טרנסקסואליות

מתוך ויקיסקס
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טרנסקסואלים הם אנשים אשר זהותם המגדרית אינה תואמת לזהות המגדרית הנגזרת תרבותית ממינם הפיזיולוגי. רבים מהטרנסקסואלים שואפים לשנות את מינם כדי להתאים לתפקיד החברתי התואם את זהותם. גבר טרנסקסואל, הוא גבר שנולד במין נקבה. אישה טרנסקסואלית, היא אישה שנולדה במין זכר. טרנסקסואלים רבים מציינים שלמעשה הם תמיד חשו כבני המגדר, שאינו זה שנקבע עבורם בעת הלידה, ולאחר שהכירו בכך הם שאפו לשנות את גופם על מנת להתאימו לזהותם המגדרית. חלק ממאבקם של הטרנסקסואלים הוא קבלה חברתית של המגדר בו הם מזדהים, במקום שידוכאו על פי גופם. קבלה במגדר כוללת, בין השאר, התייחסות בשפה התואמת את מגדרם האמיתי, והימנעות מפלישה לאיבריהם הפרטיים ולתהליכים הפיזיולוגיים הספציפיים שעברו. זאת מתוך ההבנה שהאיבר היחיד הקובע את מגדרו של האדם הוא המוח, ובחברה נאורה ההתייחסות לאדם אמורה להיות על פי ההזדהות שלו עצמו.

למעשה, הטרנסקסואל חש כי הוא מתאים לגוף אחר ויחד איתו תפקיד חברתי אחר - זהות המגדר השני. אופני מימוש הזדהות זו יכולים לכלול שינוי ההופעה המגדרית, נטילת הורמונים, טיפולים קוסמטיים, ניתוחים פלסטיים וכן ניתוחים לשינוי מין, כל זאת על מנת להגשים את זהותו המגדרית.

נהוג לחשוב באופן מוטעה כי טרנסקסואליות מתחילה ומסתיימת במצוקה הגופנית, אך רוב המצוקה הטרנסקסואלית נובעת מהדיכוי החברתי, מהתפיסה של הטרנסקסואל במגדר לא נכון. בתוך חברה המקשרת אוטומטית בין מין ומגדר, ובעלת תפיסות דיכוטומיות כה עזות, טרנסקסואלים רבים מרגישים כי הם חיים חיי שקר כפויים ובלתי נסבלים, כאשר איש לא יודע מה זהותם האמיתית.

טרנסקסואליות ורפואה

הטיפול הרפואי בטרנסקסואלים מבוסס על כללי הטיפול שמפרסמת ה – Harry Benjamin International Gender Dysphoria Association ‏(HBIGDA), אגודה בינלאומית שמקום מושבה בארצות הברית, אשר חברים בה מאות פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, רופאים כלליים ומנתחים מכל העולם. ה- HBIGDA מרכזת את המחקר בכל היבטי הטרנסקסואליות, וקובעת כללים לטיפול בהם.

כבר משנות השישים השתרשה ההבנה כי זהות מגדר אינה ניתנת לשינוי. לכן, הדרך היחידה לאפשר לטרנסקסואל לחיות חיים שלמים במגדר האמיתי אליו הוא משתייך, היא על ידי שינויים פיזיולוגיים.

כיוון שאין אפשרות להתאים את נפשו של הטרנסקסואל לגופו, הדבר היחיד שניתן לעשות במטרה לאפשר לו לחיות את חייו בצורה ההולמת את רגשותיו, זה לשנות את גופו כדי שיתאים לנפשו.

במקרה של אישה טרנסקסואלית, מדובר במתן הורמונים נשיים כדי לגרום לצמיחת שדיים, לריכוך העור ולהרחבת הירכיים. טיפולים נוספים כוללים הרחקת שיער מהפנים ואף מאזורים אחרים בגוף, לפעמים גם טיפול ותרגול לשינוי הקול. בנוסף לכך עובר טרנסקסואל תהליך מואץ של חיברות כבן/בת המין השני.

במקרה של גבר טרנסקסואל, נטילת הורמונים יוצרת את כל סימני המין המשניים הזכריים. בנוסף, רבים עוברים ניתוח להשטחת החזה ובניית חזה גברי, וחלק עוברים גם ניתוח באיבר המין, על אף הסיכון הבריאותי והעלות הגבוהה.

עם סיום התהליך לשינוי המגדר יש טרנסקסואלים הנטמעים בחברה הסיסג'נדרית (שאינה טרנסג'נדרית) כגברים או נשים לכל דבר ועניין. לעומת זאת, יש טרנסקסואלים הרואים בטרנסקסואליות שלהם זהות, ופעילים בקהילה הטרנסג'נדרית המתגבשת בשנים האחרונות בארץ ובעולם.

למעשה, הניתוח הוא רק אופציונלי בתהליך השינוי שהטרנסקסואל עובר. הוא איננו מטרה בפני עצמה, ואף איננו החלק החשוב ביותר בכל התהליך, בניגוד לסטריאוטיפים הקיימים. למעשה, רובם של הטרנסקסואלים אינם עוברים את הניתוח. עם זאת, אלו המגיעים לניתוח, עושים זאת מתוך רצון עז למצוא סיפוק מלא לשאיפותיהם ולראות התאמה מלאה בין צורת גופם לבין תחושת זהותם הפנימית.

תפיסת הטרנסקסואליות בעולם

ארגון טרנסקסואלים איטלקי צועד במילאנו

בחברות מערביות רבות, הטרנסקסואלים מורשים לשנות את שמם ואת מינם בתעודת הזהות באופן חוקי כדי להשלים את תהליך המעבר לזהותם המינית החדשה. במדינות אלה ניתן לראות לגיטימציה כלפי טיפולים לשינוי מין ואלה נפוצים במידה רבה. לעומת זאת, במדינות שאינן מערביות, ניתן לראות חוסר לגיטימציה מצד הממשלה לגבי שינויי המין והטרנסקסואליות. ברבות ממדינות אלה קיימת מגמה של שינוי ותחילתן של פעולת לפתיחות לנושא וקבלתו על ידי החברה.

הקהילה הטרנסקסואלית בעולם ובישראל, מאופיינת בסגנון חיים פעיל הכולל מסיבות, פאבים ומועדונים, הופעות דראג, פורומים וצ'טים באינטרנט וכן קבוצות תמיכה. בנוסף קבעו לעצמם דגל השונה מדגל הגאווה ומיוחד לקהילה זו.

תופעת הטרנסקסואליות בישראל

הדעה הרווחת היא שהמצב החוקי בארץ, בכל הנוגע לטרנסקסואלים, הוא טוב למדי גם אם קיים מקום לשיפור. למשל, חוק יסוד קובע כי חופש העיסוק אוסר על הפליה בעבודה מטעמי נטייה מינית. על פי המצב היום, משרד הפנים מאפשר שינוי הרישום בסעיף המין בתעודת הזהות לטרנסקסואלים אשר עברו ניתוח לשינוי מין. טרנסקסואלים שלא עברו ניתוח לשינוי מין מנועים משינוי זה. מדינת ישראל מסייעת לטרנסקסואלים בתהליך שינוי המין שלהם. סיוע זה מתבטא במימון חלקי של הניתוח לשינוי מין ושל טיפולים אחרים.

יחד עם זאת, תחום המגדר התפתח בעשור האחרון בצורה דרמתית - נולדו תפיסות, כללים, שיטות אבחון וטיפול חדשנים ולכן קיימת ציפייה לפתיחות רחבה יותר בעתיד.

בעיות הטרנסקסואלים בישראל הן תולדה של יחס החברה אליהם, יחס של חשדנות ומבוכה הנובע מסטריאוטיפים וחוסר ידע. טרנסקסואלים חווים גם בעיות רבות ביחסיהם עם הממסד: החל במדיניות מפלה של פרקליטות המדינה, דרך קשיים שיוצר משרד הפנים בהסדרת רישום הזהות המגדרית של טרנסקסואלים מבלי שעברו ניתוח לשינוי מין, ועד למדיניות של משרד הבריאות בתחום הסיוע למבקשים לעבור שינוי מין.

טרנסקסואלים מוכרים בישראל

בעבר הדמות הטרנסקסואלית הסטראוטיפית בישראל הייתה זו של זלמן שושי (זלמן וינדר). שנים רבות שימש כנציג הקהילה ההומוסקסואלית וזוהה עם זנות, אלימות ומופרעות נפשית. נשיותו לא נלקחה ברצינות והתקבלה כשאיפה מגוחכת. מאז ומתמיד התייחסו אליו באמצעי התקשורת ובכל זירה ציבורית כגבר בלבד.

דנה אינטרנשיונל הפכה על פיו את הייצוג הגרוטסקי הזה, בהופכה לכוכבת זוהרת ומצליחה בעלת אלבומי פלטינה ותארי זמרת השנה. את הקריירה שלה החלה בהופעות דראג ובחיקויים פרודיים של זמרות ידועות, ושיא הקריירה שלה היה בייצוג ישראל בארוויזיון 1998 בו זכתה עם שירה "דיווה". בשל פרסומה הרב וכשרונה, אופן קבלתה בחברה הישראלית היה פשוט יותר. עם זאת, הקהילה ההומו-לסבית ראתה באינטרנשיונל איום בתחילת דרכה ורק לאחר מכן אמצה אותה כסמל.

תמונות נוספות

ראו גם

קישורים חיצוניים