פורטל:מיניות/מונחים רפואיים ופסיכולוגיים אחרים

התבגרות והתבגרות מינית התבגרות היא שלב ביניים בהתפתחותו של אדם בין הילדות לבגרות, והיא מתבטאת בהבשלת מערכת הרבייה ובשינויים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים. במסגרת ההתבגרות המינית, בסביבות גיל 12, אצל נערים גדלים האשכים המביאה לעלייה ברמת הטסטוסטרון ולגדילת הפין וכיס האשכים. יצר המין מתגבר ונערים חווים זקפות ואורגזמות. שפיכה הופכת לאפשרית בשלב מוקדם יחסית של ההתבגרות. פליטת זרע יכולה להתרחש כתוצאה מיחסי מין או מאוננות או באופן ספונטני במהלך השינה (קרי לילה). שער הערווה מופיע בגוף הנער זמן קצר לאחר שאברי המין שלו מתחילים לגדול. שער הפנים והגוף מתחיל אף הוא לצמוח ולהפוך לעבה יותר באופן הדרגתי, החל משער בית השחי, שפם ופאות לחיים, וכן גם יתר אזור הזקן. השיער בידיים, רגליים, חזה, בטן וגב צומח בהדרגתיות רבה יותר. קול המתבגר "נשבר", נופל [וקטבה אחת והופך לעמוק יותר. בשלבים המאוחרים יותר מתפתחים העצמות והשרירים. פצעי בגרות מופיעים במהלך גיל ההתבגרות ולעתים גם אחריו. אצל נערות, השדיים מתחילים לצמוח כבר בסביבות גיל 10.5. שער הערווה מתחיל לצמוח זמן קצר לאחר מכן. דופן הנרתיק הופך לעבה יותר וצבעו ורוד יותר (לעומת אדום קודם לכן). בהמשך גדלים גם הרחם והשחלות. תחילת הווסת כשנתיים לאחר שהשדיים מתחילים לצמוח. בתחילה הווסת אינה חודשית. רקמות שומן מתפתחים במידה רבת יותר אצל המתבגרת לעומת המתבגר, בעיקר באזור החזה, הירכיים, העכוז, הגפיים העליונות והחיק. פצעי בגרות מופיעים במהלך גיל ההתבגרות ולעתים גם אחריו. קרום בתולים קרום רירי המקיף או מכסה לחלוטין את פתח הנרתיק. לקרום אין שימוש אנטומי או תפקודי ידוע, אך בחברות מסורתיות ואחרות יש לו חשיבות תרבותית, חברתית וכלכלית. קרום הבתולים עשוי להקרע מסיבות שונות, כגון החדרת חפץ זר לנרתיק (למשל טמפון), קיום יחסי מין ולעתים אף ממאמץ יתר. אורגזמה פורקן מיני שמתרחש אצל גברים ונשים. אורגזמה יכולה להתרחש במהלך קיום יחסי מין, במהלך אוננות ואצל גברים גם בזמן השינה (קרי לילה). האורגזמה מלווה בדרך כלל בתחושת עונג והנאה. אצל הזכר, האורגזמה מלווה בדרך כלל בפליטת זרע (בתהליך המכונה שפיכה). בזמן יחסי מין, תאי זרע אלו מגיעים לחצוצרה בגוף האישה. האורגזמה מלווה בדרך כלל בתחושת עונג והנאה. אצל הגבר העצבים הממוקמים בפין מהווים את מנגנון הגירוי העיקרי, ואילו אצל האישה אלו הם העצבים בדגדגן. אצל גברים קיים מרווח זמן מינימלי (בין דקות ספורות לשעות אחדות) בין שתי אורגזמות רצופות ("תקופת חוסר תגובה‏"). נשים, לעומת זאת, יכולות לחוות מספר אורגזמות ברצף. החשק המיני יורד בדרך כלל לאחר האורגזמה. קרי לילה פליטת נוזל זרע (שפיכה) לא רצונית במהלך השינה. נקודת ג'י על פי הסברה הרווחת, מדובר באזור קטן בדופן הבטנית של הנרתיק אשר גירויו מסב הנאה ואורגזמה רבת עוצמה, העשוייה להיות מלווה בשפיכה נשית. וסת תהליך פיזיולוגי-הורמונלי המתרחש באופן מחזורי בגוף האישה. מחזור אחד מכונה "המחזור החודשי", אם כי אורכו עשוי לנוע בין 21 ל-40 ימים. במהלך המחזור, גוף האישה משחרר ביצית, בתהליך הקרוי ביוץ (יציאת ביצית בשלה מהשחלה), ובמקביל, רירית הרחם מתעבה. בהיעדר תאי זרע, הביצית אינה מופרית והרחם משיל את הרירית, והפרשתה דרך הנרתיק עם נוזלים דמיים אחרים מכונה וסת. הדימום, הנמשך בין יומיים לשבעה ימים, מעיד על כך שההריון לא התממש.

הזדקנות מערכת הרבייה ככל שהגבר מזדקן, הוא מייצר פחות טסטוסטרון החל מסביבות גיל ארבעים, אך עדיין מסוגל להפרות ביצית גם בגיל מבוגר מאוד. אצל האישה המצב שונה - מערכת הרבייה שלה מתנוונת ובדרך כלל כבר בסביבות גיל חמישים אין האישה מסוגלת להיכנס להריון וללדת. טמירות אשכים מונח רפואי המתאר היעדרות של אשך אחד או שני אשכים מכיס האשכים, לרוב בעקבות בעיה בהתפתחות מערכת המין בעובר. הבעייה מתפתחת כאשר בחודש השביעי להתפתחות העוברית נוצר כשל בתהליך הירידה של האשכים מחלל הבטן, בו נוצרו, אל כיס האשכים; מאחר שמיקום האשך מחוץ לגוף הינו הכרחי בשל הטמפרטורה הדרושה לתפקודו התקין, הרי שבהוותרות אשך טמיר במבוגר - יהיה ייצור הזרע בו פגום. הטיפול יכול להיות באמצעות תרופות, התערבות כירורגית (ניתוח) או שילוב של שתי הדרכים. ספירת זרע בדיקה רפואית המיועדת למדידת הפריון בגבר. בבדיקה נספרת כמות תאי זרע ביחידת נפח של נוזל הזרע. ספירת זרע בין 20 מיליון ל-150 מיליון תאי זרע למיליליטר היא תקינה, בעוד ספירה של מתחת ל-20 מיליון היא נמוכה ועשויה להצביע על עקרות. הבדיקה תלויה בין השאר במועד האחרון שבו הגבר חווה שפיכה. חשיפת כיס האשכים לטמפרטורות קיצוניות, חמות או קרות, יכול לגרום לתמותת תאי הזרע במהירות ולהוריד את ספירת הזרע אף לאפס. ברבים מהמקרים בהם קיימת ספירת זרע נמוכה, הדבר נובע מתופעת וריקוצלה המוגדרת כתקלה מכנית במערכת הניקוז של האשכים. אין-אונות תפקוד מיני לקוי אצל הגבר המאופיין בחוסר יכולת להגיע או לשמור על זקפת הפין, המונע מגע מיני מספק. קרוי בלעז "אימפוטנציה". הסיבות יכולות להיות פיזיולוגיות (למשל, מחלות לב המונעות זרימת דם תקינה לפין) או פסיכולוגיות. בשנות ה-90 נכנס לשימוש סילדנפיל (ויאגרה) כטיפול תרופתי; בעיות פסיכולוגיות ניתנות לטיפול באמצעות אפקט הפלצבו או טיפול מיני תמיכתי. עקרות חוסר יכולת להביא צאצאים לעולם. על פי ההגדרה המקובלת, עקרות תוגדר לאחר שבני הזוג קיימו יחסי מין מלאים ללא אמצעי מניעה במשך שנה בקביעות ללא התעברות. הגורמים השכיחים לכך אצל האישה הם ליקויים בביוץ, ליקויים מכניים במערכת הרבייה, או דלקות באיבר המין. אצל הגבר הגורמים הם יצירת מספר קטן מדי של תאי זרע, פגמים במבנה הזרע או בתנועותיו ואי-יכולתו לחדור לביצית. הטיפול מתבצע בהתאם לאבחנת הגורמים לאי-הפריון. לעתים ניתן לבצע הפריה מלאכותית אם הגורם לבעיה אינו בר-טיפול. סקסולוגיה תחום ידע החוקר באופן שיטתי את מיניות האדם. הסקסולוגיה המודרנית משתמשת בידע מתחומים שונים כדי להאיר ולבאר את מיניות האדם, כולל ביולוגיה, רפואה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה ועוד. גינקולוגיה תחום ברפואה העוסק במערכת הרבייה הנשית. בניסוח פחות מדעי ידועה הגינקולוגיה כ"רפואת נשים". גינקולוגיה עוסקת במחלות של איברי הרבייה הנשיים, בהן דלקות וזיהומים, מחלות מין, מספר סוגים של סרטן, בעיות וסת וכן מצבים רפואיים הקשורים להריון וללידה.

ערכים נוספים: טסטוסטרון • שער ערווה • שלבי טאנר • ויאגרה • ביוץ • אקנה • שד • חינוך מיני • שפיכה מוקדמת. קטגוריות: קטגוריה:רבייה • קטגוריה:מיניות.