אנדוגמיה

מתוך ויקיסקס
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אנדוגמיה (Endogamie) היא הנוהג לבחור את בן הזוג לנישואין מתוך הקבוצה החברתית, קבוצת השארות או אותה קטגוריה חברתית. גם כיום רוב בני האדם בוחרים בני זוג מאותה קבוצת גיל, גזע, קבוצה אתנית, דת או מעמד חברתי.

בעבר היה נהוג להנשא בתוך השבט, כיום יש חברות בהן מקובל להנשא בתוך קבוצת שארות מורחבת (חמולה). נוהג זה נחשב למשמעותי עד כדי כך שאנתרופולוגים נוהגים לעתים לקבוע את הקבוצה הרלוונטית לניתוח בהתאם לגבולות האנדוגמיה.

חוקרים שונים מבדילים בין שני סוגי אנדוגמיה: אנדוגמיה ערכית-נורמטיבית ואנדוגמיה התנהגותית.

  • אנדוגמיה ערכית-נורמטיבית מתאפיינת באיסור מפורש על נישואי חוץ. האיסור נשען בדרך כלל, על נורמות מנוסחות ופורמליות, כגון:חוקים דתיים. ביהדות מזהיר האל את בני ישראל מנישואים עם בני עמים אחרים. בספר נחמיה העם היהודי מתחייב, כי "לא ניתן בנותינו לעמי הארץ ואת בנותיהם לא ניקח לבנינו"(נחמיה,י' ל"א).
  • אנדוגמיה התנהגותית אינה אוסרת על נישואים מעורבים. אנדוגמיה מסוג זה מוגדרת כנטייה ממשית להימנע מנשואין עם בני זוג מחוץ לקבוצת השייכות. אנדוגמיה התנהגותית נתמכת על ידי גורמים שונים (משפחה, קבוצת השווים וכדומה) שמפעילים את המכניזמים של פיקוח חברתי.

בחברות מתועשות אנדוגמיה ערכית אינה נחשבת, לרוב, ללגיטימית, אך אנדוגמיה התנהגותית נפוצה מאוד. בחברה המערבית, לרוב תהיה לבני הזוג רמת השכלה דומה, אמונותיהם והערכים שלהם משותפים או דומים, הם דבקים במצוות דתיות דומות, ולעתים הם אף מאותו אזור מגורים ולמדו יחד באותם בתי ספר.

החברות האנושיות ברחבי העולם דוחקות בבני האדם להתחתן עם בני זוג הבאים מרקע חברתי דומה, אך נמנים עם המין השני. ההיגיון של אנדוגמיה פשוט: אנשים בעלי עמדה חברתית שווה מורישים אותה לצאצאיהם, וכך שומרים על הדפוסים החברתיים המסורתיים.

ראו גם