|
|
| (7 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | {{בעבודה}}
| + | '''פטיש כאב''' (באנגלית: Algolagnia) הוא [[משיכה מינית]] חזקה ([[פטיש]]) לכאב, בעיקר באזורים הארוגניים, דוגמת ה[[פין]], ה[[פות]], [[פי הטבעת]] וה[[פטמות]]. מקור המונח הלועזי מיוונית, בה algos (ביוונית άλγος) היא כאב ו-lagnia (ביוונית λαγνεία) היא תשוקה. |
| − | '''פטיש לכאב''' (באנגלית: Algolagnia) הוא [[משיכה מינית]] חזקה ([[פטיש]]) לכאב, בעיקר באזורים הארוגניים, דוגמת ה[[פין]], ה[[פות]], [[פי הטבעת]] וה[[פטמות]]. מקור המונח הלועזי מיוונית, בה algos (ביוונית άλγος) היא כאב ו-lagnia (ביוונית λαγνεία) היא תשוקה. | |
| | | | |
| | מחקרים אשר נערכו בקרב אנשים עם משיכה חזקה זו הצביעו על הבדלים בדרך פירוש קלטים עצביים הנובעים מכאב ואישרו למעשה את קיומה של המשיכה המינית החזקה. | | מחקרים אשר נערכו בקרב אנשים עם משיכה חזקה זו הצביעו על הבדלים בדרך פירוש קלטים עצביים הנובעים מכאב ואישרו למעשה את קיומה של המשיכה המינית החזקה. |
| − |
| |
| − | <!--
| |
| | | | |
| | ==מחקר== | | ==מחקר== |
| − | המונח הוצג לראשונה בשנת 1892 על ידי הפסיכולוג אלברט פון שרנק-נוצינג כדי לתאר מזוכיזם מיני, וכדי להבדיל אותו מהמונח הקודם של פרה (Fere), {{כ}}algophilia. | + | המונח הוצג לראשונה בשנת 1892 על ידי הפסיכולוג אלברט פון שרנק-נוצינג כדי לתאר מזוכיזם מיני, וכדי להבדיל אותו מהמונח הקודם של הרופא הצרפתי פֵרֵה, {{כ}}algophilia. פרשנותו של שרנק-נוצינג הייתה ש-algolagnia הנה תשוקה, ולא אהבה כפי שפירש זאת פֵרֵה. (יש לציין כי המשמעות של סדיזם ומזוכיזם כמונחים רפואיים השתנו במשך השנים ועודם משתנים גם כיום). על כל פנים, התיאוריות של [[קראפט-אבינג]] הן ששימשו את [[זיגמונד פרויד]] ושהפכו לחלק בלתי נפרד מפסיכואנליזה, ובכך הובטחה הדומיננטיות שלהם על פני המושג "algolagnia". |
| − | | |
| − | פרשנותו של שרנק-נוצינג הייתה שalgolagnia מעורבת תאווה, לא אוהבת כ Fere פירש את התופעה. [2] (יש להזהיר זה, אם כי, כי ההגדרות לגבי סדיזם ומזוכיזם כמונחים רפואיים השתנו במשך השנים (כפי שגם ציינו ב מאמר ראשי לנושא זה) ועדיין מתפתח, [2] ויש גם הגדרות שאינן רפואיות של סאדו-מזוכיזם.) עם זאת, התיאוריות של קראפט-אבינג בPsychopathia מיניות" -היכן הסדיזם ומזוכיזם המונחים שמשו-אומצו על ידי זיגמונד פרויד והפך לחלק בלתי נפרד מפסיכואנליזה, ובכך להבטיח דומיננטיות שלהם על המושג "algolagnia". | |
| − | | |
| − | In 1892, Albert von Schrenck-Notzing introduced the term algolagnia to describe "sexual" masochism, to differentiate it from Fere's earlier term called "algophilia"; Schrenck-Notzing's interpretation was that algolagnia involved lust, not love as Fere interpreted the phenomenon.[2] (It should be cautioned, though, that the definitions regarding sadism and masochism as medical terms have changed over the years (as also noted in the main article for that topic) and are still evolving,[2] and there are also non-medical definitions of sadomasochism.) However, Krafft-Ebing's theories in Psychopathia Sexualis—where the terms sadism and masochism were used—were adopted by Sigmund Freud and became an integral part of psychoanalysis, thereby ensuring their predominance over the concept of "algolagnia".
| |
| − | The neurologist Albert Eulenberg was another one of the first researchers to look into algolagnia,[2] in the 1902 Sadismus und Masochismus (Sadism and Masochism). Soon thereafter, Havelock Ellis also looked into algolagnia, in the early 1900s, and stated "Sadism and Masochism - Algolagnia Includes Both Groups of Manifestations"[3] but maintained that that enjoyment of pain was restricted to an erotic context,[4] in contrast to Krafft-Ebing's interpretations. With such titles as Analysis of the Sexual Impulse, Love and Pain, The Sexual Impulse in Women and The Evolution of Modesty, The Phenomena of Sexual Periodicity, Auto-Erotism, he described the basics of the condition. Eugen Kahn, Smith Ely Jelliffe, William Alanson White, and Hugh Northcote were other early psychological researchers into algolagnia.
| |
| − | | |
| − | נוירולוג אלברט Eulenberg היה עוד אחד מהחוקרים הראשונים להסתכל לתוך algolagnia, [2] ב1,902 Sadismus und Masochismus (סדיזם ומזוכיזם). זמן קצר לאחר מכן, בלוק אליס בדקה גם את algolagnia, ב -1900 המוקדמות, וקבעה "סדיזם ומזוכיזם - Algolagnia כולל שני קבוצות של ביטויים" [3] אך טענה שהנאת שכאב הייתה מוגבלת להקשר ארוטי, [4] ב בניגוד לפרשנויות של קראפט-אבינג. עם כותרות כגון ניתוח המיני Impulse, האהבה והכאב, הדחף המיני בנשים והאבולוציה של צניעות, תופעות מחזוריות מינית, Auto-ארוטיקה, הוא תאר את היסודות של המצב. אויגן קאהן, סמית Ely Jelliffe, ויליאם Alanson לבן, ויו Northcote היו חוקרים פסיכולוגיים מוקדמים אחרים לalgolagnia.
| |
| − | | |
| − | מחקר נוכחי [עריכה]
| |
| − | נכון לעכשיו, רוב החוקרים פסיכולוגיים מרגישים שalgolagnia היא תופעה פיזית שבו המוח מפרש את אותות כאב כמענגים מובילים להשפעות פסיכולוגיות. [5] [דף דרוש] [מחקר מקורי?] בפרט, המחקר שנערך על ידי דולף Zillmann ציין כי:
| |
| − | | |
| − | ... ביותר algolagniacs לראות את מעשיהם כתאווה פעילה, לא אחד מוטיבציה. חולים עם algolagnia יכולים לחיות חיים נורמלים, ליהנות מרצפי עוררות נורמלים, ולהתמכר רגילים למדי קיום יחסי מין, אבל כאשר הם נחשפים לכאב מיני, לא היו מסוגל לשלוט בתגובה שלהם. אישה אחת ספר את זה כמו להיות מסוגל למנוע התעוררותה או האורגזמה הבאה עקב כאבים, גם אם היא לא עוררה בה החלה. [6]
| |
| − | | |
| − | זה, יחד עם מחקרים אחרים, [7] לעתים קרובות מקשר algolagnia לתוקפנות, או היפרסקסואליות, או אחרת פסיכוזות שליטה.
| |
| − | | |
| − | לאחרונה, חוקרים מודרניים באמצעות MRI ומודלים ממוחשבים של דפוסי ירי נוירון מראים כי כאב החוויה הכי algolagniacs שונה מהאחרים. Algolagniacs עשוי להיות טעויות DNA כגון SCN9A, גורם לא מדויק nociception להתרחש. [8]
| |
| − | | |
| − | חוקר אחד לפחות ב -1900 [9] (אלברט פרייהר פון Schrenck-Notzing, שהיה סדיסט עצמי מוצהר) חשב שalgolagnia היה הפרעה פסיכולוגית, אולם השקפה זו החלה להשתנות ברגע דוחות קינסי ציינו כי אנשים רבים רגילים לכאורה לעתים קרובות ליהנות מכאבים בהקשר מיני, ומאוחר יותר נורמן Breslow מצא כי, לפני 1977, מחקרים קודמים רק ארבעה בכל הספרות המדעית היו אמפיריים בטבע. [10] אחד החוקרים שBreslow צוטט כמי שיש לי עבודה אמפירית-חוקית, אנדרס שפנגלר, הגיע למסקנה כי המחקר קודם לכן היה "עמוס בכבדות עם דעות קדומות ובורות" [11] נגד אלה שמיניים שיטות היו במיעוט, באופן כוזב בהנחת התנהגויות להיות פתולוגית כאשר הם היו חריגים ממש, אבל לא מזיקים. תומס Wetzstein גם ערך מחקר בקנה מידה גדולה של תת-התרבות המקומית שלו מנקודת מבט סוציולוגית, המאשר את התוצאות של שפנגלר והרחבת עליהם. [12]
| |
| | | | |
| − | אין מחקר אמפירי מצא קשר לפשעים אלימים או ראיות לנטייה מוגברת כלפי כל התנהגות sociopathological בalgolagnia או התכונות הקשורות של סאדו-מזוכיזם המיני, כפי שהניח בדרך כלל מאז העידן של קראפט-אבינג. Algolagnia הטווח נפל מאז לשימוש נדיר, ואין כניסה לכך באגודה האמריקנית לפסיכיאטרים של DSM IV -TR, [13] עם זאת כאב גרימת על אחרים זכה לכינוי "algolagnia הפעיל" והשוו ל פתולוגי הטופס של סדיזם במילון הרפואי של מוסבי, שגם משווה צורה פתולוגית של מזוכיזם ל" algolagnia הפסיבי ", [14] עם זאת זה לא יכול להיות פתולוגית (מסוכנת) paraphilia צורה של סדיזם או מזוכיזם, אלא אם מדובר בכאב שנגרם על" אי-הסכמה " בני אדם או בעלי חיים, או "סיבה [s] מסומן מצוקה או קושי בינאישית." [15] ובאמצעות algolagnia כשני טווח פתולוגי ולא פתולוגי, חלקם בקהילת המחקר המודרנית עדיין לקשר אותו לחלק אבל לא את כל BDSM הפעילויות. [2]
| + | הנוירולוג אלברט יולנברג היה מהחוקרים הראשונים אשר חקרו סדיזם ומזוכיזם בשנת 1902. זמן קצר לאחר מכן, האבלוק אליס חקר גם הוא את הנושא וקבע כי "Algolagnia כולל שני קבוצות של ביטויי סדיזם ומזוכיזם", אך טען שההנאה מהכאב מוגבל להקשר מיני, בניגורד לפרשנות של קראפט-אבינג. חוקרים פסיכולוגיים נוספים היו יוג'ין קאהן, סמית' אלי ג'ליף, ויליאם אלנסון וואיט, וכן גם יו נורת'קוט. |
| | | | |
| − | מחקר מתמשך מעט מאוד כבר נערך, עם רוב חוקרי עצב תוך התמקדות במחלות עצבים ורוב physioneurologists להתרכז בסיבות נוירו לתגובות כאלה. [16]
| + | כיום (דצמבר 2014), רוב החוקרים הפסיכולוגיים מאמינים כי algolagnia היא תופעה פיזית שבו המוח מפרש אותות כאב כמענגים, ואלו שמביאים להשלכות הפסיכולוגיות. מסיבה זו מקושרת algolagnia לתוקפנות, [[היפרסקסואל]]יות או לפסיכוזות שליטה אחרות. |
| | | | |
| − | ראה גם [עריכה]
| + | אף מחקר אמפירי לא מצא נטייה לביצוע פשעים אלימים בקרב בעלי הפטיש, בניגוד למה שחשבה הקהילה המדעית מאז מחקרם של קראפט-אבינג. השימוש במונח algolagnia נעשתה נדירה והיא אף לא הוזכרה באינדקס של האגודה האמריקנית לפסיכיאטרים. עם זאת, המונח מוזכר במילונים רפואיים אחרים, כגון "active algolagnia" לתיאור גרימת כאב באחרים במילון הרפואי של מוסבי. |
| − | Autosadism
| |
| − | עינוי הבשר
| |
| | | | |
| − | <!--
| + | ==ראו גם== |
| | + | * [[אוטוסדיזם]] (Autosadism) |
| | | | |
| − | Current research[edit]
| + | [[קטגוריה:פטישיזם]] |
| − | Currently, most psychological researchers feel that algolagnia is a physical phenomenon in which the brain interprets pain signals as pleasurable leading to psychological effects.[5][page needed][original research?] In particular, the research conducted by Dolf Zillmann indicated that:
| |
| − | ...most algolagniacs see their actions as an active lust, not a motivational one. Patients with algolagnia could lead normal lives, enjoy normal arousal sequences, and indulge in fairly normal sexual intercourse, but when exposed to sexual pain, were unable to control their reaction. One woman described it as being unable to prevent her arousal or subsequent orgasm due to pain, even if she was not aroused when it began.[6]
| |
| − | This, along with other research,[7] often links algolagnia to aggression, or hypersexuality, or other control psychoses.
| |
| − | More recently, modern researchers using MRI and computer models of neuron firing patterns show that most algolagniacs experience pain differently from others. Algolagniacs may have DNA errors such as SCN9A, causing inaccurate nociception to occur.[8]
| |
| − | At least one researcher in the 1900s[9] (Albert Freiherr von Schrenck-Notzing, who was a self-professed sadist) thought that algolagnia was a psychological disorder, however this view began to change once the Kinsey Reports noted that many seemingly normal people often enjoy pain in a sexual context, and later Norman Breslow found that, before 1977, only four previous studies in all the scientific literature were empirical in nature.[10] One of the researchers whom Breslow cited as having empirically-valid work, Andres Spengler, concluded that earlier research was "heavily burdened with prejudice and ignorance"[11] against those whose sexual practices were in the minority, falsely assuming behaviors to be pathological when they were actually abnormal but harmless. Thomas Wetzstein also conducted a large-scale study of his local subculture from a sociological viewpoint, confirming Spengler's results and expanding on them.[12]
| |
| − | No empirical study has found a connection to violent crimes or evidence for an increased tendency towards any sociopathological behavior in algolagnia or the related features of sexual sadomasochism, as had been generally assumed since Krafft-Ebing's era. The term algolagnia has since fallen into rare usage, and there is no entry for it in the American Psychiatric Association's DSM IV-TR,[13] however inflicting pain on others has been termed "active algolagnia" and equated to the pathological form of sadism in Mosby's Medical Dictionary, which also equates the pathological form of masochism to "passive algolagnia",[14] however it cannot be a pathological (dangerous) paraphilia form of sadism or masochism unless it involves pain inflicted on "non-consenting" persons or animals, or "cause[s] marked distress or interpersonal difficulty."[15] And using algolagnia as both a pathological and non-pathological term, some in the modern research community still link it to some but not all BDSM activities.[2]
| |
| − | Very little ongoing research has been conducted, with most nerve researchers focusing on nerve diseases and most physioneurologists concentrating on neuropathological reasons for such reactions.[16]
| |
| − | See also[edit]
| |
| − | Autosadism
| |
| − | Mortification of the flesh
| |
פטיש כאב (באנגלית: Algolagnia) הוא משיכה מינית חזקה (פטיש) לכאב, בעיקר באזורים הארוגניים, דוגמת הפין, הפות, פי הטבעת והפטמות. מקור המונח הלועזי מיוונית, בה algos (ביוונית άλγος) היא כאב ו-lagnia (ביוונית λαγνεία) היא תשוקה.
מחקרים אשר נערכו בקרב אנשים עם משיכה חזקה זו הצביעו על הבדלים בדרך פירוש קלטים עצביים הנובעים מכאב ואישרו למעשה את קיומה של המשיכה המינית החזקה.
מחקר
המונח הוצג לראשונה בשנת 1892 על ידי הפסיכולוג אלברט פון שרנק-נוצינג כדי לתאר מזוכיזם מיני, וכדי להבדיל אותו מהמונח הקודם של הרופא הצרפתי פֵרֵה, algophilia. פרשנותו של שרנק-נוצינג הייתה ש-algolagnia הנה תשוקה, ולא אהבה כפי שפירש זאת פֵרֵה. (יש לציין כי המשמעות של סדיזם ומזוכיזם כמונחים רפואיים השתנו במשך השנים ועודם משתנים גם כיום). על כל פנים, התיאוריות של קראפט-אבינג הן ששימשו את זיגמונד פרויד ושהפכו לחלק בלתי נפרד מפסיכואנליזה, ובכך הובטחה הדומיננטיות שלהם על פני המושג "algolagnia".
הנוירולוג אלברט יולנברג היה מהחוקרים הראשונים אשר חקרו סדיזם ומזוכיזם בשנת 1902. זמן קצר לאחר מכן, האבלוק אליס חקר גם הוא את הנושא וקבע כי "Algolagnia כולל שני קבוצות של ביטויי סדיזם ומזוכיזם", אך טען שההנאה מהכאב מוגבל להקשר מיני, בניגורד לפרשנות של קראפט-אבינג. חוקרים פסיכולוגיים נוספים היו יוג'ין קאהן, סמית' אלי ג'ליף, ויליאם אלנסון וואיט, וכן גם יו נורת'קוט.
כיום (דצמבר 2014), רוב החוקרים הפסיכולוגיים מאמינים כי algolagnia היא תופעה פיזית שבו המוח מפרש אותות כאב כמענגים, ואלו שמביאים להשלכות הפסיכולוגיות. מסיבה זו מקושרת algolagnia לתוקפנות, היפרסקסואליות או לפסיכוזות שליטה אחרות.
אף מחקר אמפירי לא מצא נטייה לביצוע פשעים אלימים בקרב בעלי הפטיש, בניגוד למה שחשבה הקהילה המדעית מאז מחקרם של קראפט-אבינג. השימוש במונח algolagnia נעשתה נדירה והיא אף לא הוזכרה באינדקס של האגודה האמריקנית לפסיכיאטרים. עם זאת, המונח מוזכר במילונים רפואיים אחרים, כגון "active algolagnia" לתיאור גרימת כאב באחרים במילון הרפואי של מוסבי.
ראו גם
