10,557
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
<!--
הנוירולוג אלברט יולנברג היה מהחוקרים הראשונים אשר חקרו סדיזם ומזוכיזם בשנת 1902. זמן קצר לאחר מכן, האבלוק אליס חקר גם הוא את הנושא וקבע כי "Algolagnia כולל שני קבוצות של ביטויי סדיזם ומזוכיזם", אך טען שההנאה מהכאב מוגבל להקשר מיני, בניגורד לפרשנות של קראפט-אבינג.
עם כותרות כגון ניתוח המיני Impulse, האהבה והכאב, הדחף המיני בנשים והאבולוציה של צניעות, תופעות מחזוריות מינית, Auto-ארוטיקה, הוא תאר את היסודות של המצב. אויגן קאהן, סמית Ely Jelliffe, ויליאם Alanson לבן, ויו Northcote היו חוקרים פסיכולוגיים מוקדמים אחרים לalgolagnia.
The neurologist Albert Eulenberg was another one of the first researchers to look into algolagnia,[2] in the 1902 Sadismus und Masochismus (Sadism and Masochism). Soon thereafter, Havelock Ellis also looked into algolagnia, in the early 1900s, and stated "Sadism and Masochism - Algolagnia Includes Both Groups of Manifestations"[3] but maintained that that enjoyment of pain was restricted to an erotic context,[4] in contrast to Krafft-Ebing's interpretations. With such titles as Analysis of the Sexual Impulse, Love and Pain, The Sexual Impulse in Women and The Evolution of Modesty, The Phenomena of Sexual Periodicity, Auto-Erotism, he described the basics of the condition. Eugen Kahn, Smith Ely Jelliffe, William Alanson White, and Hugh Northcote were other early psychological researchers into algolagnia.
מחקר נוכחי [עריכה]