שינויים

'''רחב הזונה''' היא דמות [[תנ"ך|תנ"כית]] הנזכרת ב[[ספר בספר יהושע]], בסיפור כיבוש [[יריחו]], שסייעה למרגלי יהושע במשימתם. על פי [[חז"ל]], בין צאצאיה היו נביאים חשובים. על פי הספרות ה[[מדרש|מדרשית]] המדרשית מקור שמה הוא שהייתה רחבה בזכויות‏‏<ref>‏[[תנא ‏תנא דבי אליהו]] זוטא פרק כ"ב‏</ref>.

על פי ספר יהושע, רחב הסתירה את ה[[מרגל|מרגלים]] המרגלים ששלח [[יהושע בן נון|יהושע]], וסייעה לבריחתם, ובכך סייעה בכיבוש העיר הראשונה בסדרת הערים שכבש יהושע ב[[ארץ בארץ כנען]]. היא הסבירה את החלטתה להגן על המרגלים בידיעתה כי ה' נתן ביד ישראל את הארץ, ידיעה שהתפשטה בקרב עמי כנען, וביקשה שיובטח שהיא ומשפחתה יינצלו אחר הכיבוש. כדי לוודא את זיהויה נדרשה לתלות חוט [[שני (צבע)|שני]] ב[[חלון]] בחלון ביתה אשר ב[[חומה]]בחומה, באמצעותו היא גם הבריחה את המרגלים מפני רודפיהם.

כל תושבי יריחו נהרגו בכיבוש העיר, אולם רחב ומשפחתה לא נפגעו, כפי שהובטח לרחב בידי המרגלים ([[ספר יהושע|יהושע]] פרק ו'):

בין הפרשנים המסורתיים היו שפירשו את מקצועה של רחב - [[זונה]], שלא כמו במקומות אחרים בתנ"ך, כמי שהייתה מוכרת מזונות, דבר שאינו כ[[פרשנות הפשט המקראית|פשוטו כפשוטו של מקרא]] ולא כפי גישת ה[[תלמוד]]התלמוד. [[רש"י]] היה מהראשונים שסברו כך והלך בעקבות הפרשנות של [[תרגומי התנ"ך|תרגום]] [[יונתן בן עוזיאל]], שתרגם "פונדקיתא" (=בעלת פונדק). גם ה[[ספרי]] הספרי סבר כך והעיר שהייתה בעלת אכסניה <ref>"ר' אליעזר אומר זו רחב הזונה שהייתה עסוקה באכסניה. 'מגילה יד'</ref>. אך ה[[רדהרד"ק]] העיר שהבנתו של רש"י את דברי התרגום הייתה מוטעית, כי זו דרכו של תרגום יונתן לתרגם את המלה זונה, וכך נהג גם ב'שתים נשים זונות' שתירגם 'נשים פונדקן'. גם ה[[מלביהמלבי"ם]] סבר שרחב הייתה זונה, והמרגלים הלכו אליה לא במקרה אלא על מנת לתשאל אותה, כי היא ידעה את מסתרי יריחו, בשל העובדה שגדולי הארץ ביקרו אצלה.

לפי ה[[תלמוד]]התלמוד, התחתן יהושע עם רחב הזונה לאחר ש[[גיור|נתגיירה]] שנתגיירה <ref>[[מדרש רבה]] קהלת פרשה ח פסקה יג</ref>. התלמוד מציג את רחב כבעלת יופי אגדי <ref>תנו רבנן, ארבע נשים יפיפיות היו בעולם, שרה ואביגיל רחב ואסתר" (בבלי [[מסכת מגילה]] דף טו/א)</ref>, ומתאר את מעלליה המיניים של רחב <ref>"דאמר מר אין לך כל שר ונגיד שלא בא על רחב הזונה. אמרו בת י' שנים הייתה כשיצאו ישראל ממצרים וזנתה, כל 40 שנה שהיו ישראל במדבר, אחר 50 שנה נתגיירה. אמרה יהא מחול לי בשכר חבל חלון ופשתים" (בבלי, [[מסכת זבחים|זבחים]], קט"ז ב). (ילקוט שמעוני שמות - פרק יח )</ref>. עד כדי כך נחשבה למושא תשוקה שרק אמירת שמה יכולה הייתה להביא לסיפוק ל[[סיפוק מיני ]] <ref> "אמר רבי יצחק: כל האומר רחב רחב מיד ניקרי (נעשה בעל קרי)" ([http://www.mechon-mamre.org/b/l/l5101.htm בבלי, זבחים קט"ז ע"א]) </ref>.

[[חולדה הנביאה]], בת [[ירושלים]] הנזכרת ב[[ספר בספר מלכים]] ב', הינה לפי [[חז"ל]] צאצאית של רחב הזונה<ref> "רבי יהודה היה אומר: שמונה נביאים והם כהנים יצאו מרחב הזונה, אף חולדה הנביאה מבני בניה של רחב הזונה היתה", ([http://www.mechon-mamre.org/b/l/l2901.htm בבלי, מגילה, י"ד ע"ב]).</ref>. לפי המדרש הנביא [[ירמיהו הנביא|ירמיהו]], נביא החורבן, <ref> "אמר הקב"ה לישראל אני אמרתי לכם כי החרם תחרימם החתי והאמורי וגו' ([[דברים]] כ' י"ז) ואתם לא עשיתם כן אלא ואת רחב הזונה ואת בית אביה ואת כל אשר לה החיה יהושע (יהושע ו' כ"ה) הרי ירמיה בא שהוא מבני בניה של רחב הזונה ועושה לכם דברים לשיכים בעיניכם ולצנינים בצדיכם" (מדרש זוטא איכה פרשה א לד) ועוד ב[[ילקוט בילקוט שמעוני]] ו[[פסיקתא ופסיקתא דרב כהנא]].</ref> וגם הנביא [[יחזקאל]] <ref>"יחזקאל ישראל היו מזלזלין אחריו ואומרים לא מבני בניה של רחב הזונה הוא וצריך הכתוב ליחסו היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן. ירמיה היו ישראל מזלזלין אחריו ואומרים לא מבני בניה של רחב הזונה הוא וצריך הכתוב ליחסו דברי ירמיה" (ילקוט שמעוני במדבר - פרק כה)</ref> הם מצאצאיה, ויש המונים שורה שלמה של כהנים ונביאים שיצאו מחלציה<ref>" שמנה כהנים ושמנה נביאים עמדו מרחב הזונה ואלו הם ירמיהו חלקיהו ושריה ומחסיה וברוך ונריה וחנמאל ושלום. רבי יהודה אומר אף חולדה הנביאה הייתה מבני בניה של רחב הזונה שנא' מ"ב כב וילך חלקיהו הכהן ואחיקם בן עכבור ושפן ועשייה." (ספרי פרשת בהעלותך פיסקא כ')</ref>.

על-פי [[הברית החדשה]], רחב הייתה אמו של [[בעז]], ובתוקף כך מיוחסת לאילן היוחסין של [[דוד המלך]] ושל [[ישו]].

לפרשנותו של פרופ' [[יאיר זקוביץ]] רחב מתגלה כאישה חכמה ודומיננטית ששמנצלת שעת כושר, ומנהלת את כל המהלכים, ואילו המרגלים מתוארים ככלי משחק בידיה. הסמל העיקרי לכך שהיא משלשלת אותם מתוך ביתה שבחומה, והם תלויים על חבל כמריונטות לשבט או לחסד. היא למעשה מצליחה לתמרן בין מלך יריחו לבין יהושע, ולהציל את עצמה ואת משפחתה מגורלם של אנשי יריחו. לתפיסתו, הטעות של יהושע בשליחת המרגלים השלומיאלים, עולה לו בכך, שהוא לא יכול להוריש את כל אנשי יריחו כפי הציווי של משה, והוא נאלץ להותיר אותה ואת משפחתה בקרב ישראל. ==מיזמים=={{מיזם|he}}{{מיזם|en|Rahab}}

* פרופ' [[יאיר זקוביץ]] ופרופ' [[אביגדור שנאן]], "[http://outreach.huji.ac.il/?cmd=lectures.29&act=read&id=72 הזוג המוזר: יהושע ורחב]" הרצאה בסדרת "מדוע", תשס"ז. {{וידאו}}

[[קטגוריה:יריחו]]==הערות שוליים== <references/> [[קטגוריה:אישים בתנ"ךיהדות]]