הבדלים בין גרסאות בדף "אוננות"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Klimt Mulher sentada.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"אישה מאוננת", [[גוסטב קלימט]], 1913]] | [[קובץ:Klimt Mulher sentada.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"אישה מאוננת", [[גוסטב קלימט]], 1913]] | ||
| − | [[קובץ: | + | [[קובץ:Masturbation1a.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גבר מאונן]] |
| − | [[קובץ: | + | [[קובץ:My Wife 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אישה מאוננת]] |
| − | [[קובץ: | + | [[קובץ:Mastrubation.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גבר מאונן]] |
| − | [[קובץ: | + | [[קובץ:Masturbating hand.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אישה מאוננת]] |
'''אוננות''' היא פעולה [[יחסי מין|מינית]] עצמית, שבדרך כלל אין בה בני זוג נוספים. האוננות מתבצעת על ידי גירוי אברי המין, שהם אזורים ארוגניים שנמצאים בהם עצבים רבים ורגישים; אצל ה[[גבר]] באמצעות גירוי פיזי של ה[[פין]] ואצל ה[[אישה]] באמצעות גירוי אזור ה[[פות]] או ה[[דגדגן]]. האוננות עשויה להסתיים ב[[אורגזמה]] ולהביא לחווייה גופנית עזה. מקובל להניח שרוב בני האדם אוננו בשלב כלשהו בחייהם, ושהאוננות היא חלק כמעט בלתי נמנע מתקופת [[גיל ההתבגרות]], ותהליך הבשלתו המינית והנפשית של כל אדם, במיוחד בקרב הגברים. מעשי אוננות נצפו גם אצל בעלי חיים נוספים מלבד האדם. | '''אוננות''' היא פעולה [[יחסי מין|מינית]] עצמית, שבדרך כלל אין בה בני זוג נוספים. האוננות מתבצעת על ידי גירוי אברי המין, שהם אזורים ארוגניים שנמצאים בהם עצבים רבים ורגישים; אצל ה[[גבר]] באמצעות גירוי פיזי של ה[[פין]] ואצל ה[[אישה]] באמצעות גירוי אזור ה[[פות]] או ה[[דגדגן]]. האוננות עשויה להסתיים ב[[אורגזמה]] ולהביא לחווייה גופנית עזה. מקובל להניח שרוב בני האדם אוננו בשלב כלשהו בחייהם, ושהאוננות היא חלק כמעט בלתי נמנע מתקופת [[גיל ההתבגרות]], ותהליך הבשלתו המינית והנפשית של כל אדם, במיוחד בקרב הגברים. מעשי אוננות נצפו גם אצל בעלי חיים נוספים מלבד האדם. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
אנתרופולוגים רואים את הטאבו על אוננות בחברות מסוימות כחלק ממכלול רחב של התייחסות שלילית לכל פעילות מינית שאינה מכוונת ילודה. סקירות של חברות רבות מראות שיש קשר בין התמיכה של חברה בילודה לבין הטאבואים המיניים השונים בחברה (Our Kind, Marvin Harris, 1991). יש הרבה יותר טאבואים מיניים בחברות תומכות ילודה מאשר בחברות שאינן תומכות בה, גם אם מדובר בחברות פרימיטיביות, ובהן החופש המיני גדול, באופן ממוצע. לפי גישה זו, החופש המיני במחצית השנייה של המאה העשרים קשור במידה רבה לירידת הערך המיוחס לילודה. | אנתרופולוגים רואים את הטאבו על אוננות בחברות מסוימות כחלק ממכלול רחב של התייחסות שלילית לכל פעילות מינית שאינה מכוונת ילודה. סקירות של חברות רבות מראות שיש קשר בין התמיכה של חברה בילודה לבין הטאבואים המיניים השונים בחברה (Our Kind, Marvin Harris, 1991). יש הרבה יותר טאבואים מיניים בחברות תומכות ילודה מאשר בחברות שאינן תומכות בה, גם אם מדובר בחברות פרימיטיביות, ובהן החופש המיני גדול, באופן ממוצע. לפי גישה זו, החופש המיני במחצית השנייה של המאה העשרים קשור במידה רבה לירידת הערך המיוחס לילודה. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
גרסה מ־15:50, 7 בנובמבר 2009
אוננות היא פעולה מינית עצמית, שבדרך כלל אין בה בני זוג נוספים. האוננות מתבצעת על ידי גירוי אברי המין, שהם אזורים ארוגניים שנמצאים בהם עצבים רבים ורגישים; אצל הגבר באמצעות גירוי פיזי של הפין ואצל האישה באמצעות גירוי אזור הפות או הדגדגן. האוננות עשויה להסתיים באורגזמה ולהביא לחווייה גופנית עזה. מקובל להניח שרוב בני האדם אוננו בשלב כלשהו בחייהם, ושהאוננות היא חלק כמעט בלתי נמנע מתקופת גיל ההתבגרות, ותהליך הבשלתו המינית והנפשית של כל אדם, במיוחד בקרב הגברים. מעשי אוננות נצפו גם אצל בעלי חיים נוספים מלבד האדם.
בדרך כלל האוננות אינה משמשת לשם רבייה אלא לשם סיפוק והנאה מינית. במתן תרומת זרע לשם הפריה חוץ גופית, האוננות משמשת לרבייה.
המונח העברי נגזר משמו של אוֹנָן, בנו של יהודה, הנזכר בספר בראשית כמי ש"שיחת זרעו ארצה לבלתי נתון זרע לאחיו" (בראשית לח, ט), למרות שלדעת כל המפרשים מעשיו של אונן לא היו בגדר מה שהיום מוגדר כאוננות, אלא משגל נסוג. ההבנה המוטעית נובעת מהקריאה הנוצרית של הפסוק, ומהמונח הלועזי "onnanism", אשר כיום לא נמצא בשימוש באנגלית במובנו הישיר, אלא מהווה סמל לכל פעולה חסרת תועלת המרוכזת באדם. הביטוי העברי, שהיה מקובל קודם תחילת השימוש במונח החדש במאה העשרים, הוא "הוצאת זרע לבטלה".
ההיבטים החברתיים והרפואיים
בתרבויות ודתות רבות לא היה מקובל לדבר בפומבי על נושא האוננות והיא הייתה מגונה, ונתפסה כמעשה אנטי-חברתי של אנוכיות, ואף כשחיתות מוסרית ומעשה הנוגד את רצון האל ואת טובת החברה. כתוצאה נוצרו אמונות שגויות ומיתוסים רבים שנועדו להפחיד ולמנוע את האדם מלאונן, בהן האמונה כי אוננות יכולה לגרום לעיוורון או לצמיחת שערות בכף היד, המיתוס שאוננות פוגעת בהתפתחות המינית והאמונה השגויה שאוננות מוגזמת עלולה לגמור את מלאי תאי הזרע האגורים אצל הגבר. ההבנה שהזרע מכיל את הפוטנציאל להתפתח לאדם שלם הפכה את היחס לאוננות לחמור במיוחד ושיוותה אותה למעין רצח.
כיום, לאור תהליכי החילון (מלשון חילוניות) ועם התפתחות מדעי הרפואה והפסיכולוגיה, זוכה נושא האוננות לחשיפה נרחבת, והוא אף מוסבר או נלמד במוסדות חינוך רבים. כבר ידוע בוודאות, שאוננות כשלעצמה איננה מזיקה לגוף, אם כי אוננות מופרזת עשויה לפעמים להעיד על בעיה פסיכולוגית כלשהי, וממשיכה להיחשב כפוגעת ברוחניות וברמה המוסרית בחוגים דתיים. לפי פסיכולוגים ורופאים האוננות היא אף בריאה ויכולה לסייע בהפחתת לחצים. לפי מחקרים אחרונים נראה שפליטת זרע תדירה מסייעת במניעת סרטן הערמונית.[1]
אנתרופולוגים רואים את הטאבו על אוננות בחברות מסוימות כחלק ממכלול רחב של התייחסות שלילית לכל פעילות מינית שאינה מכוונת ילודה. סקירות של חברות רבות מראות שיש קשר בין התמיכה של חברה בילודה לבין הטאבואים המיניים השונים בחברה (Our Kind, Marvin Harris, 1991). יש הרבה יותר טאבואים מיניים בחברות תומכות ילודה מאשר בחברות שאינן תומכות בה, גם אם מדובר בחברות פרימיטיביות, ובהן החופש המיני גדול, באופן ממוצע. לפי גישה זו, החופש המיני במחצית השנייה של המאה העשרים קשור במידה רבה לירידת הערך המיוחס לילודה.
- ^ מוטי גל, מחקר: אוננות יומית עשויה למנוע סרטן הערמונית, באתר ynet, 17 ביולי 2003
