סקר הארץ|{{הארץ||סקר "הארץ" - הישראלים הומופובים ומפחודים ומגלים אי-סובלנות ביחס כלפי רוב המגזרים|1105758|07.08.09}}}} מצא כי הציון הממוצע הכללי של יחס הציבור הישראלי להומואים ולסביות הוא 3.2 - גבוה במעט מיחס נייטרלי וציון ממוצע די מקובל בעולם. כ-60% מהנשאלים חושבים שישנה הסתה נגד הומוסקסואלים ולסביות בישראל. החרדים בולטים ביחס שלילי בולט להומואים ולסביות (ממוצע של 1.5), ונמצא כי נשים מתייחסות להומוסקסואלים ולסביות (ולמיעוטים אחרים) טוב יותר מגברים. על פי "מדד הדמוקרטיה הישראלית 2010", ל-25% בציבור היהודי היה מפריע להתגורר בשכנות לזוג הומוסקסואלים [[הומוסקסואל]]ים (לעומת 23% המסתייגים ממגורים לצד חרדים). בציבור הערבי 70% היו מוטרדים ממגורים בשכנות לזוג הומוסקסואלים (בקרב חרדים הנתון הוא 74% ובקרב יהודים דתיים 55%).{{הערה|שם=מדד הדמוקרטיה הישראלית 2010|[http://www.idi.org.il/PublicationsCatalog/Documents/Book_7114/madad%202010%20sofi.pdf מדד הדמוקרטיה הישראלית, 2010], עמ' 125-123{{PDF}}}}

מצד שני, סקרים אחרים מצביעים על פתיחות רבה, יחסית, כלפי המשפחה ה[[משפחה חד-מינית|משפחה החד-מינית]]. על-פי סקר שהתפרסם בעיתון הארץ בחודש אוגוסט 2009, 61% מהציבור בישראל תומכים בנישואין חד-מיניים, ו-60% תומכים במתן הזכות לאימוץ ילדים על ידי זוגות חד-מיניים.<ref name="angus">[http://www.angus-reid.com/polls/view/33967/homosexuality_an_aberration_for_many_israelis "Homosexuality an Aberration for Many Israelis"], Angus Reid, August 08, 2009</ref> מספרים אלה גבוהים מהמספרים המקביליים להם באיחוד האירופי.<ref name="eu">Standard Eurobarometerת [http://ec.europa.eu/public_opinion/archives/eb/eb66/eb66_highlights_en.pdf EUROBAROMETER 66 - PUBLIC OPINION IN THE EUROPEAN UNION], Publication: December 2006 {{PDF}}</ref> סקר נוסף, שערך מכון סמית עבור עמותת חדו"ש, מראה כי 53% מן הציבור היהודי ו-74% מן הציבור היהודי-חילוני תומכים בנישואים ב[[נישואים חד -מיניים]].‏‏{{הערה|שם=חדוש|1=[http://www.hiddush.org.il/Categories.aspx?id=458 {{כ}} "83% מהציבור היהודי בישראל: יש לקיים בישראל חופש דת ומצפון"], אתר חדו"ש לחופש דת ושיוויון}}

עם הקמתה ירשה מדינת ישראל, באמצעות פקודת סדרי השלטון והמשפט, את חוקי המנדט הבריטי, שלפיהם נחשב קיום [[יחסי מין הומוסקסואליים ]] לעבירה שדינה עשר שנות מאסר. היועץ המשפטי השני לממשלה, חיים כהן, נכשל בניסיונו להעביר בממשלה החלטה המעבירה את ההכרעה בנושא ל[http://justice.gov.il/NR/rdonlyres/702F4685-3036-49C1-A3F9-5FAE64FEB214/0/50049.pdf הנחיית היועץ המשפטי], אך הורה למשטרה שלא לאכוף את החוק (חיים כהן הפעיל כאן את סמכותו לשיקול דעת בעניין אכיפת חוקים, סמכות שמסורה ליועץ המשפטי גם כיום, כל עוד לא הורו לו הכנסת או בג"ץ אחרת). לימים כתב כהן:

בעת שכיהן כשופט בבית המשפט העליון פסק חיים כהן כי: "משכב אישה שלא כדרכה, וכן [[משכב זכר]], כשהמעשה נעשה בצנעה ועל ידי בני אדם בגירים מרצונם הטוב אינם מעשים שיש בהם קלון, ואין הם מעידים על עושיהם שהם פושעים הראויים לעונש".<ref>‏ע"פ 224/63 '''בן עמי נ. היועץ המשפטי לממשלה''', פ"ד יח, 225‏</ref>