מצעד הגאווה

מתוך ויקיסקס
(הופנה מהדף מצעד גאווה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מצעד הגאווה הוא מצעד שנתי המתקיים בערים שונות ברחבי העולם ובישראל, בו מציינים לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) את מאבקם להכרה ולשוויון זכויות, ומכריזים על גאוותם בזהותם המינית השונה. כוונת הגאווה אותה מפגינה הקהילה באמצעות המצעד היא לשדר לכלל הציבור מספר מסרים:

  • השוני בנטייה המינית או בזהות המינית איננו חסרון או בושה.
  • עידוד יציאה מהארון והצהרה על כך שאלו הבוחרים לחיות מחוץ לארון, על אף הקשיים הכרוכים בכך, ראוי להתגאות בבחירתם.
  • קריאה להשגת שוויון זכויות מלא לכולם בחוק ובפועל, בלי תלות בנטייה המינית או בזהות המגדרית.

האירוע מצוין בדרך כלל בחודש יוני, כציון למהומות סטונוול. המצעדים התפתחו מהפגנות מחאה או תביעת זכויות, ובמקומות שונים הם עדיין נושאים אופי הפגנתי, אך במקומות אוהדים יותר ללהט"ב, כגון העיר תל אביב, הוא הפך ברבות השנים למצעד ססגוני בעל אופי קרנבלי, שבו אופייניים הנפת דגלי גאווה, מוזיקה קצבית, הופעות דראג, ועוד. גם במצעדים אלו קיים עדיין במקרים רבים גם אלמנט מחאתי, פוליטי וחינוכי.

מלבד ההתנגדות הדתית וההומופובית למצעד הגאווה קיימת ביקורת רבה, גם מחוץ לקהילה וגם בתוכה, על האופי המיני הבוטה של המצעד במקומות רבים אשר אינו ראוי שיוצג בפני קטינים ברחוב פומבי.

מהומות סטונוול

Postscript-viewer-blue svg.png ערך מורחב – מהומות סטונוול
הבניין בו שכן הבר

ביום שבת, 28 ביוני 1969 פשטה משטרת ניו יורק על בר הומוסקסואלים, והציתה גל מהומות חסר תקדים של הומואים, לסביות, וטרסג'נדריות נגד מדיניות המשטרה והעירייה.

זוהי הפעם הראשונה שבה הומואים, לסביות וטרנסג'נדריות התקוממו באופן מאורגן נגד אפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית.

שנה לאחר המהומות, התקיים בניו יורק מצעד הגאווה הראשון, ומאז בכל שנה במהלך חודש יוני מתקיימים ברחבי העולם מצעדי גאווה.

מהומות סטונוול היו שלב חשוב בתולדות המאבק לזכויות להט"ב, מאבק שהביא בעשרות השנים שמאז למהפך במעמדם החוקי והחברתי של הומואים ולסביות בעולם המערבי.

מצעדי הגאווה בישראל

בישראל נערכים ברציפות מצעדי גאווה מאז שנות ה-90. בשנים האחרונות הוא צועד כל שנה בתל אביב, בירושלים, באילת ובחיפה.

מצעדי הגאווה בתל אביב

מצעד הגאווה בתל אביב, 2003

תל אביב הייתה העיר הראשונה בישראל בה צוינו אירועי הגאווה, ובה גם התקיים מצעד הגאווה הראשון.

בשנות התשעים ביקשו ראשי ציבור הומואים ולסביות בתל אביב, לקיים אירועים פומביים בדרישה לשיויון זכויות. הם קיימו מספר אירועים סמליים שהתאפיינו במספר משתתפים מועט, בגלל החשש להיראות בפומבי באירועים הקשורים להומואים וללסביות. האירוע הראשון לציון יום הגאווה התקיים ב-1993 בגינת שינקין בתל אביב. במקום הוצב ארון עץ ממנו יצאו הנוכחים באופן טקסי. במקום נכח צלם של העיתון "חדשות", ותמונותו של חייל במדים שיצא מאותו ארון עץ, התפרסמה בעיתון ובעקבותיה הועמד החייל לדין, נשפט למאסר וסולק מהנח"ל.

אירוע פומבי נוסף התקיים ב-1996 ובמסגרתו יצאה שיירה של כ-50 מכוניות פרטיות מרידינג לכיוון גן מאיר, מעוטרת בדגלי גאווה ושלטים הדורשים שיויון זכויות. השיירה כונתה "המתגלגאים" ולמרות שלא נדרש אישור משטרתי לקיומה, המשטרה עצרה במהלכה שתי רוכבות אופנוע לסביות, שנסעו בקידמת השיירה, בטענה שעברו על החוק האוסר רכיבה בצמד במקביל.

ב-1998 קרו שני אירועים שגרמו לאירוע הגאווה שנערך באותה שנה, להפוך למצעד גאווה רב משתתפים. היו אלו זכייתה של דנה אינטרנשיונל באירוויזיון, ואירועי ויגסטוק, שהסתיימו בעימות חריף עם המשטרה[1]. מאז הפך מצעד הגאווה בתל אביב לאירוע המוני, בו משתתפים עשרות אלפי אנשים מידי שנה, והנהנה מחסויות מסחריות ומתמיכת עיריית תל אביב-יפו, ונושא אופי דמוי קרנבל המזכיר באופיו את מצעד האהבה הנערך מידי שנה בתל אביב בסוף הקיץ.

מצעד הגאווה האחד-עשר בתל אביב החל בחנוכת המרכז העירוני לקהילה הגאה תל אביב, הצמוד לגן מאיר. זהו המתנ"ס העירוני הראשון בישראל המיועד לשרת את קהילת הלהט"ב. הקמת המרכז ותחזוקתו כגוף עירוני, ממחישה את הדרך אותה עשו להט"ב בתל אביב, מאז המצעד הראשון, עד כדי שילוב מלא במוסדות העיר. במצעד בשנת 2009, השיא גל אוחובסקי חמישה זוגות חד-מיניים ב-"חתונת המאה", במסגרת מצעד הגאווה. על פי מארגני האירוע, השתתפו כ-30 אלף בני אדם במצעד, אולם על פי הערכת המשטרה לקחו חלק באירוע 15 אלף בני אדם. [2]

מצעדי הגאווה בירושלים

Postscript-viewer-blue svg.png ערך מורחב – מצעד הגאווה בירושלים

החל משנת 2002 מתקיימים מדי שנה מצעדי גאווה מקומיים בעיר ירושלים, במתכונת של מצעד ברחובות העיר. המצעדים נערכים ביוזמת הבית הפתוח. יוצאת דופן היא שנת 2006, אז התקיים אירוע הגאווה במתכונת מוגבלת שכללה התכנסות במתחם אצטדיון גבעת רם בלא תהלוכה. המצעד בירושלים נושא אופי של צעדת מחאה, ונעדר את האלמנטים ההופכים את המצעד התל אביבי לקרנבל.

מצעדי גאווה בעולם

מצעד הגאווה בסאו פאולו 2004

מצעדים מתקיימים במרבית הערים הגדולות בעולם המערבי. בעבר נהוג היה לקבוע תאריך אחיד למצעד בכל העולם (סוף השבוע האחרון של יוני), אך מאז שנות ה-90 רווח המנהג לתאם תאריכים שונים לערים שונות, וזאת כדי לאפשר למעוניינים לנוע בין ערים ולהשתתף ביותר ממצעד אחד. מספר הצועדים במצעדי הגאווה משתנה מעיר לעיר, ונע בין אלפים אחדים לבין מיליון ומעלה (המצעד בסאו פאולו, ברזיל, מגיע לכדי שני מיליון משתתפים). ברבות מהארצות המצעד עומד במרכזו של יום הגאווה, המהווה את יום חגה השנתי של קהילת הלהט"ב ובו מכלול פעילויות, אירועים ומסיבות סביב המצעד. המצעדים הגדולים בערים המרכזיות מהווים מוקד משיכה תיירותי, ונתמכים בידי רשויות העיר וגורמים מסחריים בה.

תמונות נוספות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מאירי שמואל, "ה"וויגסטוק" של ההומוסקסואלים בת"א גלש לאלימות וחסימת צמתים", הארץ, 24.5.98
  2. ^ אלפים לקחו חלק במצעד הגאווה בת"א כתבתה של מיכל שפירא באתר nrg