|
|
| (11 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | {{בעבודה}}
| + | [[קובץ:SDM-circle3.png|שמאל|ממוזער|250px|המחשה הרלוונטית לנשים שלהן מחזור באורך 26 עד 32 ימים (בשיטת ימי התקן).]] |
| − | [[קובץ:SDM-circle3.png|שמאל|ממוזער|250px|המחשה הרלוונטית לנשים שלהן מחזור באורך 26 עד 32 ימים.]] | + | '''שיטת "הימים הבטוחים"''' הן למעשה מגוון שיטות [[אמצעי מניעה|למניעת הריון]] המתבססות על הערכת פרק הזמן שבו [[ביצית|תא הביצה]] אינו יכול להיות מופרה על בסיס משך ה[[מחזור חודשי|מחזור החודשי]] בעבר ותסמינים אחרים. בני זוג אשר מתקשים להביא ילדים לעולם עשויים לעשות שימוש בשיטות "הימים הבטוחים" למטרה הפוכה - תזמון [[יחסי מין]] לא מוגנים כדי להיכנס ל[[הריון]]. |
| − | <!--
| |
| − | '''שיטת "הימים הבטוחים"''' היא [[אמצעי מניעה|אמצעי למניעת הריון]] המתבססת על פרק הזמן שבו [[ביצית|תא הביצה]] אינו יכול להיות מופרה (ימים 1-7 וימים 20-32 ל[[מחזור]] ה[[אישה]] - ראו תרשים משמאל). כלומר, בימים 8-19 למחזור, בני הזוג נמנעים מקיום [[יחסי מין]] אשר כוללים [[חדירה]] [[מין וגינאלי|וגינאלית]]. שיטה זו אינה נחשבת ל[[מין בטוח|בטוחה]] ועל פי מספר ה[[הריון|הריונות]] שדווחו נקבע לה [[אינדקס פרל]] של 9-20. | |
| − | -->
| |
| − | '''שיטת "הימים הבטוחים"''' היא שיטה [[אמצעי מניעה|למניעת הריון]] המתבססת על הערכת פרק הזמן שבו [[ביצית|תא הביצה]] אינו יכול להיות מופרה על בסיס משך ה[[מחזור חודשי|מחזור החודשי]] בעבר ותסמינים אחרים.
| |
| | | | |
| − | בני זוג אשר מתקשים להביא ילדים לעולם עשויים לעשות שימוש בשיטת "הימים הבטוחים" למטרה הפוכה - תזמון [[יחסי מין]] לא מוגנים כדי להיכנס ל[[הריון]].
| + | השיטות אינן נחשבות ל[[מין בטוח|בטוחות]] ועל פי מספר ה[[הריון|הריונות]] שדווחו נקבע לה [[מדד פרל]] של 9-20. |
| | | | |
| − | השיטה הראשונה פותחה ב-1930 על ידי ג'ון סמולדרס, רופא הולנדי קתולי. שיטתו התבססה על המחזור החודשי. אותה השיטה התגלתה באופן עצמאי גם על ידי הרמן קנאוס האוסטרי וקיוסאקו אוגינו היפני. השיטה הפכה לאמצעי המניעה העיקרי של זוגות קתולים במשך מספר עשורים עד להתפתחות שיטות אחרות המבוססות על תסמינים. פיתוח חדש התרחש ב-2002 כאשר אוניברסיטת ג'ורג'טאון הציגה את שיטת SDM (שיטת ימי התקן; Standard Days Method). חרוזים צבעוניים, המכונים "CycleBeads", מאפשרים לעקוב אחר הימים הפוריים והלא פוריים בקרב נשים אשר נוקטות בשיטת SDM. | + | השיטה הראשונה פותחה ב-1930 על ידי ג'ון סמולדרס, רופא הולנדי קתולי. שיטתו התבססה על המחזור החודשי ועל עבודותם של הרמן קנאוס האוסטרי וקיוסאקו אוגינו היפני. השיטה הפכה לאמצעי המניעה העיקרי של זוגות קתולים במשך מספר עשורים עד להתפתחות שיטות אחרות המבוססות על תסמינים. פיתוח חדש התרחש ב-2002 כאשר אוניברסיטת ג'ורג'טאון הציגה את שיטת ימי התקן. חרוזים צבעוניים, המכונים "CycleBeads", מאפשרים לעקוב אחר הימים הפוריים והלא פוריים בקרב נשים אשר נוקטות בשיטת SDM. |
| | | | |
| − | <!--
| |
| | ==היסטוריה== | | ==היסטוריה== |
| | ===שיטות ישנות=== | | ===שיטות ישנות=== |
| שורה 19: |
שורה 14: |
| | אזכור כתוב ל"ימים בטוחים" אינו מופיע שוב במשך למעלה מאלף שנים. לאחר מכן, ההתקדמות המדעית עודדה מספר הוגי דעות חילונים לתמוך בהתנזרות תקופתית כדי למנוע הריון: ב-1840 לערך התגלה כי בעלי חיים רבים מבייצים במהלך תקופת הייחום. חלק מבעלי חיים (כלבים למשל) מדממות במהלך הייחום, ולפיכך הונח, בהתאמה, כי הווסת של האישה היא התקופה הפורה ביותר. תאוריה לא מדויקת זו הפכה לפופולרית על ידי רופאי הבישוף באותה תקופה. בשנת 1854, רופא אנגלי בשם ג'ורג' דרייסדייל לימד לראשונה את מטופליו כי הימים הסמוכים לווסת הינם הכי פחות פוריים, אך אף על פי שטענתנו נכונה, היא נותרה בדעת מיעוט בשארית המאה ה-19. | | אזכור כתוב ל"ימים בטוחים" אינו מופיע שוב במשך למעלה מאלף שנים. לאחר מכן, ההתקדמות המדעית עודדה מספר הוגי דעות חילונים לתמוך בהתנזרות תקופתית כדי למנוע הריון: ב-1840 לערך התגלה כי בעלי חיים רבים מבייצים במהלך תקופת הייחום. חלק מבעלי חיים (כלבים למשל) מדממות במהלך הייחום, ולפיכך הונח, בהתאמה, כי הווסת של האישה היא התקופה הפורה ביותר. תאוריה לא מדויקת זו הפכה לפופולרית על ידי רופאי הבישוף באותה תקופה. בשנת 1854, רופא אנגלי בשם ג'ורג' דרייסדייל לימד לראשונה את מטופליו כי הימים הסמוכים לווסת הינם הכי פחות פוריים, אך אף על פי שטענתנו נכונה, היא נותרה בדעת מיעוט בשארית המאה ה-19. |
| | | | |
| | + | ===שיטת אוגינו-קנאוס (שיטת הקצב)=== |
| | + | בשנת 1905 מצא [[גינקולוג]] הולנדי בשם תיאודור הנדריק ואן דה ולדה, כי נשים מבייצות רק פעם אחת בכל [[מחזור חודשי]]. בשנות ה-20 של המאה ה-20 פעלו באופן עצמאי שני גינקולוגים, קיוסאקו אוגינו היפני והרמן קנאוס האוסטרי, ומצאו כי ה[[ביוץ]] מתרחש כארבע עשרה ימים לפני הווסת הבאה. אוגינו השתמש בתגליתו כדי לפתח נוסחה אשר תסייע לנשים עקרות לקיים [[יחסי מין]] בחלון הזמן הטוב ביותר להשגת הריון. |
| | | | |
| | + | ב-1930, השתמש יוהנס סמולדרס, רופא הולנדי, בתגליות של אוגינו וקנאוס ליצירת שיטה למניעת הריון. סמולדרס פרסם את עבודתו עם העמותה הרפואית ההולנדית הקתולית, וזו הייתה לשיטה הנפוצה בעשורים הבאים. |
| | | | |
| − | Knaus-Ogino או שיטת ימים בטוחה [עריכה]
| + | ===המשך המאה ה-20 עד היום=== |
| − | ב -1905 Theodoor הנדריק ואן דה ולדה, גינקולוג הולנדי, הראה כי נשים מבייצות רק פעם אחת בכל מחזור חודשי. [12] ב 1920s, Kyusaku Ogino, גינקולוג יפני, והרמן Knaus, מאוסטריה, הפועל באופן עצמאי, כל אחד עשה את הגילוי ביוץ המתרחש על ארבע עשרה ימים לפני הווסת הבאה. [13] Ogino משמש תגליתו לפתח נוסחה לשימוש בסיוע נשים עקרות לקיום יחסי מין בזמן כדי להשיג הריון.
| |
| − | ב1930, יוהנס Smulders, קתולי רופא מהולנד, המשמש Knaus והתגליות של Ogino ליצור שיטה למניעת הריון. Smulders פרסם את עבודתו עם העמותה הרפואית ההולנדי הקתולית, וזו הייתה שיטת קצב הרשמית קידמה בעשורים הבאים. [13] ב -1932 רופא קתולי, ד"ר ליאו J Latz, פרסם ספר שכותרתו קצב עקרות ו פוריות בנשים המתארות את השיטה, [11] ו1930s גם ראה את קצב הקליניקה הראשונה בארה"ב (שנוסדה על ידי ג 'ון רוק) ללמד את השיטה לזוגות קתולים. [14]
| |
| − | מאוחר יותר 20th המאה להציג [עריכה]
| |
| − | במחצית הראשונה של המאה 20th, רוב המשתמשים של שיטת קצב היו קתולים, הם עקבו אחרי ההוראה של הכנסייה שלהם, שכל השיטות האחרות למניעת הריון היו חוטאות. ב -1968 הרועים Humanae קורות חיים כללו את ההצהרה, "זה לעילא רצוי ... כי מדע רפואה צריך על ידי הלימוד של מקצבים טבעיים להצליח בקביעת בסיס מאובטח מספיק להגבלה הצנועה של צאצאים." זה מתפרש כהעדפה אז חדשות, המבוססות על תסמינים אמינים יותר מודעות לפוריות בשיטות על שיטת הימים בטוחה. נכון לעכשיו, מורי מודעות לפוריות רבים לשקול את שיטת קצב שהייתה מיושנת לפחות 20 שנים. [4]
| |
| − | תשומת לב חדשה נמשכת לשיטות המבוססת על לוח שנה ב2002, כאשר המכון לפוריות באוניברסיטת ג'ורג'טאון הציג הימים רגילים השיטה. נועד להיות פשוט ללמד ושימוש מאשר שיטת קצב המבוגרת, התקן ימי השיטה היא להיות משולבת בהצלחה בתכנון משפחת תוכניות ברחבי העולם.
| |
| − | סוגים והיעילות [עריכה]
| |
| | | | |
| − | רוב המחזור החודשי כמה ימים בתחילת, כי הם (פוריות לפני ביוץ) עקרה, תקופת הפוריות, ולאחר מכן כמה ימים בדיוק לפני הווסת הבאה, כי הם (פוריות שלאחר ביוץ) עקרה. היום הראשון של דימום אדום נחשב יום אחד של המחזור החודשי. כדי להשתמש בשיטות אלה, נדרש אישה לדעת את האורך של מחזורי הווסת שלה. | + | במחצית הראשונה של המאה ה-20, רוב המשתמשים בשיטת אוגינו-קנאוס היו קתולים. הם עקבו אחרי הוראות הכנסייה אשר טענו כי כל שיטה אחרת למניעת הריון היא חטא. ב-1968 הוציאה הכנסייה הצהרה ורמזה כי יש להעדיף את השיטה החדשה דאז, [[שיטת המודעות לפוריות]], שהתבססה על תסמינים ונחשבה לאמינה יותר. כיום, מדריכי השיטה החדשה מאמינים ששיטת אוגינו-קנאוס הפכה למיושנת. |
| − | שימוש לא מושלם של שיטות המבוססת על לוח שנה יהיה מורכב לא בצורה נכונה מעקב האורך של המחזורים של האישה, ובכך להשתמש במספרים לא נכונים בנוסחה, או שיש לא מוגן קיום יחסי מין ביום פוריה זוהה. המשמעת הדרושה כדי לשמור תיעוד מדויק של מחזור חודשי, ולהימנע מקיום יחסי מין לא מוגנים, עושה שימוש מושלם שכיחה למדי. שיעור הכישלון טיפוסי השימוש בשיטות המבוססת על לוח שנה הוא 25% לשנה. [15]
| |
| − | שיטת קצב (שיטת Knaus-Ogino) [עריכה]
| |
| − | כדי למצוא את האורך המשוער של השלב עקר לפני הביוץ, תשע עשרה (19) יורד מאורכו של המחזור הקצר ביותר של האישה. כדי למצוא את ההתחלה המשוערת של השלב עקר שלאחר הביוץ, עשר (10) יורדים מאורכו של מחזור הארוך ביותר של האישה. [16] אישה שוסת מחזורים נעו באורך 30-36 ימים תהיה מוערך להיות עקר ל11 הימים הראשונים של המחזור שלה (30-19 = 11), להיות פורה בימים 12-25, וכדי לחדש את הפוריות ביום 26 (36-10 = 26). כאשר נעשה שימוש כדי להימנע מהריון, יש לו את שיטת קצב שיעור כישלון מושלם לשימוש של עד 9% לשנה. [15]
| |
| − | ימים רגילים שיטה [עריכה]
| |
| − | שרשרת לוח שנה שרשרת למניעת הריון
| |
| | | | |
| − | CycleBeads שרשרת למניעת הריון, המשמשת להערכה גסה של פריון המבוססת על ימים מאז וסת
| + | תשומת לב חדשה הופנתה לשיטות המבוססת על לוח שנה בשנת 2002, כאשר המכון לפוריות באוניברסיטת ג'ורג'טאון הציג שיטה חדשה בשם [[שיטת ימי התקן]] (Standard Days Method). |
| − | שפותח על ידי אוניברסיטת ג'ורג'טאון מכון של לפוריות, יש הימים רגילים שיטת שלטון להגדיר פשוטים יותר ויעילה יותר מאשר בשיטת קצב. [15] [17] מוצר שנקרא CycleBeads פותח לצד השיטה כדי לעזור למשתמש לעקוב אחר של אומדן נקודות פריון גבוהות ונמוכות במהלך המחזור החודשי שלה. תקן ימי השיטה יכולה לשמש רק על ידי נשים מחזורים שהן בדרך כלל בין 26 ו32 ימים באורך. במערכת זו:
| |
| − | ימי 1-7 במחזור החודשי של אישה נחשבים עקרים | |
| − | ימים 8-19 נחשבים פורה; נחשבים בטוח לקיום יחסים לא מוגנים
| |
| − | יום 20 עד סוף המחזור נחשב עקר.
| |
| − | כאשר נעשה שימוש כדי להימנע מהריון, יש לו את הימים רגילים שיטת יעילות מושלמת לשימוש של 95 +% ויעילות אופייני שימוש של 88%. [17]
| |
| − | מערכות המבוססת על תוכנה [עריכה]
| |
| | | | |
| − | יישומים מבוססי אינטרנט אחדים של שיטת מחזור ידועים. ניתן למצוא דוגמאות בוסת בפרויקט המדריך הפתוח.
| + | ==סוגים ויעילות== |
| − | יתרונות [עריכה]
| + | מרבית המחזורים החודשיים מתחילים בימים בודדים של אי-פריון (אי-פריון טרום-[[ביוץ]]) לאחר מכן תקופה פוריה, ובסוף ימים בודדים של אי-פריון לפני הווסת הבאה אי-פריון לאחר ביוץ). היום בו התחיל הדימום נחשב ליום הראשון של המחזור החודשי. האישה נדרשת לדעת את אורך מחזורי הווסת שלה כדי להשתמש בשיטות אלה. מעקב לא מדויק אחר אורך המחזור עשוי להביא לקיום [[יחסי מין לא מוגנים]] ביום פורה. לשיטות אלו שיעור הצלחה נמוך למדי עקב המשמעת הדרושה כדי לשמור על תיעוד מדויק של המחזור החודשי וההימנעות מקיום יחסי מין לא מוגנים - שיעור כישלון טיפוסי הוא 25% לשנה. |
| | | | |
| − | השיטה הסטנדרטית בימים (SDM) היא יותר ויותר שהוצגה כחלק מתכנון משפחת התוכניות במדינות מתפתחות. שיטת משביעת רצון לנשים ולגברים רבים;. מציע את זה דרך תוצאות מרכזים לתכנון משפחה בגידול משמעותי בשימוש באמצעי מניעה בקרב זוגות שלא רוצים להיכנס להריון [18] [19] העלות הנמוכה של השיטה עשויה גם לאפשר לה כדי להיות השפעה חיובית משמעותית במדינות שאין להן מימון כדי לספק שיטות אחרות של מניעת הריון. [20]
| + | ===שיטת אוגינו-קנאוס (שיטת הקצב)=== |
| − | חששות פוטנציאליים [עריכה]
| + | האורך המשוער של תקופת האי-פריון שלפני ה[[ביוץ]] מחושב באופן הבא: יש להחסיר 19 מאורכו של המחזור החודשי הקצר ביותר של האישה. תחילת תקופת האי-פריון שאחרי ה[[ביוץ]] מחושבת באופן הבא: יש להחסיר 10 מאורכו של המחזור החודשי הארוך ביותר של האישה. לדוגמה, עבור אישה שמחזוריה באורך 30-36 ימים, תקופת האי-פריון שלפני הביוץ יהיה, לפי ההערכות, 11 הימים הראשונים של המחזור שלה (30-19=11), היא תהיה פורייה בימים בימים 12-25, ושוב בתקופת אי-פריון החל מיום 26 (36-10=26). לשיטה זו שיעור כישלון בשימוש נכון של עד 9% לשנה. |
| | | | |
| − | שיעור כישלון [עריכה]
| + | ===שיטת ימי תקן=== |
| − | דאגה אחת הקשורים לשימוש בשיטות המבוססת על לוח שנה היא שיעור הכישלון הגבוה יחסית שלהם, בהשוואה לשיטות אחרות למניעת הריון. גם כאשר נעשה שימוש בצורה מושלמת, בשיטות המבוססת על לוח שנה, ובמיוחד בשיטת קצב, יביאו לשיעור הריונות גבוהים בקרב זוגות מתוך כוונה להימנע מהריון. שיטות מוכרות בדרך כלל למניעת הריון, רק כובע צוואר הרחם וספוג למניעת הריון יש שיעור כישלון גבוה comparably. רמה נמוכה זו של אמינות שיטות המבוססת על לוח שנה היא משום שהנוסחות שלהם לעשות כמה הנחות שאינן תמיד נכונים. [16]
| + | [[קובץ:Geburtenkontrollkette.jpg|שמאל|ממוזער|250px|CycleBeads]] |
| − | לאחר הביוץ (הלוטאלי יש השלב) אורך נורמלי של 12-16 ימים, [21] ונוסחת שיטת קצב מניחה לכל הנשים יש אורכי שלב שניים בטווח זה. עם זאת, יש נשים רבות שלבים הלוטאלי קצרים יותר, וכמה יש לי שלבים הלוטאלי ארוכים יותר. [22] עבור נשים אלה, נוסחת שיטת קצב מזהה באופן שגוי כמה ימים פורה כמו להיות בתקופה עקרה. [16]
| + | שיטת ימי תקן פותחה כאמור על ידי המכון לפוריות באוניברסיטת ג'ורג'טאון ולה יש כללים פשוטים יותר לעומת שיטת אוגינו-קנאוס. מוצר שנקרא "CycleBeads" פותח לצד פיתוח השיטה כדי לסייע למשתמשת לעקוב אחר הפריון במהלך המחזור החודשי. השיטה יכולה לשמש נשים בעלות מחזורים שאורכם בדרך כלל בין 26 ל-32 ימים. בשיטה זו: |
| − | שיטות המבוססת על לוח שנה משתמשות ברשומות של מחזור חודשי העבר כדי לחזות את אורך מחזורים בעתיד. עם זאת, אורכו של השלב טרום הביוץ יכול להשתנות באופן משמעותי, תלוי באורך המחזור האופייני של האישה, מדגיש גורמים, טיפול תרופתי, מחלה, גיל המעבר, הנקה, ואם היא רק הוא יורדת באמצעי מניעה הורמונליים. אם אישה עם מחזורים סדירים בעבר יש ביוץ התעכב בשל אחד מהגורמים הללו, היא עדיין תהיה פורה כאשר השיטה אומרת לה שהיא נמצאת בשלב שלאחר הביוץ עקר. אם יש לה ביוץ מוקדם בצורה יוצאת דופן, שיטות המבוססת על לוח שנה תציין שהיא עדיין בשלב שלפני הביוץ עקר כשהיא הפכה למעשה פורה. [16]
| + | * אי-פריון חל בימים 1-7. |
| − | לבסוף, שיטות המבוססת על לוח שנה להניח כי כל הדימום הוא וסת אמיתית. עם זאת, אמצע מחזור או דימום anovulatory יכול להיגרם על ידי מספר הגורמים. [23] שגוי זיהוי דימום כוסת יגרום החישובים של השיטה להיות שגויים. [16]
| + | * פריון בימים 8-19. |
| − | בריאות עוברי [עריכה]
| + | * אי-פריון החל מיום 20 עד סוף המחזור. |
| − | היה מי שהציע שלא מוגן משגל בתקופות פוריות של המחזור החודשי עדיין עשוי לגרום לתפיסות, אבל ליצור עוברים מסוגלים השתלה. [24] יש לו גם הציע שהריונות כתוצאה מכשלים בשיטה של שיטות התנזרות תקופתיות נמצאים בסיכון מוגבר של מומי הפלה ולידה בשל תאי מין בגיל בזמן ההתעברות. [25] מחקרים אחרים מצביעים על כך שהעיתוי של תפיסה אין כל השפעה על שיעורי הפלות, [26] משקל נמוך בלידה, או לידה מוקדמת. [27]
| |
| | | | |
| | + | לשיטה זו שיעור כישלון של 5% בשימוש נכון ו-12% בשימוש אופייני. |
| | | | |
| | + | ===ביקורת=== |
| | + | לשיטות "הימים הבטוחים" שיעור כישלון גבוה ביחס ל[[אמצעי מניעה]] אחרים, גם כאשר נעשה בה שימוש נכון ומושלם. מבין אמצעי מניעה אחרים, רק ל[[כובעון צווארי]] ו[[ספוגית]] יש שיעור כישלון גבוהים יותר. הסיבה לשיעור כישלון גבוה היא ההסתמכות על הנחות שאינן תמיד נכונות. כך למשל, אורכו של השלב שלאחר ה[[ביוץ]] (השלב הלוטאלי) הוא בדרך כלל 12-16 ימים, והנוסחה של שיטת אוגינו-קנאוס מניחה שזהו אורכו של השלב בקרב כל הנשים. עם זאת, יש נשים רבות עם שלב קצר או ארוך יותר. עבור נשים אלה, הנוסחה אינה נכונה. |
| | | | |
| − | Knaus–Ogino or rhythm method[edit]
| + | בעיה נוספת היא ההסתמכות על אורך המחזור החודשי בעבר כדי לחזות את אורך המחזורים העתידיים. עם זאת, אורכו של שלב טרום ה[[ביוץ]] יכול להשתנות באופן משמעותי, והוא תלוי באורך המחזור האופייני של האישה, לחץ ומתח נפשי, טיפול תרופתי, מחלה, [[גיל המעבר]], [[הנקה]], והפסקת השימוש ב[[גלולות למניעת הריון]]. |
| − | In 1905 Theodoor Hendrik van de Velde, a Dutch gynecologist, showed that women only ovulate once per menstrual cycle.[12] In the 1920s, Kyusaku Ogino, a Japanese gynecologist, and Hermann Knaus, from Austria, working independently, each made the discovery that ovulation occurs about fourteen days before the next menstrual period.[13] Ogino used his discovery to develop a formula for use in aiding infertile women to time intercourse to achieve pregnancy.
| |
| − | In 1930, Johannes Smulders, a Roman Catholic physician from the Netherlands, used Knaus and Ogino's discoveries to create a method for avoiding pregnancy. Smulders published his work with the Dutch Roman Catholic medical association, and this was the official rhythm method promoted over the next several decades.[13] In 1932 a Catholic physician, Dr. Leo J Latz, published a book titled The Rhythm of Sterility and Fertility in Women describing the method,[11] and the 1930s also saw the first U.S. Rhythm Clinic (founded by John Rock) to teach the method to Catholic couples.[14]
| |
| − | Later 20th century to present[edit]
| |
| − | In the first half of the 20th century, most users of the rhythm method were Catholic; they were following their church's teaching that all other methods of birth control were sinful. In 1968 the encyclical Humanae Vitae included the statement, "It is supremely desirable... that medical science should by the study of natural rhythms succeed in determining a sufficiently secure basis for the chaste limitation of offspring." This is interpreted as favoring the then-new, more reliable symptoms-based fertility awareness methods over the rhythm method. Currently, many fertility awareness teachers consider the rhythm method to have been obsolete for at least 20 years.[4]
| |
| − | New attention was drawn to calendar-based methods in 2002, when the Institute for Reproductive Health at Georgetown University introduced the Standard Days Method. Designed to be simpler to teach and use than the older rhythm method, the Standard Days Method is being successfully integrated into family planning programs worldwide.
| |
| − | Types and effectiveness[edit]
| |
| | | | |
| − | Most menstrual cycles have several days at the beginning that are infertile (pre-ovulatory infertility), a period of fertility, and then several days just before the next menstruation that are infertile (post-ovulatory infertility). The first day of red bleeding is considered day one of the menstrual cycle. To use these methods, a woman is required to know the length of her menstrual cycles.
| + | לבסוף, השיטות מניחות שהדימום הראשון הוא חלק מה[[וסת|ווסת]]. מאידך, דימום באמצע מחזור עשוי להתרחש. |
| − | Imperfect use of calendar-based methods would consist of not correctly tracking the length of the woman's cycles, thus using the wrong numbers in the formula, or of having unprotected intercourse on an identified fertile day. The discipline required to keep accurate records of menstrual cycles, and to abstain from unprotected intercourse, makes imperfect use fairly common. The typical-use failure rate of calendar-based methods is 25% per year.[15]
| |
| − | Rhythm method (Knaus–Ogino method)[edit]
| |
| − | To find the estimated length of the pre-ovulatory infertile phase, nineteen (19) is subtracted from the length of the woman's shortest cycle. To find the estimated start of the post-ovulatory infertile phase, ten (10) is subtracted from the length of the woman's longest cycle.[16] A woman whose menstrual cycles ranged in length from 30 to 36 days would be estimated to be infertile for the first 11 days of her cycle (30-19=11), to be fertile on days 12-25, and to resume infertility on day 26 (36-10=26). When used to avoid pregnancy, the rhythm method has a perfect-use failure rate of up to 9% per year.[15]
| |
| − | Standard Days Method[edit]
| |
| − | a birth control chain calendar necklace
| |
| | | | |
| − | A CycleBeads birth control chain, used for a rough estimate of fertility based on days since menstruation
| + | ==ראו גם== |
| − | Developed by Georgetown University's Institute for Reproductive Health, the Standard Days Method has a simpler rule set and is more effective than the rhythm method.[15][17] A product called CycleBeads was developed alongside the method to help the user keep track of estimated high and low fertility points during her menstrual cycle. The Standard Days Method may only be used by women whose cycles are usually between 26 and 32 days in length. In this system:
| + | * [[קונדום]] |
| − | Days 1-7 of a woman's menstrual cycle are considered infertile
| + | * [[גלולות למניעת הריון]] |
| − | Days 8-19 are considered fertile; considered unsafe for unprotected intercourse
| + | * [[משגל נסוג]] |
| − | Day 20 through the end of the cycle are considered infertile.
| |
| − | When used to avoid pregnancy, the Standard Days Method has perfect-use efficacy of 95+% and typical-use efficacy of 88%.[17]
| |
| − | Software-based systems[edit]
| |
| | | | |
| − | Several Web-based implementations of the cycle method are known. Examples can be found at Menstruation on the Open Directory Project.
| |
| − | Advantages[edit]
| |
| − |
| |
| − | The Standard Days method (SDM) is increasingly being introduced as part of family planning programs in developing countries. The method is satisfactory for many women and men; offering it through family planning centers results in a significant increase in contraceptive use among couples who do not want to become pregnant.[18][19] The low cost of the method may also enable it to have a significant positive impact in countries that lack funding to provide other methods of birth control.[20]
| |
| − | Potential concerns[edit]
| |
| − |
| |
| − | Failure rate[edit]
| |
| − | One concern related to the use of calendar-based methods is their relatively high failure rate, compared to other methods of birth control. Even when used perfectly, calendar-based methods, especially the rhythm method, result in a high pregnancy rate among couples intending to avoid pregnancy. Of commonly known methods of birth control, only the cervical cap and contraceptive sponge have comparably high failure rates. This lower level of reliability of calendar-based methods is because their formulas make several assumptions that are not always true.[16]
| |
| − | The postovulatory (luteal) phase has a normal length of 12 to 16 days,[21] and the rhythm method formula assumes all women have luteal phase lengths within this range. However, many women have shorter luteal phases, and a few have longer luteal phases.[22] For these women, the rhythm method formula incorrectly identifies a few fertile days as being in the infertile period.[16]
| |
| − | Calendar-based methods use records of past menstrual cycles to predict the length of future cycles. However, the length of the pre-ovulatory phase can vary significantly, depending on the woman's typical cycle length, stress factors, medication, illness, menopause, breastfeeding, and whether she is just coming off hormonal contraception. If a woman with previously regular cycles has a delayed ovulation due to one of these factors, she will still be fertile when the method tells her she is in the post-ovulatory infertile phase. If she has an unusually early ovulation, calendar-based methods will indicate she is still in the pre-ovulatory infertile phase when she has actually become fertile.[16]
| |
| − | Finally, calendar-based methods assume that all bleeding is true menstruation. However, mid-cycle or anovulatory bleeding can be caused by a number of factors.[23] Incorrectly identifying bleeding as menstruation will cause the method's calculations to be incorrect.[16]
| |
| − | Embryonic health[edit]
| |
| − | It has been suggested that unprotected intercourse in the infertile periods of the menstrual cycle may still result in conceptions, but create embryos incapable of implanting.[24] It has also been suggested that pregnancies resulting from method failures of periodic abstinence methods are at increased risk of miscarriage and birth defects due to aged gametes at the time of conception.[25] Other research suggests that timing of conception has no effect on miscarriage rates,[26] low birth weight, or preterm delivery.[27]
| |
| − |
| |
| − | -->
| |
| | [[קטגוריה:אמצעי מניעה|הימים הבטוחים]] | | [[קטגוריה:אמצעי מניעה|הימים הבטוחים]] |
המחשה הרלוונטית לנשים שלהן מחזור באורך 26 עד 32 ימים (בשיטת ימי התקן).
שיטת "הימים הבטוחים" הן למעשה מגוון שיטות למניעת הריון המתבססות על הערכת פרק הזמן שבו תא הביצה אינו יכול להיות מופרה על בסיס משך המחזור החודשי בעבר ותסמינים אחרים. בני זוג אשר מתקשים להביא ילדים לעולם עשויים לעשות שימוש בשיטות "הימים הבטוחים" למטרה הפוכה - תזמון יחסי מין לא מוגנים כדי להיכנס להריון.
השיטות אינן נחשבות לבטוחות ועל פי מספר ההריונות שדווחו נקבע לה מדד פרל של 9-20.
השיטה הראשונה פותחה ב-1930 על ידי ג'ון סמולדרס, רופא הולנדי קתולי. שיטתו התבססה על המחזור החודשי ועל עבודותם של הרמן קנאוס האוסטרי וקיוסאקו אוגינו היפני. השיטה הפכה לאמצעי המניעה העיקרי של זוגות קתולים במשך מספר עשורים עד להתפתחות שיטות אחרות המבוססות על תסמינים. פיתוח חדש התרחש ב-2002 כאשר אוניברסיטת ג'ורג'טאון הציגה את שיטת ימי התקן. חרוזים צבעוניים, המכונים "CycleBeads", מאפשרים לעקוב אחר הימים הפוריים והלא פוריים בקרב נשים אשר נוקטות בשיטת SDM.
היסטוריה
שיטות ישנות
לא ידוע האם תרבויות היסטוריות היו מודעים לכך שחלק מהמחזור החודשי הוא הפורה ביותר. בשנה 388 כתב אוגוסטינוס על התנזרות תקופתית. בהתייחס לחסידיו של מאניכאיזם, דתו לשעבר, הוא אמר "האם זה לא אתה שנהג לייעץ לנו לבחון עד כמה שניתן את הזמן שבו אישה, לאחר טיהורה, עשויה להרות, ולהימנע ממגורים משותפים בתקופה זו ...?".
במאה שקדמה לדברי אוגוסטינוס, כתב הרופא היווני סורנוס כי "הזמן שלפני ואחרי הווסת" הוא הקטע הפורה ביותר במחזור האישה; חוסר דיוק זה נכתב שוב במאה ה-6 על ידי הרופא הביזנטי איתיוס. באופן דומה, מדריך מין סיני שנכתב קרוב לשנת 600 לספירה, קבע כי רק חמישה הימים הראשונים שלאחר הווסת הנם פוריים. מספר היסטוריונים סבורים כי גם אוגוסטינוס זיהה באופן שגוי את הימים שמיד לאחר הווסת כחלון הפוריות הגדול ביותר.
אזכור כתוב ל"ימים בטוחים" אינו מופיע שוב במשך למעלה מאלף שנים. לאחר מכן, ההתקדמות המדעית עודדה מספר הוגי דעות חילונים לתמוך בהתנזרות תקופתית כדי למנוע הריון: ב-1840 לערך התגלה כי בעלי חיים רבים מבייצים במהלך תקופת הייחום. חלק מבעלי חיים (כלבים למשל) מדממות במהלך הייחום, ולפיכך הונח, בהתאמה, כי הווסת של האישה היא התקופה הפורה ביותר. תאוריה לא מדויקת זו הפכה לפופולרית על ידי רופאי הבישוף באותה תקופה. בשנת 1854, רופא אנגלי בשם ג'ורג' דרייסדייל לימד לראשונה את מטופליו כי הימים הסמוכים לווסת הינם הכי פחות פוריים, אך אף על פי שטענתנו נכונה, היא נותרה בדעת מיעוט בשארית המאה ה-19.
שיטת אוגינו-קנאוס (שיטת הקצב)
בשנת 1905 מצא גינקולוג הולנדי בשם תיאודור הנדריק ואן דה ולדה, כי נשים מבייצות רק פעם אחת בכל מחזור חודשי. בשנות ה-20 של המאה ה-20 פעלו באופן עצמאי שני גינקולוגים, קיוסאקו אוגינו היפני והרמן קנאוס האוסטרי, ומצאו כי הביוץ מתרחש כארבע עשרה ימים לפני הווסת הבאה. אוגינו השתמש בתגליתו כדי לפתח נוסחה אשר תסייע לנשים עקרות לקיים יחסי מין בחלון הזמן הטוב ביותר להשגת הריון.
ב-1930, השתמש יוהנס סמולדרס, רופא הולנדי, בתגליות של אוגינו וקנאוס ליצירת שיטה למניעת הריון. סמולדרס פרסם את עבודתו עם העמותה הרפואית ההולנדית הקתולית, וזו הייתה לשיטה הנפוצה בעשורים הבאים.
המשך המאה ה-20 עד היום
במחצית הראשונה של המאה ה-20, רוב המשתמשים בשיטת אוגינו-קנאוס היו קתולים. הם עקבו אחרי הוראות הכנסייה אשר טענו כי כל שיטה אחרת למניעת הריון היא חטא. ב-1968 הוציאה הכנסייה הצהרה ורמזה כי יש להעדיף את השיטה החדשה דאז, שיטת המודעות לפוריות, שהתבססה על תסמינים ונחשבה לאמינה יותר. כיום, מדריכי השיטה החדשה מאמינים ששיטת אוגינו-קנאוס הפכה למיושנת.
תשומת לב חדשה הופנתה לשיטות המבוססת על לוח שנה בשנת 2002, כאשר המכון לפוריות באוניברסיטת ג'ורג'טאון הציג שיטה חדשה בשם שיטת ימי התקן (Standard Days Method).
סוגים ויעילות
מרבית המחזורים החודשיים מתחילים בימים בודדים של אי-פריון (אי-פריון טרום-ביוץ) לאחר מכן תקופה פוריה, ובסוף ימים בודדים של אי-פריון לפני הווסת הבאה אי-פריון לאחר ביוץ). היום בו התחיל הדימום נחשב ליום הראשון של המחזור החודשי. האישה נדרשת לדעת את אורך מחזורי הווסת שלה כדי להשתמש בשיטות אלה. מעקב לא מדויק אחר אורך המחזור עשוי להביא לקיום יחסי מין לא מוגנים ביום פורה. לשיטות אלו שיעור הצלחה נמוך למדי עקב המשמעת הדרושה כדי לשמור על תיעוד מדויק של המחזור החודשי וההימנעות מקיום יחסי מין לא מוגנים - שיעור כישלון טיפוסי הוא 25% לשנה.
שיטת אוגינו-קנאוס (שיטת הקצב)
האורך המשוער של תקופת האי-פריון שלפני הביוץ מחושב באופן הבא: יש להחסיר 19 מאורכו של המחזור החודשי הקצר ביותר של האישה. תחילת תקופת האי-פריון שאחרי הביוץ מחושבת באופן הבא: יש להחסיר 10 מאורכו של המחזור החודשי הארוך ביותר של האישה. לדוגמה, עבור אישה שמחזוריה באורך 30-36 ימים, תקופת האי-פריון שלפני הביוץ יהיה, לפי ההערכות, 11 הימים הראשונים של המחזור שלה (30-19=11), היא תהיה פורייה בימים בימים 12-25, ושוב בתקופת אי-פריון החל מיום 26 (36-10=26). לשיטה זו שיעור כישלון בשימוש נכון של עד 9% לשנה.
שיטת ימי תקן
שיטת ימי תקן פותחה כאמור על ידי המכון לפוריות באוניברסיטת ג'ורג'טאון ולה יש כללים פשוטים יותר לעומת שיטת אוגינו-קנאוס. מוצר שנקרא "CycleBeads" פותח לצד פיתוח השיטה כדי לסייע למשתמשת לעקוב אחר הפריון במהלך המחזור החודשי. השיטה יכולה לשמש נשים בעלות מחזורים שאורכם בדרך כלל בין 26 ל-32 ימים. בשיטה זו:
- אי-פריון חל בימים 1-7.
- פריון בימים 8-19.
- אי-פריון החל מיום 20 עד סוף המחזור.
לשיטה זו שיעור כישלון של 5% בשימוש נכון ו-12% בשימוש אופייני.
ביקורת
לשיטות "הימים הבטוחים" שיעור כישלון גבוה ביחס לאמצעי מניעה אחרים, גם כאשר נעשה בה שימוש נכון ומושלם. מבין אמצעי מניעה אחרים, רק לכובעון צווארי וספוגית יש שיעור כישלון גבוהים יותר. הסיבה לשיעור כישלון גבוה היא ההסתמכות על הנחות שאינן תמיד נכונות. כך למשל, אורכו של השלב שלאחר הביוץ (השלב הלוטאלי) הוא בדרך כלל 12-16 ימים, והנוסחה של שיטת אוגינו-קנאוס מניחה שזהו אורכו של השלב בקרב כל הנשים. עם זאת, יש נשים רבות עם שלב קצר או ארוך יותר. עבור נשים אלה, הנוסחה אינה נכונה.
בעיה נוספת היא ההסתמכות על אורך המחזור החודשי בעבר כדי לחזות את אורך המחזורים העתידיים. עם זאת, אורכו של שלב טרום הביוץ יכול להשתנות באופן משמעותי, והוא תלוי באורך המחזור האופייני של האישה, לחץ ומתח נפשי, טיפול תרופתי, מחלה, גיל המעבר, הנקה, והפסקת השימוש בגלולות למניעת הריון.
לבסוף, השיטות מניחות שהדימום הראשון הוא חלק מהווסת. מאידך, דימום באמצע מחזור עשוי להתרחש.
ראו גם
