הבדלים בין גרסאות בדף "פטיש כאב"
שורה 11: | שורה 11: | ||
<!-- | <!-- | ||
− | + | כיום (דצמבר 2014), רוב החוקרים הפסיכולוגיים מאמינים כי algolagnia היא תופעה פיזית שבו המוח מפרש אותות כאב כמענגים, ואלו שמביאים להשלכות הפסיכולוגיות. מסיבה זו מקושרת algolagnia לתוקפנות, [[היפרסקסואל]]יות ול | |
− | |||
− | + | זה, יחד עם מחקרים אחרים, [7] לעתים קרובות מקשר algolagnia לתוקפנות, או היפרסקסואליות, או אחרת פסיכוזות שליטה. | |
− | |||
− | + | This, along with other research,[7] often links algolagnia to aggression, or hypersexuality, or other control psychoses. | |
− | |||
− | |||
לאחרונה, חוקרים מודרניים באמצעות MRI ומודלים ממוחשבים של דפוסי ירי נוירון מראים כי כאב החוויה הכי algolagniacs שונה מהאחרים. Algolagniacs עשוי להיות טעויות DNA כגון SCN9A, גורם לא מדויק nociception להתרחש. [8] | לאחרונה, חוקרים מודרניים באמצעות MRI ומודלים ממוחשבים של דפוסי ירי נוירון מראים כי כאב החוויה הכי algolagniacs שונה מהאחרים. Algolagniacs עשוי להיות טעויות DNA כגון SCN9A, גורם לא מדויק nociception להתרחש. [8] | ||
שורה 34: | שורה 30: | ||
<!-- | <!-- | ||
− | + | ||
More recently, modern researchers using MRI and computer models of neuron firing patterns show that most algolagniacs experience pain differently from others. Algolagniacs may have DNA errors such as SCN9A, causing inaccurate nociception to occur.[8] | More recently, modern researchers using MRI and computer models of neuron firing patterns show that most algolagniacs experience pain differently from others. Algolagniacs may have DNA errors such as SCN9A, causing inaccurate nociception to occur.[8] | ||
At least one researcher in the 1900s[9] (Albert Freiherr von Schrenck-Notzing, who was a self-professed sadist) thought that algolagnia was a psychological disorder, however this view began to change once the Kinsey Reports noted that many seemingly normal people often enjoy pain in a sexual context, and later Norman Breslow found that, before 1977, only four previous studies in all the scientific literature were empirical in nature.[10] One of the researchers whom Breslow cited as having empirically-valid work, Andres Spengler, concluded that earlier research was "heavily burdened with prejudice and ignorance"[11] against those whose sexual practices were in the minority, falsely assuming behaviors to be pathological when they were actually abnormal but harmless. Thomas Wetzstein also conducted a large-scale study of his local subculture from a sociological viewpoint, confirming Spengler's results and expanding on them.[12] | At least one researcher in the 1900s[9] (Albert Freiherr von Schrenck-Notzing, who was a self-professed sadist) thought that algolagnia was a psychological disorder, however this view began to change once the Kinsey Reports noted that many seemingly normal people often enjoy pain in a sexual context, and later Norman Breslow found that, before 1977, only four previous studies in all the scientific literature were empirical in nature.[10] One of the researchers whom Breslow cited as having empirically-valid work, Andres Spengler, concluded that earlier research was "heavily burdened with prejudice and ignorance"[11] against those whose sexual practices were in the minority, falsely assuming behaviors to be pathological when they were actually abnormal but harmless. Thomas Wetzstein also conducted a large-scale study of his local subculture from a sociological viewpoint, confirming Spengler's results and expanding on them.[12] |
גרסה מ־20:53, 27 בדצמבר 2014
הערך נמצא בשלבי עבודה שימו לב כי עקב כך, הערך אינו מושלם. השלמת הכתיבה אמורה להסתיים בימים הקרובים. |
פטיש לכאב (באנגלית: Algolagnia) הוא משיכה מינית חזקה (פטיש) לכאב, בעיקר באזורים הארוגניים, דוגמת הפין, הפות, פי הטבעת והפטמות. מקור המונח הלועזי מיוונית, בה algos (ביוונית άλγος) היא כאב ו-lagnia (ביוונית λαγνεία) היא תשוקה.
מחקרים אשר נערכו בקרב אנשים עם משיכה חזקה זו הצביעו על הבדלים בדרך פירוש קלטים עצביים הנובעים מכאב ואישרו למעשה את קיומה של המשיכה המינית החזקה.
מחקר
המונח הוצג לראשונה בשנת 1892 על ידי הפסיכולוג אלברט פון שרנק-נוצינג כדי לתאר מזוכיזם מיני, וכדי להבדיל אותו מהמונח הקודם של הרופא הצרפתי פֵרֵה, algophilia. פרשנותו של שרנק-נוצינג הייתה ש-algolagnia הנה תשוקה, ולא אהבה כפי שפירש זאת פֵרֵה. (יש לציין כי המשמעות של סדיזם ומזוכיזם כמונחים רפואיים השתנו במשך השנים ועודם משתנים גם כיום). על כל פנים, התיאוריות של קראפט-אבינג הן ששימשו את זיגמונד פרויד ושהפכו לחלק בלתי נפרד מפסיכואנליזה, ובכך הובטחה הדומיננטיות שלהם על פני המושג "algolagnia".
הנוירולוג אלברט יולנברג היה מהחוקרים הראשונים אשר חקרו סדיזם ומזוכיזם בשנת 1902. זמן קצר לאחר מכן, האבלוק אליס חקר גם הוא את הנושא וקבע כי "Algolagnia כולל שני קבוצות של ביטויי סדיזם ומזוכיזם", אך טען שההנאה מהכאב מוגבל להקשר מיני, בניגורד לפרשנות של קראפט-אבינג. חוקרים פסיכולוגיים נוספים היו יוג'ין קאהן, סמית' אלי ג'ליף, ויליאם אלנסון וואיט, וכן גם יו נורת'קוט.