מדריך לזיהוי התעללות מינית

מתוך ויקיסקס
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צילום אילוסטרציה

להלן מדריך לזיהוי התעללות מינית בילדים. המדריך מיועד להורים, מורים, רבנים, גננות וכל אדם אחר אשר בא במגע עם ילדים וילדות.

זהות הפוגע

לפני שניגש לבחון את התנהגות הילד, יש להבין קודם כל מי עשוי לפגוע בילד. סטטיסטית, תקיפה מינית בילדים נעשית על ידי אדם המכיר את הילד. אדם זה עשוי להיות שכן, אב בית, רב, דוד ואפילו סבא או אבא. רק לעיתים רחוקות מדובר בתקיפה מינית על ידי אדם זר. לפיכך, בבואנו לבחון את התנהגות הילד, עלינו לבחון תחילה עם מי מבלה עם הילד את ימיו ולילותיו ומה מעסיק אותו. האם הוא משחק אצל חברים עם אחים בוגרים? האם הוא הולך לבד לחוגים? האם יש שכן שדואג להעביר עימו את הזמן? אלו הן שאלות כלליות, לאו דווקא כדי לצאת בהאשמות מיידיות, אלא כדי להבין את הסביבה של הילד, זו שאינה מובנת מאליו.

מהי תקיפה מינית

תקיפה מינית עשויה להיות אחד מהבאים:

  • נגיעות וחיבוקים למטרות מיניות
  • חשיפת הילד לפעילות מינית, כגון חשיפת איבר המין, חשיפה לפורנוגרפיה.
  • להעמיד את הילד בתנוחות (פוזות) בעלי אופי מיני (סקסואליזציה).
  • הפשטת הילד.
  • "הצצה" לחדרי השירותים והמקלחת בזמן שהותו בפנים.
  • אונס או ניסיון אונס.

התוקף עשוי לנסות לשכנע את הילד ולבצע את זממו בצורות שונות, בהן שוחד (סוכריות, מתנות, כסף), איומים וכוח פיזי. בדרך כלל תוקפי ילדים מצליחים להימנע משימוש בכוח פיזי משום שילדים מחפשים חיבה ואהבה בקרב מבוגרים, וכן מאמינים שמבוגרים צודקים ולכן מאמינים לדבריהם, לפחות בהתחלה. לפיכך לא תמיד יימצאו סימני אלימות על גופו של ילד שחווה תקיפה מינית.

זיהוי התעללות מינית

צילום אילוסטרציה

תחילה יש לציין כי לא תמיד ניתן לזהות תקיפה מינית. לפיכך, חשוב להושיב את הילד מידי שנה-שנתיים ולעבור איתו על כללים בסיסיים, בהתאם לגילו, כגון "לא לדבר עם זרים", "לא לחשוף איברים אינטימיים", "לא לחשוף מספר טלפון וכתובת באינטרנט", "לא לצלם תמונות של איברים אינטימיים", "כאן מותר לגעת, כאן אסור" וכדומה. מעבר לכך, יש לעטוף את הילד באהבה, לגרום לו להרגיש מוצלח (להעניק לו "ניצחונות", קטנים ככל שיהיו).

ילדים שחוו התעללות מינית או תקיפה מינית בדרך כלל משנים את התנהגותם לאחר שהם מבינים שהמעשים אסורים וכשהם מרגישים רע, אשם, בושה ופחד ניתן להבחין בשינויים אלו. להלן חלק מהשינויים האופייניים לילדים שחוו תקיפה מינית:

  • סיוטים ופחד מהחושך.
    יש לשאול את הילד בעדינות מה הוא חלם, ממה הוא מפחד. ניתן לשתף אותו בפחדים משלכם.
  • הפרעת קשב בלימודים, פגיעה בציונים.
    יש לבדוק האם הבעיה היא רפואית (הפרעת קשב וריכוז, למשל) ולברר עם הילד מדוע הוא אינו מצליח להתרכז בלימודים.
  • הסתגרות רגשית. הימנעות מהשתתפות באירועים משפחתיים.
    יש לשים לב לאילו אירועים הוא מעדיף לא להגיע, לאילו הוא פתאום "חולה".
  • חוסר רצון להיפגש עם חברים מסוימים אך כן עם אחרים.
    יש לברר מהי הסיבה, האם זה בגלל החבר, האם זה משהו שהחבר עשה או מישהו אחר בביתו של החבר (אחיו התוקף).
  • חוסר רצון לשהות במקומות מסוימים או להשתתפות באירועים מסוימים (כגון תוקף בחוג).
  • סימני חבלה בלתי-מוסברים. דימום או גירוי בלתי-מוסבר בפה. יש לקבל הסבר מהילד לגבי כל פגיעה.
  • דיכאון, חרדה.
  • בעיות משמעת.
  • חשיפת איברים אינטימיים בפומבי או בפני חברים אחרים.
  • ידע מיני מופרז ביחס לגיל הילד.
    ניתן למשל לשאול ילד צעיר מהי מטרת הקונדום כשהוא מופיע בפרסומת ולבחון את תשובתו.
  • בעיות סמים או אלכוהול.
  • אלימות ותוקפנות.
  • בריחה מהבית, מצבי רוח משתנים בגיל מוקדם.
  • מחלת מין, כגון הרפס, כיני ערווה, דלקת השופכה, זיבה.
  • דימום או לכלוך בלתי מוסברים בתחתוני הילד.
    ניתן לבדוק את התחתונים שבכביסה.

טיפול

תחילה, יש להישאר רגועים. אם הילד חושף בפניכם התעללות מינית או תקיפה מינית שחווה, עליכם להישאר רגועים ולהמשיך להיות קשובים. האמינו לילד. העניקו לו תגובות חיוביות כגון "אני יודע שזה לא היה בשליטתך", "אני מודה לך שאתה בוטח בי".

שימרו על פרטיותו של הילד ואל תשוחחו עימו על האירוע בפני אחרים.

בשום אופן אל תתרגזו, תכעסו או תפריזו בתגובותיכם בפני הילד. אל תתעמתו עם התוקף כשהילד נוכח. בשום אופן אל תאשימו את הילד במה שקרה, הימנעו מביטויים כגון "למה לא עזבת את החדר שלו", "למה חזרת לשם".

אם לדברי הילד הייתה חדירה, קחו את הילד לבדיקה רפואית. היפגשו עם פסיכולוג, תחילה לבד ורק בהמשך הפגישו את הילד עם הפסיכולוג. רצוי להתייעץ עם פסיכולוג עם ניסיון בטיפול בילדים שחוו התעללות מינית.

קישורים חיצוניים

להוספת שימכם ותחום מומחיותכם לרשימה, ללא תשלום, צרו קשר באמצעות דואר אלקטרוני. האתר שומר הזכות להסיר ולהוסיף שמות כראות עיניו.

ראו גם