ארגון נוער גאה
| ארגון נוער גאה (עמותת איגי) | |
|---|---|
| |
| פרטי הארגון | |
| שנת ההקמה: | 2001 (העמותה נרשמה ב-2004) |
| מייסדים: | יניב ויצמן, גל אוחובסקי |
| דף הבית: | http://www.igy.org.il/ |
ארגון נוער גאה (ידוע גם בכינוי איגי) הוא ארגון התנדבותי של בני נוער הומוסקסואלים (וכן לסביות), ביסקסואלים, טרנסג'נדרים, ומתלבטים בנוגע לנטיותיהם המיניות.
ארגון הנוער הגאה מספק מסגרת חברתית למפגש והכרות עם בני נוער בעלי חוויות דומות ופועל לקידום מעמד הנוער הלהט"בי בארץ. לארגון הנוער כ-40 קבוצות בלמעלה מ-22 ערים וישובים ברחבי הארץ וחברים בו מעל ל-1,500 חניכים. בנוסף על כך, לארגון מגוון תוכניות שונות כגון: מועדון הנוער (המטבחון), קבוצות מנהיגות, קבוצות נושא (למשל, איגי פלוס לנשאי HIV) וכן תוכנית ניר על שמו של ניר כץ, שנרצח בבר-נוער בשנת 2009.
הארגון נתמך על ידי משרד החינוך ועובד בשיתוף פעולה עם השירות הפסיכולוגי ייעוצי (שפ"י) של משרד החינוך.
הארגון הוקם בשנת 2001 על ידי יניב ויצמן, כחלק מאגודת הלהט"ב ובשנת 2004 בעזרתו של גל אוחובסקי הפך להיות ארגון עצמאי בהנהלת עמותת "כמוני כמוך" (אשר שינתה את שמה לעמותת איגי). זאת לאחר שנים בהן התקיימו פעילויות נוער מצומצמות במסגרת האגודה לשמירת זכויות הפרט. יו"ר הוועד המנהל של הארגון הוא יניב ויצמן והמנכ"ל הוא אבנר דפני.
מטה הארגון הארגון שוכן במרכז הגאה בתל אביב.
בשנת 2010 הכיר משרד החינוך בהתנדבות נוער בארגון נוער גאה כחלק מתוכנית "מחויבות אישית" המונהגת בבתי ספר תיכוניים[1].
תוכן עניינים
מקור השם
"נוער גאה" הוא הכינוי לנוער המשויך לאוכלוסיות הלהט"ב. הכינוי "גאה" נגזר משני מקורות:
- המילה העברית גאווה (pride) שהיא המונח שאומץ על ידי אוכלוסיות הלהט"ב לצורך ייצוג, עמידה על זכויות, ומאבק על שוויון.
- המונח "gay" באנגלית, שהוא הכינוי המכליל ללהט"ב.
הכינוי "איגי" נגזר מהשם באנגלית "Israel Gay Youth" שראשי התיבות שלו הוא IGY, המבוטאים איגי.
מאפיינים של נוער גאה
גיל ההתבגרות הוא שלב מעבר מורכב, שבו מפתחים בני הנוער את זהותם, ונמצאים על קו רצף שבין ניסיון לייחודיות ועצמאות, לבין צורך משמעותי בקבלה ואישור מצד אחרים. בגיל זה קיימת חשיבות מיוחדת לקבלה, אישור ותמיכה מצד קבוצת השווים. אחד המרכיבים בגיל ההתבגרות הוא התפתחות המיניות, הן במישור הגופני והן במישור החברתי. הנער הגאה, ככל נער, נתון ללחצים חברתיים מצד בני גילו. הסטיגמות החברתיות הכלליות בעניין המשולש המגדרי [2] לעתים אינן נכונות לגביו, אולם הוא עשוי לחוש כי עליו לשמור את הדבר בסוד מפני שני גורמי החיברות המשמעותיים ביותר בחייו בשלב זה: המשפחה הגרעינית מחד, וקבוצת השווים מאידך.
בנוסף על כך, לעתים קרובות קיימים אצל נוער גאה רגשות אשם על שאינו "כמו אחרים", על אכזבה של אנשים החשובים לו, ועל דחייה וניכור אפשריים כלפיו אם וכאשר יגלה לאחרים את סודו.
לכן, למרות השונות הגדולה שבין בני נוער, ניתן להכליל ולומר כי נוער גאה עשוי להיות נתון לסיכון גבוה, למצוקה וללחצים רבים.
לפי מאמרם של קפלן וקפלן, "...נוער אמריקאי בביה"ס התיכון שמזהה עצמו כהומוסקסואל נמצא בסיכון גבוה לניסיונות אובדניים בין פי 2 לפי 7 לניסיונות התאבדות מאשר חבריהם ההטרוסקסואלים. חשוב לציין כי הבעיות הפסיכולוגיות וניסיונות ההתאבדות אינם קשורים להומוסקסואליות כשלעצמה, אלא מיוחסים באופן מובהק לסטיגמטיזציה שקשורה בחוסר קונפורמיות מגדרית, לחץ, אלימות וחוסר תמיכה חברתית, עזיבת בית הספר, בעיות במשפחה ועוד."[3]
קבוצות הנוער החברתיות שבארגון הנוער הגאה, עשויות לספק לנוער הגאה מענה חברתי מסוים, תוך יצירת מפגשים חברתיים קבועים עם בני נוער הנתונים במצב דומה, ובכך להפחית מצוקה וסיכון.
נוסף על כך שם לעצמו הארגון כמטרה, להפוף את בני הנוער מחיניכים למתנדבים, ולכן מפתח מגוון של תוכניות מנהיגות שמטרתם לגרום לתחושת מסוגלות ותרומה אצל החניכים ולהפוך אותם לחלק פעיל ותורם בארגון.
שנת שירות באיגי
החל בתשע"א ניתן להתנדב במסגרת שנת שירות באיגי. תחום משימות הקומונרים הוא בבתי ספר על יסודיים בחינוך והדרכה חברתיים. בנוסף לאלו הם פועלים במוקדים שונים של הקהילה הגאה: סניף האגודה בב"ש, המרכז הגאה בגן מאיר או קבוצות חברתיות של איגי ובית דרור.
הערות שוליים
- ^ נוער גאה במחויבות אישית: "שנים של הומופוביה", באתר ynet
- ^ המשולש המגדרי, לפי התאוריה הקווירית, "המשולש המגדרי" הוא התייחסות לשלושת המושגים "מין ביולוגי", "מגדר", ו"נטיה מינית", כאל שלוש צלעות במשולש חברתי כפוי, וכדרך ה"לגיטימית" היחידה, למרות שלמעשה ייתכנו שילובים שונים אחרים. במילים אחרות: החברה מצפה מאדם שבמגדרו הוא זכר, להיות "גברי" בלבד ולא "נשי", ולהימשך מבחינה ארוטית לנשים בלבד, (ולהפך כשמדובר באדם שבמגדרו הוא נקבה)
- ^ נטייה מינית ומתבגרים. מאת קרן קפלן ואורן קפלן - מתוך אתר psychologia.co.il
קישורים חיצוניים
