מרוקינאטה

מרוקינאטה הן קורבנות אונס אשר ארעו לאחר הקרב על מונטה קאסינו שבאיטליה, בשנת 1944. חיילים צרפתים אנסו כ-2,000 נשים ונערות בגילאי 11 עד 86 לאחר כיבוש המחוז. בנוסף, כ-1,000 גברים נרצחו לאחר שניסו להגן על בני משפחתם. כמעט כל הנאנסות נדבקו במחלות מין כמו זיבה ועגבת.

בשנת 1996 החליט בית הנבחרים האיטלקי לדון בפיצוי נפגעות האונס ובשנת 2004 הוכרו הנשים הנפגעות כקורבנות מלחמה.

ה-14 באוקטובר נקבע ליום זיכרון מחוזי נגד אלימות כלפי נשים ולזכרם של נפגעות המרוקינאטה.

נסיבות האירוע

במשך חמישה חודשים, בשנת 1943, לא הצליחו בעלות הברית לפרוץ את קו הביצורים שבנו הגרמנים באיטליה. הוחלט כי חיילי הגומיה המרוקאים, אשר היו חלק מהצבא הצרפתי, יפרצו את קו ההגנה הגרמני בדרום המחוז, ופרצו מעבר לסוללות תוך פתיחת נתיב למרכז איטליה.

לפי התאחדות נפגעי פשעי המלחמה האיטלקים, מפקד הצבא הצרפתי הבטיח לחיילים המרוקאים כי בתום הכיבוש, הנשים האיטלקיות יעמדו לרשותם במשך שלושה ימים. מנגד, אין כל עדות לכך שהמפקד אכן הבטיח לחייליו הבטחה כזו.

החיילים המרוקאים פרצו בתוך יומיים את הדרך למרכז איטליה ולאחר שבוע הצבא הגרמני נסוג. לאחר מכן, ובמשך כשבועיים, בחודש מאי 1944, ביצעו החיילים, בידיעת הפיקוד הצרפתי, שורה של מעשי ביזה, רצח ואונס באוכלוסייה שהתגוררה בשטחים שנכבשו.

תוצאות האירוע

בדיווח הראשוני על האירוע, שנשלח על ידי אחד מראשי הערים, ושנמסר זמן קצר לאחר התרחשותו, נכתב כי בעירו נאנסו 700 נשים, מתוך 2,500 תושבי העיר, בנוסף למספר לא ידוע של גברים שנרצחו לאחר שקמו להגן על בני משפחתם.

מעשי האונס אומתו בהצהרות בשבועה ולפיהן נאנסו כ-2,000 נשים, מהן כ-90% נדבקו במחלת המין זיבה ו-20% נדבקו במחלת המין עגבת.

לאחר האירוע ועד 1947, שילמו הצרפתים לקורבנות סכומים שנעו בערכם כיום כ-50,000 ש"ח לכל קורבן. בנוסף, ממשלת צרפת ניהלה 169 משפטים ל-360 חיילים, אשר חלקם נידונו למוות. המפקדים לא נענשו.