אימפריית החושים

אימפריית החושים
עטיפת גרסת ה-DVD
שם הסרט במקור:	In the Realm of the Senses
בימוי:	נגיסה אושימה
הפקה:	אנטול דומה
תסריט:	נגיסה אושימה
שחקנים ראשיים:	אייקו מצודה, טצויה פוג'י, אוי נקאג'ימה, יאסוקו מצוי, מייקה סרי
מוזיקה:	מינורו מיקי
תאריך יציאה לאקרנים:	1976
משך הקרנה:	105 דקות
שפת הסרט:	יפנית, צרפתית
דף הסרט ב-IMDb

אמפריית החושים (באנגלית: In the Realm of the Senses), סרט אירוטי יפני-צרפתי של הבמאי היפני נגיסה אושימה משנת 1976.

עלילת הסרט

הסרט עוסק באהבה ובתשוקה שבין נערה צעירה בשם סאדא ומאהבה שהוא גם אדונה קיצ'י סאן. הסרט מגולל את מערכת היחסים בין השניים, שסובבת בעיקר סביב יחסי המין שביניהם, המקוימים בתדירות הולכת וגדלה. חיפושם האינטנסיבי אחר אתגרים חדשים לסיפוק תאוותם מסתיימת במותו של קיצ'י סאן. סאדא חונקת את קיצ'י סאן תוך כדי קיום יחסי מין, וכורתת את איבר מינו. הסרט שזור לכל אורכו בצילומים ברורים של האקטים המיניים.

צינזור הסרט בישראל

בראשית שנת 1994 פנתה חברת "סטיישן פילם" למועצה לביקורת סרטים בבקשה לאשר את הקרנתו של הסרט בבתי הקולנוע בישראל. באפריל 1994 החליטה המועצה פה אחד לפסול את הקרנתו. בהודעה שנשלחה לחברת סטיישן פילם נאמר כי "הסרט עובר את גבולות הטעם הטוב". עקב טענות שהועלו כנגד ההחלטה, למשל בדבר איכותו האומנותית של הסרט, התכנסה הוועדה שוב ביולי 1994, על מנת לדון בהחלטה הקודמת. ברוב דעות הוחלט להמשיך ולאסור את הקרנתו של הסרט. באוגוסט באותה שנה התכנסה המועצה בשלישית על מנת לדון בתוכן הסרט, ושוב החליטה לאסור את הקרנתו, אם כי הפעם נאמר במכתב שנשלח מטעם יו"ר המועצה "ייתכן, והמועצה הייתה מוצאת דרך לאשר את הסרט אם היית מוציא מתוכו, לפי הערכתי, כשמונה קטעים". בעקבות ההחלטה השלישית של המועצה לאסור את הקרנת הסרט, עתרו מפיצי הסרט בישראל לבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ). לאחר הגשת העתירה לבג"ץ, התכנסה המועצה בפעם הרביעית על מנת לדון בהקרנת הסרט, והחליטה לאשר את הקרנתו בכפוף למגבלות הבאות: הגבלת גיל הצפייה ל-18 ומעלה, וכן השמטת תשעה קטעים מן הסרט שלדעת המועצה היו עלולים לפגוע ברגשות הציבור ובמוסר החברתי. מפיצי הסרט בישראל, שעתרו כאמור לבג"ץ, טענו בפני בית המשפט כי הם אומנם מסכימים להגבלת הגיל שנקבעה, אך חולקים על ההשמטות הנדרשות, למעט שניים מתוך תשעת הקטעים שבהם מופעים גם קטינים.

החלטת בג"ץ

העתירה לבג"ץ נתקבלה ברוב דעות. בפסק הדין, שהפך לאבן דרך בכל הקשור לחופש הביטוי במדינת ישראל, קבע בג"ץ כי חופש הביטוי הוא זכות יסוד בישראל, הנובעת מהיותה מדינה דמוקרטית שוחרת חופש. נקבע כי חופש הביטוי משתרע גם על הביטוי הקולנועי, בין אם הוא מסחרי ובין אם לאו, וכי גם הביטוי הפורנוגרפי חוסה בצילו של חופש הביטוי. במקרה זה של "אימפריית החושים" אומנם הסרט הוא בעל אופי פורנוגרפי, אולם הוא בעיקרו בעל ערך אמנותי, שהרי אין לבחון את הקטעים הפורנוגרפיים במנותק מהסרט כולו, אלא כמכלול שלם של יצירה. את זה, על פי קביעת בג"ץ, לא עשתה המועצה לביקורת סרטים. לפיכך קבע בג"ץ שעל המועצה לביקורת סרטים להתיר את הקרנת הסרט בבתי הקולנוע בישראל, ללא השמטת קטעים (למעט שני הקטעים עליהם הוסכם) ותוך הגבלת הצפייה בו לגילאי 18 ומעלה.

קישורים חיצוניים

• "אימפריית החושים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)