יחסי מין

איור מאת לאונרדו דה וינצ'י המראה את האנטומיה של משגל בין גבר ואישה באמצעות חתך אורך של גופם

רישום של "משחק מקדים"

יחסי מין (או יחסי אישות; בסלנג: סקס) הוא שם כללי למגע אינטימי בין בני אדם (לרוב בין שני בני זוג) בו מעורבים איברי המין. ישנן סיבות רבות לקיום יחסי מין. שלוש הסיבות הנפוצות הן:

• למטרת רבייה;
• לשם ביסוסו והעמקתו של קשר רגשי וכביטוי של אהבה;
• על מנת להפיק הנאה גופנית.

על קיום יחסי מין יש מגבלות חוקיות ותרבותיות שונות: יש איסורים שונים על קיום יחסי מין בתוך קבוצת שארות (יחסים אלו מוגדרים כגילוי עריות), עם קטינים, ועם אדם שמקיים קשר קבוע עם בן זוג אחר; ישנן תרבויות האוסרות על קיום יחסי מין שלא במסגרת חיי נישואין. כאשר יחסי המין מתקיימים ללא הסכמת אחד הצדדים המעורבים, הם מוגדרים כאונס, והדבר נחשב ברוב התרבויות כעבירה מוסרית וחוקית חמורה. ברוב החברות יש איסור על קיום יחסי מין עם בעלי חיים.

לקיום יחסי מין ללא חשש מהיריון משתמשים באמצעי מניעה מסוגים שונים. הקונדום משמש גם להגנה מפני הידבקות במחלות מין, מחלות המועברות בעת קיום יחסי מין.

סיווג יחסי מין

איור המופיע בקאמה סוטרה.

נהוג לחלק את יחסי המין לשלוש קבוצות, בהתאם לאיברים המעורבים במעשה:

• מין וגינאלי: יחסים שבהם מעורבים הפין של הגבר והנרתיק של האישה.

קיום יחסי מין וגינאלים ללא אמצעי מניעה יכול להביא להיריון.

• מין אוראלי: יחסים שבהם מעורבים הפה והלשון של צד אחד, ואיברי המין של האדם השני.

בסלנג יחסים כאלו נקראים "ירידה", "מציצה" או "ליקוק".

• מין אנאלי: יחסים שבהם מוחדר הפין דרך פי הטבעת, אל הרקטום של האדם השני.

יחסים אלו מגרים את קצות העצבים של הנרתיק אצל נשים או הערמונית אצל גברים, הסמוכים לדופן האחורי של החלחולת, וכך מסבים עונג לחלק מהאנשים. מאקט מיני זה לא ניתן להתעבר. מין אנאלי בכפייה מכונה בחוק העונשין מעשה סדום ודינו כאונס.

סיווג נוסף הוא סוג יחסי המין:

• יחסי מין מלאים - יחסי מין אשר כוללים חדירה.
• יחסי מין חלקיים - יחסי מין אשר אינם כוללים חדירה. ראו פעילות מינית ללא חדירה.

השלבים בפעילות המינית

משחק מקדים והתעוררות

האישה מעל

וריאציה של התנוחה המסיונרית

במקרים רבים קודם ליחסי המין משחק מקדים (נקרא גם "מזמוז") שיכול לשמש כשלב מכין ומעורר עבור שני בני הזוג. בשלב זה נהוג ללטף, לגעת ולנשק את איברי הגוף של בן או בת הזוג, על מנת ששניהם יעברו התעוררות מינית הדרושה לצורך קיום יחסי המין. גם דיבור יכול להיחשב כמשחק מקדים, אם יש לו פעולה מעוררת.

במהלך הגירוי המיני הנלווה למשחק המקדים מתרחשת אצל הגבר זקפה שבמהלכה הפין מתקשה כתוצאה מזרימת דם לתוכו. הזקפה תלויה בגורמים הבאים:

• אספקת דם טובה דרך העורקים,
• חסימה יעילה של הוורידים המנקזים את הדם,
• בקרה תקינה של מערכת העצבים,
• מצב הורמונלי תקין,
• מצב פסיכולוגי תקין.

אצל האישה מתרחשת בזמן ההתעוררות סיכה נרתיקית כתוצאה מהפרשה על ידי בלוטות הממוקמות בסמוך לפתח הפות וצוואר הרחם. גם דפנות הנרתיק מפרישות סיכה, אף שאינן כוללות בלוטות כלשהן. בנוסף, יכולה להתרחש בשלב זה אצל האישה הזדקרות של הפטמות, התרחבות של הנרתיק, התרחבות של שפתי הפות עקב אצירת דם באזור, והזדקרות של הדגדגן.

במקרה ששלב זה של התעוררות מינית נפגם אצל הגבר, מכונה הדבר אין-אונות, או אימפוטנציה, בלעז, ואז הגבר איננו יכול לקיים יחסי מין רגילים, ואילו אצל האישה מקובל לכנות זאת בשם "קרירות מינית", ואז קיום יחסים עלול לגרום לחבלה בנרתיק. הרקע לבעיות אלו בתפקוד המיני יכול להיות פיזיולוגי או פסיכולוגי.

מבחינה פסיכולוגית, מהווה המשחק המקדים שלב של העמקת הקרבה בין בני הזוג ושל יצירת אמון ביניהם. אורכו של המשחק המקדים אינו קבוע והוא לא מהווה שלב הכרחי לפני קיום יחסי מין. ניתן לוותר עליו או לקצר אותו אם התרחש גירוי מיני קודם לכן ושני בני הזוג מוכנים לקיום יחסי מין הן מבחינה פסיכולוגית והן מבחינה פיזיולוגית.

שלב האקט המיני

מין אנאלי

מין אוראלי

בשלב זה ישנה חדירה של הפין אל תוך הפות, או מגע וחיכוך באיברי המין בצורות אחרות, דבר האמור להפיק הנאה לבני הזוג בשל האזורים הארוגניים (erogenous zone) שבפין ובנרתיק. אצל הגבר יכולה להתרחש בשלב זה פליטה מוקדמת הנחשבת לבעיה שמקורה בדרך כלל פסיכולוגי. אצל האישה ייתכנו כאבים בעת החדירה, עקב יובש, וגיניזמוס (התכווצות בלתי רצונית של הנרתיק), זיהום פטרייתי או מחלה אחרת.

את האקט המיני ניתן לבצע בתנוחות מגוונות, התלויות בסוג יחסי המין (וגינאליים, אוראליים או אנאליים), ובהעדפות של בני הזוג. דיון נרחב בתנוחות שונות נמצא כבר בספר ההודי העתיק "קאמה סוטרה", ומעסיק גם תרבויות אחרות. תנוחות נפוצות הן:

• התנוחה המסיונרית: תנוחה שבה האישה שוכבת על גבה והגבר נמצא מעליה. במסכת כלה נאמר על תנוחה זו: "הוא מלמעלה והיא מלמטה, זו דרכן של בני אדם".
• "האישה מעל" (cowgirl style): תנוחה שבה הגבר שוכב על גבו והאישה נמצאת מעליו. קיצור שולחן ערוך (סימן קנ) אומר על כך (בעקבות מסכת כלה רבתי): "הוא למטה והיא למעלה, זהו דרך עזות".
• חדירה מאחור: האישה כורעת על ארבעת גפיה, והגבר חודר אל הפות או אל פי הטבעת מאחור. בסלנג אנגלי, המקובל גם בקרב דוברי עברית, קרויה תנוחה זו בשם doggy style, עקב דמיונה לדרך ההזדווגות של כלבים.
• "כפיות": תנוחה שבה שני בני הזוג שוכבים על צדם, הגבר מאחורי האישה (בדומה לשתי כפיות צמודות) וישנה חדירה לפות או לפי הטבעת.
• 69: תנוחת מין אוראלי בה בני הזוג הפוכים זה לזה, כך שפיו של האחד נסמך אל איבר מינו של האחר.

שלב הסיום

בשלב זה מתרחשת האורגזמה, אשר מתבטאת בתחושת עונג. קיימים הבדלים בין אורגזמה גברית לנשית. אצל הגבר האורגזמה מלווה בהתכווצויות שרירי בסיס הפין ופליטת נוזל זרע המכיל תאי זרע ואילו אצל האישה מתרחשות התכווצויות של הנרתיק. בעיות בשלב הזה, הן אצל הגבר והן אצל האשה, הן אי אפשרות של הגעה לאורגזמה. אצל הגבר יכול להיות מצב של כאבים בשלב זה. לרוב האורגזמה של הגבר והאורגזמה של האישה לא מתרחשות בו זמנית. האישה יכולה לחוות מספר אורגזמות בזו אחר זו, אולם לאחר שהגבר מגיע לפליטה הוא זקוק לזמן מה לפני שיוכל להגיע שוב לאורגזמה.

מסגרות בהן מתקיימים יחסי מין

אוננות בידי אחר

קיומם של יחסי מין מרצון נעשה במסגרות זוגיות אחדות, המוצגות כאן בסדר יורד מבחינת יציבות הקשר הזוגי ומידת המחויבות לקשר זה:

• נישואים: בין בני הזוג קיים קשר פורמלי, שלא קל להתירו.
• ידועים בציבור: בין בני הזוג קיים קשר הדוק, המתבטא במגורים משותפים.
• ידידות רומנטית: בין בני הזוג קיים קשר הדוק.
• "יזיזות": מילת סלנג המשקפת קשר רופף, שמטרתו העיקרית היא קיום יחסי מין לעתים.
• "סטוץ": מילת סלנג המשקפת קשר מיני חד-פעמי.

דתות שונות רואות רק את מסגרת הנישואים כראויה לקיום יחסי מין. במדינות חילוניות החוק מתיר את כל המסגרות האמורות לעיל, אך מעניש על קיום יחסי מין שאינם מרצון חופשי, ובהם אונס ובעילה אסורה בהסכמה. באסלאם השיעי מותרים נישואים שמטרתם סיפוק מיני גרידא לשעה אחת ועד ל-99 שנים המכונים מוטעה (ערבית: ﻣﺘﻌـة "נישואי הנאה"), נפוצים במיוחד באיראן.

יחסי מין שבהם מעורבים יותר משני אנשים מכונים אורגיה או "מין קבוצתי".

המין והרפואה

מגוון של גלולות למניעת היריון

מכיוון שיחסי מין הם פעילות מורכבת הכוללת אינטרקציה בין שני אנשים, ועשויה לכלול קשת רחבה של בעיות, מבעיות פיזיולוגיות ועד בעיות פסיכולוגיות, ישנם מומחים מהתמחויות שונות המטפלים בבעיות אלו. בבעיות פיזיולוגיות מטפלים גניקולוג אצל נשים ואורולוג אצל גברים. גם רופאי עור מטפלים בבעיות מין מסוימות. אם הבעיה לא נעוצה בבעיה פיזיולוגית, ניתן לפנות לפסיכולוגים המתמחים בטיפול מיני, שאמורים לרדת לשורשי הבעיה הנפשית או התפיסתית שגורמת לבעיית התפקוד המיני אצל כל אחד מבני הזוג ואף לסייע בפתרון בעיות מיניות הנובעות ממערכת היחסים ביניהם. פסיכולוגים כאלו קרויים לעתים סקסולוגים.

אמצעי מניעה

ערך מורחב – אמצעי מניעה

על מנת למנוע היריון לא רצוי, נעשה שימוש במגוון אמצעי מניעה שתפקידם למנוע את ההפריה של הביצית באמצעות תא הזרע. ניתן להשתמש בשיטות המבוססות על הקמת חיץ בין הזרע לביצית או בשיטות הורמונליות המשבשות את תהליך ההפריה. אמצעי המניעה הנפוצים הם: קונדום, גלולה למניעת היריון, התקן תוך רחמי, דיאפרגמה וקצף קוטל זרע.

לעתים בני זוג משתמשים בשיטות "עממיות" שאינן יעילות כלל. בשיטת "המשגל הנסוג" שבו הפין מוצא מהנרתיק לפני הפליטה קיים סיכוי להיכנס להיריון עקב פליטת זרע המתרחשת לפני האורגזמה. "שיטת הימים הבטוחים" שבה קיום היחסים נעשה בתקופה שאין ביוץ אצל האישה אינה בטוחה משום שקשה לדעת בוודאות את הימים בהם מתרחש הביוץ.

על מנת למנוע היריון לא רצוי לאחר קיום יחסים ללא אמצעי מניעה יכולה האישה ליטול את "גלולת היום שאחרי" שהיא למעשה מינון גבוה של גלולה למניעת היריון. אפשר לקחת אותה עד 72 שעות לאחר קיום היחסים. אם האישה התעברה, הדרך היחידה להפסיק את ההיריון היא באמצעות תהליך כירורגי המכונה הפלה מלאכותית (או גרידה). תהליך זה הוא בעצם סוג של ניתוח, כרוך בסיכון, יקר ואינו נעים. כאשר הפלה מלאכותית מתבצעת בתנאים סניטריים נאותים ועל ידי רופא המוסמך לכך, הסיכונים נמוכים.

מחלות מין

חיידקים גורמי עגבת

ערך מורחב – מחלת מין

קיימות מחלות מידבקות מיוחדות המועברות בעת מגע מיני. חלקן מחלות קלות יחסית, למשל יבלות עור (קונדילומה), כיני ערווה, גרדת והרפס; חלקן עלולות להוביל לעקרות, למשל זיבה וכלמידיה; וחלקן מחלות קשות שעלולות להיות אף קטלניות, למשל איידס ודלקת כבד נגיפית מסוג B (הפטיטיס B).

בכדי להתגונן בפני מחלות אלה, שגורמות להדבקה על ידי העברת נוזלי גוף ועל ידי מגע בין השכבות הריריות של הגוף, הדרך הבטוחה ביותר, מלבד הימנעות מקיום יחסי מין, היא שימוש בקונדום. רצוי להשתמש בו במיוחד כאשר יחסי המין הם אקראיים, וההיסטוריה הרפואית של בן הזוג לא ידועה. על כל פנים, קונדום אינו מגן הגנה מלאה מפני מחלות מין מסוימות (למשל עגבת, הרפס, גרדת או הפטיטיס) שיכולות לעבור גם במגע עור לעור, פה לפה וכו'. ביחסי מין וגינאליים, נשים רגישות יותר להידבקויות מאשר גברים, הואיל וזרע הגבר נשאר בנרתיק האשה.

כאבים נרתיקיים

אישה עלולה לחוות כאבים נרתקיים במהלך קיום יחסי מין ממגוון סיבות, כדלקמן:

• וגיניזמוס היא תופעה שכיחה (התכווצויות בלתי רצוניות שמונעות חדירה).
• זיהום או דלקת בנרתיק, כולל פטריות.
• יובש בנרתיק מתרחש כאשר אין מספיק סיכה נרתיקית. הפתרון הוא משחק מוקדם ארוך או ממוקד יותר, או שימוש בחומר סיכה מלאכותי.
• בחדירות עמוקות, ייתכנו כאבים בצוואר הרחם.
• גידול או זיהום ברחם.
• מחלות מין, כגון יבלות והרפס.
• דלקת באגן הירכיים.
• הריון חוץ-רחמי.
• גיל המעבר.
• יחסי מין לאחר לידה או ניתוח.

מין בתרבויות העולם

היחס למין השתנה לאורך ההיסטוריה והוא תלוי תרבות ותקופה. כך, למשל, ביוון העתיקה הייתה גישה מתירנית כלפי מין, וכך היה גם ברומא העתיקה שתרבותה הושפעה עמוקות מזו של היוונים. כדוגמאות למתירנות ביוון העתיקה ניתן לציין שהייתה קיימת שם זנות ממוסדת ואף אורגיות המוניות.

כדוגמאות נוספות ליחס כלפי המין בתרבויות שונות ניתן לציין שבתרבות היפנית הקדומה היה מקובל לרצוח נשים שקיימו יחסי מין ללא נישואין או נשים שבגדו בבעליהן. בחלקים של אפריקה השתרש המנהג לכרות את הדגדגן לבנות צעירות, במה שמכונה "מילת נשים", זאת כדי שהאישה לא תחווה הנאה מינית בהמשך חייה, ובכך להוריד את סיכויה לבגוד. בארצות הברית היו כמה מדינות שבהן נאסרו יחסים אנאליים במה שמכונה "חוקי סדום". רק ב-2004 ביטל בית המשפט העליון של ארצות הברית חוקים אלו, שכבר זמן רב קודם לכן לא נאכפו בפועל.

יחסי מין בין בני אותו מין, זוכים כיום ליתר לגיטימציה ולהגנה חוקית מלאה בעולם המערבי. לעומת זאת ברוב מדינות ערב ובעולם השלישי שני גברים שיתפסו מקיימים יחסי מין עלולים לקבל עונשים חמורים עד כדי מוות. לשלוש הדתות המונותאיסטיות מסורת ארוכה של התנגדות ליחסים אלו. האסלאם, הנצרות הקתולית, והיהדות האורתודוקסית רואות בהם חטא חמור. עם זאת זרמים דתיים מרכזיים כמו הכנסייה האנגליקנית, יהדות רפורמית, והיהדות הקונסרבטיבית , מתייחסים בסובלנות ליחסים אלו ואף מעודדים את מיסודם במסגרת זוגית. ביוון העתיקה יחסים אלו היו מקובלים.

המין והדת

המין בתרבויות אליליות

בתרבויות האליליות המיניות הייתה חופשית וללא הגבלות מרובות. היו תרבויות קדומות כמו התרבות הכנענית שבהן היו "כוהנות אהבה" במקדשים, וחלק מהפולחן היה לקיים איתן יחסים, ואף אורגיות במהלך עבודת האליל. כמו גם פולחני מין בין כהני וכהנות אלילים שונים במה שמכונה "חתונה קדושה". היו מקומות בעולם בהם הגברים היו מאוננים על האדמה ו"מפרים" אותה כחלק מסימולציה פולחנית שתגרום לשנה ברוכה ביבול.

מין פולחני מתואר בתנ"ך בכמה מקומות.

המין ביהדות

ערכים מורחבים – יחסי מין ביהדות, יחסי אישות

היהדות רואה ביחסי מין מצווה, אבל מבקשת לפקח עליהם ולהסדיר אותם. המונחים המקובלים בספרות התורנית ליחסי מין בין גבר לאישה הם "ביאה" או "תשמיש המיטה" (בקיצור: "תשמיש").

הגישה החיובית ליחסי מין משתמעת מהמצווה הראשונה בתורה, היא מצוות "פרו ורבו". בנוסף קיום יחסי מין הוא מצווה מפורשת: "שארה כסותה ועונתה לא יגרע" ("עונתה" פירושו קיום יחסי מין עם האישה), ואף חובה בסיסית שאין להשתמט ממנה, ("כל שאינו עוסק בפריה ורבייה כאילו שופך דמים") - כל זמן שהוא נעשה במסגרת משפחתית כזו או אחרת (ובימים קדומים גם מוסד הפילגש) ובמסגרת מגבלות ההלכה. עד כדי כך חשובה המצווה, שלכהן הגדול אסור לכהן בתפקידו אם איננו נשוי, ובתלמוד אף נאמר "כל אדם שאין לו אישה אינו קרוי אדם". על פי הקבלה וספר הזוהר, בית שלא מתקיימים בו יחסי מין - אין השכינה שורה בו.

דוגמה מובהקת לגישה זו באה לידי ביטוי בביקורת המושמעת בקרב פרשני המקרא, למן תקופת התלמוד, על פרישתו של משה רבנו מאשתו ציפורה, על מנת להישאר במדרגתו הרוחנית. בפרשה בה נענשת מרים, אחות משה, על הוצאת לשון הרע אודות משה, טוענים פרשני המקרא כי מרים מתחה ביקורת על פרישתו של משה מציפורה בניגוד להלכה, וכי נענשה על עצם מעשה הרכילות ולא על תוכן הדברים, מכיוון שלמעשה, הביקורת עצמה הייתה מוצדקת.

לעתים, בעיקר בהשפעת השמרנות הנוצרית וההלניסטית, היו תלמידי חכמים שפרשו מאישה, והדוגמה המפורסמת ביותר לכך הוא רבי שמעון בן עזאי, מחכמי המשנה, אשר כל חייו שקד על לימודי התורה ולא נשא אשה בהסבירו כי "מה אעשה ונפשי חשקה בתורה. אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים" (מסכת יבמות סג, ב).

קיום יחסי מין האסורים על פי ההלכה נחשב לאחד האיסורים החמורים ביותר ודינו עונש מוות, מלבד נידה, יחסים עם גויים והוצאת זרע לבטלה שעונשם בידי שמים.

להלן סוגי יחסי המין האסורים על-פי הדת היהודית:

• ניאוף - יחסי מין בין גבר לבין אישה נשואה או מאורסת (מקודשת) לאחר. איסור זה חמור במיוחד, שכן הוא אחד מעשרת הדיברות. כמו כן הוא נכלל באיסורי גילוי עריות.
• גילוי עריות - יחסי מין בין קרובי משפחה. פירוט בהרחבה של מי בדיוק מוגדר כקרוב/קרובת משפחה לעניין זה מצוי בספר ויקרא. איסור זה הוא אחד משלושת האיסורים החמורים של "ייהרג ובל יעבור".
• משכב זכר - יחסי מין אנאליים בין שני גברים. "וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה--תּוֹעֵבָה עָשׂוּ, שְׁנֵיהֶם; מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם." (ויקרא כ', י"ג), "וְאֶת-זָכָר--לֹא תִשְׁכַּב, מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה: תּוֹעֵבָה, הִוא." (ויקרא, י"ח, כ"ב). ומפרש רש"י כמכניס מכחול בשפורפרת.
• משכב בהמה - יחסי מין בין אדם לבעל חיים. "כָּל-שֹׁכֵב עִם-בְּהֵמָה, מוֹת יוּמָת." (שמות, כ"ב, י"ח), "וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִתֵּן שְׁכָבְתּוֹ בִּבְהֵמָה--מוֹת יוּמָת; וְאֶת-הַבְּהֵמָה, תַּהֲרֹגוּ." (ויקרא, כ', ט"ו), "וְאִשָּׁה, אֲשֶׁר תִּקְרַב אֶל-כָּל-בְּהֵמָה לְרִבְעָה אֹתָהּ--וְהָרַגְתָּ אֶת-הָאִשָּׁה, וְאֶת-הַבְּהֵמָה; מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם." (ויקרא, כ', ט"ז).
• קיום יחסים עם אישה נידה - אישה הנמצאת בזמן וסת ושבעה ימים אחריה. מהמקרא האיסור היה מוגבל לשבעת ימים: "שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ" (ויקרא, ט"ו, י"ט), וחז"ל הוסיפו "שבעת ימי ליבון" מסיום תקופת הנידה.
• יחסי מין פולחניים - "לֹא-תִהְיֶה קְדֵשָׁה, מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל; וְלֹא-יִהְיֶה קָדֵשׁ, מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל." (דברים כ"ג י"ח)
• קיום יחסי מין בין יהודים לגויים - אף שבית דין אינו עונש, קיימת הוראה לא מחייבת של "הבועל ארמית - קנאים פוגעים בו".
• אונס - לאונס נקבעים סוגים שונים של עונשים, בהתאם למצבה המשפחתי של הנאנסת (נשואה, מאורסה או רווקה) ובהתאם למקום האונס (בעיר או בשדה), המשפיע על יכולת הנאנסת להזעיק עזרה.
• שפיכת זרע לבטלה - פליטת זרע שלא במהלך יחסי מין עם אישה ובכללם אוננות. איסור זה לא רשום באופן מפורש במקרא.

על פי הקבלה, במעשה המיניות הנכון ישנו חיבור ואיחוד של אידאות עליונים בינן לבין עצמן ובינן לבין העולם, ובמעשה מיניות "מקולקל", יש עימעום האור האלוהי והרחקתו מהעולם.

על פי ההלכה, בני הזוג יכולים לעשות ככל שיעלה על דעתם בינם לבין עצמם, כל עוד שהדבר נעשה בהסכמה וברצון (בבלי, נדרים כ ב). מפרט הרמב"ם:

	אשתו של אדם, מותרת היא לו; לפיכך כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו, עושה - בועל בכל עת שירצה, ומנשק בכל אבר שירצה, ובא עליה בין כדרכה, בין שלא כדרכה, בין דרך אברים. ואף על פי כן, מידת חסידות שלא יקל אדם את ראשו לכך, ושיקדש עצמו בשעת תשמיש, כמו שביארנו בהלכות דעות; ולא יסור מדרך העולם ומנהגו, שאין דבר זה אלא כדי לפרות ולרבות."
– משנה תורה, הלכות איסורי ביאה, פרק כא, י [ט]

מין וגינאלי נקרא "ביאה כדרכה", ואצל בני זוג נשואים, אם אחד מהם אינו מוכן לקיים סוג כזה של יחסים, הוא נקרא "מורד" וזו עילה מוצדקת לגירושין. מין אנאלי הוא בגדר מותר, על פי הנאמר "משכבי אשה", מכאן שיש שני משכבים, ומין אנאלי נקרא בתלמוד "ביאה שלא כדרכה" או "הפיכת השולחן". בעלי התוספות סוברים שאקט זה מותר רק כאשר אינו מוציא זרע או שעושה כך באקראי אף שמוציא זרע. מין אוראלי נקרא "ביאה דרך איברים" ואינו נחשב לקיום יחסים של ממש, ואינו נחשב לניאוף, אם כי לדברי הרמב"ם נחשב הדבר למעשה מכוער שלוקים עליו, כאשר הדבר נעשה במסגרת יחסים אסורים. קיצור שולחן ערוך, בניגוד לתפיסה המקובלת בהלכה‏‏, שולל מכל וכל מין אוראלי, בכותבו (סימן קנ): "אסור להסתכל באותו מקום, שכל המסתכל שם, אין לו בושת פנים, ועובר על והצנע לכת, ומעביר הבושה מעל פניו. ... וכל-שכן הנושק שם, שעובר על כל אלה, ועובר גם על 'בל תשקצו את נפשותיכם'".

"קיצור שולחן ערוך" בעקבות התלמוד קובע מגבלות אחדות על קיום יחסי מין, ובהן:

	לא ישמש עם אשתו אלא מרצונה, אבל כשאינה מרוצה לא ישמש עמה ומכל שכן דאסור לאנסה. וכן לא ישמש כשהיא שנואה לו או שהוא שנוא לה, דאמרה ליה: לא בעינא לך ואף על פי שרצויה בתשמיש. וכן אם גמר בלבו לגרשה והיא אינה יודעת אף על פי שאינה שנואה לו אסור לשמש עמה. גם לא ישמש עמה כשהיא ישנה ממש, גם לא ישמש כשהוא שכור, או היא שכורה.

השולחן ערוך (אבן העזר כה) קובע מגבלות נוספות על התנאים הסביבתיים של המיניות, ובהן איסור לקיים יחסים במקומות ציבוריים כשווקים, רחובות, גנות ופרדסים, איסור לקיים יחסים באור וקל וחומר שלא ביום, ואיסור לקיים יחסים בפני אדם אחר אפילו ילד קטן.

המין בנצרות

הנצרות הקתולית ונגזרותיה נחשבות לדת, שהיחס שלה כלפי המין הוא השמרני והחריף ביותר. המיניות נחשבת לחטא ואסמכתא לכך היא הפסוק בתהילים "הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אימי" (תהילים פרק נ"א פסוק ז'). על פי הנצרות, קיום היחסים הינו רק לשם הולדה והתרבות, ואסורים יחסים לשם הנאה בלבד. לאנשי הדת של הנצרות הקתולית אסור להינשא, ובכנסייה האורתודוקסית רק לכמרים הזוטרים מותר להינשא. התנזרות מיחסי מין נחשבת למעלה גדולה בנצרות.

המין באסלאם

באסלאם היחס למין יותר מתירני מאשר בנצרות, ויש היתר לפוליגמיה, אם כי יש איסור על מין אנאלי. אין הבדל מבחינת האיסורים בין שני המינים אם כי בחברות שמרניות כדוגמת חברות ערביות ואפריקאיות יש זכויות יתר לגברים, אף על פי שהדת עצמה אינה מבדילה בין המינים.

בתרבויות אסלאמיות מסוימות, קיום יחסי מין שלא במסגרת נישואים עלול להוביל לרצח על חילול כבוד המשפחה של האישה.

הסדרת יחסי מין בחוק הישראלי

בחוק העונשין מפורטות עבירות מין אחדות, שעיקרן קיום יחסי מין בכפייה, כולל מצבים של קיום יחסי מין עם קטין, שגילו מתחת לגיל ההסכמה, ויחסי מין בין מטפל נפשי למטופל. עבירות המין כוללות אונס, בעילה אסורה בהסכמה ומעשה סדום.

בפקודת החוק הפלילי, שנחקקה על ידי שלטונות המנדט הבריטי ועם הקמת המדינה נכללה בחוקי מדינת ישראל, ובחוק העונשין שהחליף אותה, נכללו איסורים על סוגים אחדים של יחסי מין, גם כאשר הם נעשים מרצון בין בוגרים. זו לשונו של סעיף 351 לחוק העונשין (בגרסתו הראשונה, משנת 1977)‏‏‏:

	העושה אחת מאלה, דינו - מאסר עשר שנים: (1) שוכב עם אדם שלא כדרך הטבע; (2) שוכב עם בהמה; (3) מרשה לגבר לשכב עמו; (4) מרשה לגבר לשכב עמה שלא כדרך הטבע.

למעשה אסר סעיף זה יחסי מין הומוסקסואליים, וכן אסר מין אוראלי ומין אנאלי, גם במסגרת יחסי מין הטרוסקסואליים. במסגרת תיקון מס' 22 לחוק העונשין, שאושר בכנסת בשנת 1988, בוטל איסור זה.

זנות, כלומר מתן יחסי מין תמורת תשלום, אינה אסורה בישראל, אבל השידול לזנות אינו חוקי. בהתאם לכך אסורה הפעלתם של בתי בושת ומכוני ליווי המספקים שירותי מין בתשלום, ואסור פרסום שירותי זנות בעיתונים. סעיף 203ג לחוק העונשין קובע: "המקבל שירות של מעשה זנות של קטין, דינו - מאסר שלוש שנים".

סטיות מיניות

תבליט בו נראים גברים המזדווגים עם סוס. התבליט מצוי על קיר חיצוני במקדש הינדואי של האל לקשמי בעיר קהאג'וראהו.

ערך מורחב – פאראפיליה

סטייה מינית היא התנהגות מינית שאינה נמצאת בתחום ההתנהגויות המקובלות על ידי החברה. מושג הסטייה המינית אינו מוגדר באופן חד משמעי והוא תלוי תרבות ותקופה. ככלל, החברה המודרנית סובלנית למגוון התנהגויות מיניות רחב, כל עוד אלו אינן פוגעות בזולת או בסדר הציבורי.

פדופיליה וזואופיליה מוגדרות כסטיות מיניות ואסורות על פי חוק, משום שהפרטנר אינו כשיר להביע הסכמה ליחסים אלה. בנוסף לכך מימוש הפנטזיה הפדופילית בצורת יחסי מין עם ילדים כרוך בגרימת נזק ארוך טווח לקורבן - הילד או הילדה. פדופיליה נחשבת לפשע חמור הן בעיני החוק והן מבחינה חברתית ותרבותית. נקרופיליה נחשבת גם היא לסטייה מינית והיחס כלפיה הוא לרוב שלילי.

אקסהיביציוניזם נחשב כסטייה מינית, ובמקרים מסוימים הוא גורר עונשים בחוק. מציצנות, מעבר להיותה סטייה מינית, פוגעת בפרטיותו של הקורבן, וקבועים נגדה עונשים בחוק.

יחסים סאדו-מזוכיסטים אינם נחשבים כיום כסטייה, כל עוד הם לא גורמים למצוקה נפשית או גופנית. אם יחסים אלו נעשים בהסכמה מלאה, הם אינם אסורים בחוק, אף על פי שקיימת להם התנגדות בקרב חלקים גדולים בציבור.

שאלות ותשובות

יש לכם שאלה? פנו לפורום האנונימי של האנציקלופדיה.

ראו גם

• יחסי מין ביהדות