10,557
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
<!--
פרשנותו של שרנק<!-נוצינג הייתה ש-algolagnia היייתה תאווה, לא אוהבת כ Fere פירש את התופעה. [2] (יש להזהיר זה, אם כי, כי ההגדרות לגבי סדיזם ומזוכיזם כמונחים רפואיים השתנו במשך השנים (כפי שגם ציינו ב מאמר ראשי לנושא זה) ועדיין מתפתח, [2] ויש גם הגדרות שאינן רפואיות של סאדו-מזוכיזם.) עם זאת, התיאוריות של קראפט-אבינג בPsychopathia מיניות" -היכן הסדיזם ומזוכיזם המונחים שמשו-אומצו על ידי זיגמונד פרויד והפך לחלק בלתי נפרד מפסיכואנליזה, ובכך להבטיח דומיננטיות שלהם על המושג "algolagnia".
Schrenck-Notzing's interpretation was that algolagnia involved lust, not love as Fere interpreted the phenomenon.[2] (It should be cautioned, though, that the definitions regarding sadism and masochism as medical terms have changed over the years (as also noted in the main article for that topic) and are still evolving,[2] and there are also non-medical definitions of sadomasochism.) However, Krafft-Ebing's theories in Psychopathia Sexualis—where the terms sadism and masochism were used—were adopted by Sigmund Freud and became an integral part of psychoanalysis, thereby ensuring their predominance over the concept of "algolagnia".
אין תקציר עריכה
מחקרים אשר נערכו בקרב אנשים עם משיכה חזקה זו הצביעו על הבדלים בדרך פירוש קלטים עצביים הנובעים מכאב ואישרו למעשה את קיומה של המשיכה המינית החזקה.
==מחקר==
המונח הוצג לראשונה בשנת 1892 על ידי הפסיכולוג אלברט פון שרנק-נוצינג כדי לתאר מזוכיזם מיני, וכדי להבדיל אותו מהמונח הקודם של פרה (Fere)הרופא הצרפתי פֵרֵה, {{כ}}algophilia. פרשנותו של שרנק-נוצינג הייתה ש-algolagnia הנה תשוקה, ולא אהבה כפי שפירש זאת פֵרֵה. (יש לציין כי המשמעות של סדיזם ומזוכיזם כמונחים רפואיים השתנו במשך השנים ועודם משתנים גם כיום). על כל פנים, התיאוריות של [[קראפט-אבינג]] הן ששימשו את [[זיגמונד פרויד]] ושהפכו לחלק בלתי נפרד מפסיכואנליזה, ובכך הובטחה הדומיננטיות שלהם על פני המושג "algolagnia".
The neurologist Albert Eulenberg was another one of the first researchers to look into algolagnia,[2] in the 1902 Sadismus und Masochismus (Sadism and Masochism). Soon thereafter, Havelock Ellis also looked into algolagnia, in the early 1900s, and stated "Sadism and Masochism - Algolagnia Includes Both Groups of Manifestations"[3] but maintained that that enjoyment of pain was restricted to an erotic context,[4] in contrast to Krafft-Ebing's interpretations. With such titles as Analysis of the Sexual Impulse, Love and Pain, The Sexual Impulse in Women and The Evolution of Modesty, The Phenomena of Sexual Periodicity, Auto-Erotism, he described the basics of the condition. Eugen Kahn, Smith Ely Jelliffe, William Alanson White, and Hugh Northcote were other early psychological researchers into algolagnia.
