טמירות אשכים
טמירות אשכים או אשך טמיר הוא מונח רפואי המתאר היעדרות של אשך אחד או שני אשכים משק האשכים אצל גברים.
תוכן עניינים
פתופיזיולוגיה
טמירות אשכים נובעת מבעיה בהתפתחות מערכת המין בעובר. האשכים נוצרים בחלל הבטן ובזמן ההתפתחות העוברית בחודש השביעי יורדים לשק האשכים. התהליך מתחיל בשבוע ה-36 להריון, על ידי מיתר שרירי המושך את האשכים לשק. טמירות אשכים מתקיימת כאשר התהליך כושל, ולכן האשך אינו מגיע לשק האשכים, אלא נעצר בדרך.
לרוב האשכים נעצרים באזור המפשעה ולעתים רחוקות נשארים האשכים בחלל הבטן. אשכים טמירים שנחשפים בניתוח יראו מוקטנים בדרך כלל. מאחר שמיקום האשך מחוץ לגוף הינו הכרח בשל הטמפרטורה הדרושה לתפקודו התקין הרי שבהוותרות אשך טמיר במבוגר - יהיה יצור הזרע בו פגום.
היארעות
שלושה עד ארבעה אחוזים מהילודים הזכרים שנולדו במועד וכעשרה אחוזים מכלל הזכרים נולדים עם אשך טמיר אחד לפחות, עובדה המציבה את טמירות האשכים כמום מולד הנפוץ ביותר בתחום המומים המולדים במערכת הרבייה הזכרית. בשלושים אחוזים מהסובלים מטמירות אשכים תהיה ההפרעה דו צידית.
ההיארעות עולה ככל שהלידה מוקדמת יותר. עם זאת, ברוב המקרים יורדים האשכים למקומם במהלך שנת החיים הראשונה כך ששיעור הימצאות אשכים טמירים בתינוקות שנולדו במועד בגיל שנה הינו 0.7% בלבד. באשכים שנותרו טמירים נדרשת התערבות ניתוחית.
סכנות
טמירות אשכים היא גורם מסכן לאי פוריות אצל הגבר. בעיות פוריות שכיחות במקרים בהם היו שני האשכים טמירים ובעיקר באם בוצע ניתוח התיקון מאוחר. אשך טמיר שאינו מטופל עד ההתבגרות המינית יפריש הורמונים בצורה בלתי תקינה ומביא לסיכון מוגבר לסרטן האשך, לרבות גידול תאי סרטולי ובעיקר סמינומה.
מומים נילווים אפשריים הם בקע מפשעתי ותסביב אשך. תסביב אשך הוא מצב במהלכו מסתובב האשך סביב עצמו כך שאספקת הדם שלו נפגעת. אשכים טמירים פגיעים לתסביב עקב חוסר קיבוע או חבלה. תסביב האשך עלול לגרור נמק שלו ואובדנו.
אבחנה מבדלת
יש להבחין בין אשך טמיר לבין אשך נייד (retractile testis) אשר ניתן להורידו לשק אך המצוי בעמדה גבוהה או העולה מעלה בעת גרוי כקור או שפשוף המפשעה (רפלקס קרימסטרי). אשכים ניידים ירדו בשלב מסוים לשק ואינם מצריכים קיבוע ניתוחי.
במקרים נדירים יכול הזכר להיוולד עם אשך אחד או עם אשך קטן ואז במישוש שק האשכים לא יורגשו שני אשכים. באם לא נמצאו אשכים משני הצדדים עולה על הפרק אפשרות של חוסר היווצרות אשכים שהינה בעיה נדירה. הדבר מחייב בדיקות הורמונליות כגון מדידת רמות גונדוטרופינים ותגובת טסטוסטרון להורמון hCG.
טיפול
טיפול במקרה של אשך טמיר יכול להיות באמצעות תרופות, התערבות כירורגית או שילוב של שתי הדרכים.
טיפול תרופתי - יעיל במצבים בהם האשך הטמיר נמצא בקרבת שק האשכים. במקרה זה טיפול הורמונלי עשוי לעודד נדידת האשך למקום הרצוי (ההורמון hCG ניתן על ידי הזרקה לשריר).
טיפול כירורגי - במידה והאשך הטמיר נמצא בקרבת שק האשכים אך אינו מגיב לטיפול תרופתי, וגם במקרה של אשך שאינו ניתן למישוש, יש צורך בהתערבות ניתוחית. הניתוח משמש גם לגילוי האשך וגם להחזרתו אל שק האשכים ולקיבועו (orchiopexy). במקרים של אשך טמיר גבוה מאוד ייתכן שהתיקון יבוצע בשני שלבים.
באם יתגלו רקמות שאריות הם יכרתו, על מנת למנוע התמרה סרטנית בעתיד. הורדת האשכים מאפשרת גלוי מוקדם יותר של גידולים אך לא ברור באם היא מורידה את שכיחותם, שכן גם האשך השני, אף אם לא היה טמיר, מצוי בסכון יתר להתפתחות גידולים ממאירים.
הניתוח המתקן מבוצע בדרך כלל בין גיל שנה לשנתיים על מנת לאפשר שמירה מרבית על פוריות היילוד.
