תסמונת השחלות הפוליציסטיות
תסמונת השחלות הפוליציסטיות (באנגלית: Polycystic ovary syndrome), להלן PCOS, היא ההפרעה ההורמונלית השכיחה ביותר אצל נשים, המשפיעה על כ-5% עד 10% מהנשים בגיל הפריון (גילאי 12-45), והיא אחת מהסיבות העיקריות הגורמת לבעיות פוריות. התסמינים הנפוצים כוללים השמנת יתר, אל-וסת או בעיות בביוץ, אקנה, ועודף בהורמוני מין זכריים (אנדרוגניים) המביאים לשיעור יתר. מידת חומרתם של התסמינים משתנה מאישה לאישה. הגורם הישיר ל-POCD אינו ידוע, אך גורמים עקיפים כוללים עודף אינסולין, סוכרת והשמנה.
PCOS מהווה כ-25% מהסיבות לאל-וסת, 90% מהסיבות למיעוט וסת, וכשליש מהנשים עם בעיית פריון.
התסמונת מכונה גם "מחרוזת פנינים" או "שרשרת פנינים" עקב הדימיון שנוצר כאשר זקיקי השחלה אינם מתפתחים כראוי.
חשוב להבדיל בין שחלות פוליציסטיות כשלעצמן ללא כל הפרעה אחרת, לעומת תסמונת השחלות הפוליציסטיות עם הפרעות בביוץ. בכעד 25% מהנשים ניתן לראות באולטראסאונד ממצא של שחלה פוליציסטית, אולם בהיעדר כל הפרעה אנדוקרינית, הוא אינו חלק מהתסמונת האמורה.
הגדרה
החל משנת 2003, סוכמו קריטריונים להגדרת התסמונת הכוללים הופעת שניים מתוך שלושת התסמינים הבאים לפחות:
- חוסר ביוץ מתמשך
- סימנים קליניים או ביוכימיים של שיעור יתר, אקנה ושומן. מבחינה מעבדתית נבדקות רמות טסטוסטרון ודהידרוטסטוסטרון.
- בדיקת אולטראסאונד של השחלות, ושלילת סיבות אחרות (כגון תסמונת קושינג וגידולים). שחלה פוליציסטית לצורך הגדרה זו הינה שחלה הכוללת למעלה מ-12 זקיקים קטנים בקוטר של 2-9 מ"מ, או עלייה בנפח של מעל 10 מ"ל בשחלה אחת.
התסמונת מתרחשת כאשר השחלות נדרשות לייצר עודף של הורמוני מין זכריים, בעיקר טסטוסטרון, או דרך עודף הורמון LH או עקב רמות גבוהות של אינסולין בדם.
התסמונת קיבלה את שמה לאור הימצאות של "ציסטות" באולטראסאונד. ציסטות אלו הינן למעשה זקיקים לא בשלים (ועל כן שם מדויק יותר יהיה "תסמונת השחלות מרובות הזקיקים"). תסמונת זו תוארה לראשונה בשנת 1935 על ידי ד"ר שטיין וד"ר לוונטל, ושמה המקורי היה התסמונת ע"ש שטיין-לוונטל (Stein Leventhal syndrome).
תסמינים
להלן תסמינים קליניים הקשורים ל-PCOS:
- אל-וסת, מיעוט וסת - מצבים בהם אין כלל מחזור חודשי או שיש מספר מועט של מחזורים חודשיים.
- בעיות בפריון, הנובעות מהיעדר ביוץ.
- היפר-אנדרוגניזם - עודף הורמונים זכריים בגוף, כגון שיעור יתר ואקנה. פעמים רבות תסמינים אלו מתרחשים אצל בנות מתבגרות כחלק מחוסר הבשלה מלאה של ציר ההיפותלמוס-היפופיזה-שחלה ולאחר מכן מצב זה חולף מעצמו. בקירוב, כ-75% מהנשים עם POCD סובלות מהיפר-אנדרוגניזם.
ברוב המקרים תסמונת זו מתגלה בגיל ההתבגרות כחלק מבירור של מחזור לא סדיר, השמנת יתר, אקנה ותסמינים נלווים. אצל נשים עם POCD, רמות האינסולין בדם ורמות ההומוציסטאין יהיו גבוהות יותר מהנורמה. קיים קשר מובהק בין התסמונת לבין השמנה, אולם אף על פי כן, לא כל הנשים עם PCOS יהיו בהכרח שמנות.
סיבוכים ארוכי טווח של תסמונת זו כוללים בין היתר, סוכרת, היפרליפידמיה, סרטן רחם וסרטן שד.
אבחנה
על אף העובדה כי אולטראסאונד הינו כלי דיאגנוסטי חשוב, יש לזכור כי לא כל אישה עם מראה של שחלות פוליציסטיות באולטראסאונד תסבול מתסמונת זו. על כן, האבחנה מתחשבת בהיסטוריה של המטופלת, רמות הורמוני המין, הימצאות זקיקים צעירים באולטראסאונד (הזקיק הינו דמוי שק שבתוכו ממוקמת הביצית אשר פורצת ממנו במהלך הביוץ; לאחר הביוץ הזקיק הופך לגופיף צהוב, אשר מתכווץ ונעלם לאחר כ-12 עד 14 יום; בתסמונת השחלות הפוליציסטיות הזקיקים אינם מתפתחים מעבר לגודל של 5-7 מ"מ; מחרוזת זו של הזקיקים מזכיר שרשרת פנינים והוא שמביא להגדלת השחלה לכ-1.5 עד פי 3 מגודלה המקורי), בדיקת שקיפת בטן (לפרוסקופיה), וכן גם רמות סוכר ואינסולין.
טיפול
הטיפול כולל טיפולים שגרתיים, טיפול לצורך פריון וטיפול למניעת סיבוכים ארוכי-טווח:
- דיאטה - כאשר תסמונת זו קשורה להשמנת יתר, יש להתחיל בתזונה מאוזנת, במיוחד כאשר האישה מעוניינת להיכנס להריון.
- גלולות למניעת הריון, לצורך הנמכת רמות הגירוי של הרחם ורקמת השד.
- לצורכי פריון, ניתן להתחיל בטיפול תרופתי (איקקלומין, למשל). במידה ואין זה עוזר, יש להתחיל בטיפול בגונדוטרופינים וב-GNRH אגוניסטים. במידה ואין זה עוזר, ניתן לבצע הפריה חוץ גופית. טיפול כירורגי אינו מאפשר כיום תוצאות קבועות ויעילות.
- טיפול בעמידות לאינסולין.
