הומופוביה

מתוך ויקיסקס
(הופנה מהדף הומופוב)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפגין הומופוב במצעד הגאווה בירושלים, 2009, נושא שלט: "הומואים מפיצים איידס, תתפגרו מאיידס"

המונח הומופוביה מתאר סלידה, רתיעה ופחד משולל היגיון ‏‏מהומוסקסואלים ולסביות[1] והבאתן של תחושות אלה לידי ביטוי באפליה, דחיה, שנאה, זלזול, תוקפנות או אלימות כלפי נטייתם המינית, כלפי מימושה של הנטייה המינית, כלפי זוגות בני אותו המין, וכלפי גילויי חיבה בין בני אותו המין, גברים או נשים. המלה בנויה כהלחם של המלים הומוסקסואל ופוביה, שפירושה בעת או חרדה, אף כי הומופוביה אינה פוביה במשמעות הקלינית-רפואית המקובלת של מושג זה.

ה-17 במאי נקבע בשנת 2005 כיום המאבק הבינלאומי נגד הומופוביה (הבנ"ה), כציון למועד בו הוסרה ההומוסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות על ידי ארגון הבריאות העולמי, בשנת 1990.

מינוח

המונח נטבע על ידי הפסיכולוג ג'ורג' ויינברג בשנת 1965 והופיע לראשונה בספרו "החברה וההומוסקסואל הבריא" משנת 1972 כתיאור של הפרעה נפשית ממין ההפרעות המכונות "פוביה" (בעברית "בעת"), ואשר לא תוארה לפני כן במחקר הפסיכולוגי. מונח דומה במשמעות זהה, הומוארוטופוביה, שימש אצל ויינרייט צ'רצ'יל בספר "התנהגות הומוסקסואלית בין זכרים" שיצא לאור בשנת 1967. הומופוביה אינה מוכרת כיום בפסיכולוגיה כהפרעה נפשית, אולם משמעות המונח הורחבה והוא מתאר לאו דווקא סוג של הפרעה נפשית אלא שנאה ורדיפה של הומוסקסואלים באופן כללי, בדומה לקסנופוביה ("שנאת זרים").

אף על פי שהמונח נטבע לתיאור עוינות על רקע נטייה מינית, הוא משמש גם לתיאור עוינות כלפי טרנסג'נדרים, על רקע זהותם המגדרית השונה.

גורמים אפשריים להומופוביה

הסיבות לשנאת הומוסקסואלים הן בדרך-כלל תרבותיות. בתרבויות ובדתות שונות, נתפשת הומוסקסואליות כטאבו. כלומר, במסגרת הנורמות המגדירות את המותר והאסור, הנכון והסוטה בקשרים רומנטיים ומיניים בין בני אדם, הומוסקסואליות נתפשת סטייה חמורה. חלק מהאנשים המאמצים תפישות אלו, מגלים עוינות כלפי אלו המתנהגים באופן שונה מהנכון והמקובל בעיניהם. הומופוביה נובעת גם מדעות קדומות שנקשרו בהומוסקסואלים. גם הומוסקסואלים עצמם עלולים לחוש תחושות הומופוביות ולהביע עמדות הומופוביות. נמצא מתאם בין הומופביה עצמית זו לבין לחץ ומצוקה נפשית.

במחקרים שנערכו על עמדות החברה כלפי הומוסקסואלים ולסביות התברר שהומופוביה נפוצה במיוחד אצל אנשים שנוטים לדפוסי חשיבה דיכוטומיים, כאלה שאינם יכולים לשאת עמימות, אי-בהירות ואי-ודאות. נמצא גם קשר מובהק בין אנשים שהם חסרי ביטחון כלפי המיניות של עצמם לבין עמדות הומופוביות (התקה). במחקרים שונים שערך ד"ר ג'ורג' מ. דרק[2], חוקר ומרצה באוניברסיטת קליפורניה בדייוויס, ‏‏הוא בדק את הקשר בין משתנים דמוגרפיים והומופוביה, ומצא מספר מאפיינים הקשורים לעמדות הומופוביות: אנשים שלא הכירו הומוסקסואלים ולסביות באופן אישי, אנשים בעלי אוריינטציה דתית, אנשים בעלי נטייה לסמכותיות ושיפוטיות, אנשים בעלי רגשות אשם בנושאים שונים הקשורים למין, אנשים בעלי השכלה נמוכה יחסית ואנשים בעלי תפיסות תפקיד נוקשות. גם גיל נמצא כגורם הקשור לעמדות הומופוביות כאשר מבוגרים נטו לגלות ביטויים הומופוביים יותר מאשר צעירים. ככלל, מהמחקרים עלה כי גברים נוטים להחזיק בעמדות הומופוביות ולבטא אותן יותר מאשר נשים. ‏‏[3] ‏‏[4]

כל מחקריו שבדקו את נושא ההומופוביה מצאו שהיכרות וקשר עם הומוסקסואלים ולסביות הוא האמצעי היעיל ביותר לשינוי עמדות סטראוטיפיות ולהפחתת הומופוביות.

הומופוביה בישראל

Postscript-viewer-blue svg.png ערך מורחב – הומופוביה בישראל

שינויים בחקיקה בישראל הוציאו אל מחוץ לחוק אפליה מינית והתיקונים לחוק איסור לשון הרע והחוק למניעת הטרדה מינית אוסרים על ביטויים המבזים אנשים בשל נטייתם המינית. שינויים ותיקונים אלה הביאו לשיפור המעמד המשפטי של לסביות והומואים בישראל יחד עם זאת, במהלך השנים ארעו מקרי המופוביה בולטים חלקם אף בקרב מוסדות המדינה, ואף אירע ארוע ירי בבית אגודת הלהט"ב בתל אביב אשר כווון כלפי בני נוער שהשתתפו באירוע "נוער גאה".

הומופוביה בארצות הברית וביבשת אמריקה

מפגין הומופוב הנושא שלט "אלוהים שונא מתרוממים" (כינוי גנאי)
רצח מת'יו שפרד בשנת 1998 נחשב לאחד מפשעי השנאה על רקע הומופובי הידועים ביותר בארצות הברית.

בשנת 1992 נרצח מלח הצי האמריקאי אלן שינדלר, על ידי שני חבריו ליחידה, שלהם נודעו נטיותיו המיניות. ביומן שניהל תיאר שינדלר, שלושה ימים בלבד לפני שנרצח, את אווירת הפחד שחש. המקרה שלו הונצח בסדרת הטלוויזיה "Any Mother's Son: The Dorothy Hajdys Story".

בשנת 1993 נרצח בנברסקה, ארצות הברית, ברנדון טינה, טרנסקסואל F2M (אישה לגבר). רוצחיו אף אנסו אותו כ"עונש" על שניהל מערכת יחסים עם בחורה. המקרה הונצח בסרט העלילתי "בנים אינם בוכים" ובסרט התעודה "הסיפור של ברנדון טינה".

מקרה ידוע במיוחד של אלימות קיצונית כלפי הומוסקסואלים הינו זה של מת'יו שפרד, סטודנט אמריקני הומוסקסואל שנרצח בויומינג בשל נטיותיו על ידי שני צעירים בשנת 1998.

בשנת 1999 נרצח חייל הצבא האמריקאי בארי וינצ'ל, על ידי חבריו ליחידה, לאחר שגילו שהוא מנהל רומן עם טרנסקסואלית. ווינצ'ל נרצח על רקע הומופובי למרות שככל הנראה היה הטרוסקסואל. מקרה הרצח שלו היה הראשון בעידן מדיניות "לא נשאל, אל תספר" שאימץ הצבא האמריקאי בתקופת הנשיא ביל קלינטון. המקרה שלו הונצח בסרט "Soldier's Girl".

ארגון IDAHO (ארגון הבנ"ה העולמי) מצא שבין השנים 2000-1980 נרצחו ברחבי העולם לפחות 1,960 אנשים על רקע נטייתם המינית ההומו-לסבית או על רקע זהותם המגדרית.[5]

הומופוביה באפריקה והמזרח התיכון

היחס העוין ביותר כלפי הומואים ולסביות הוא במדינות אפריקה, אשר שני שלישים מהן מטילות עונש על מי שנתפס מקיים יחסי מין עם בן מינו. להלן דוגמאות בולטות:

בבורונדי, העביר באפריל 2009 הפרלמנט חוק המוציא את ההומוסקסואליות אל מחוץ לחוק ‏‏[6] והעונש שנקבע שם הוא בין 3 חודשים לשנתיים מאסר. ביוני 2008 נעצרו באוגנדה שלושה פעילים למען זכויות להט"ב, וביולי נעצר פעיל נוסף שאף עונה בכלא ‏‏[7]. cסנגל נעצרו בין 7 ל-20 גברים ב"חשד" להומוסקסואליות בינואר 2008, לאחר שאלה קיימו טקסי נישואים חד-מיניים בניגוד לחוק במדינה. בקמרון גזר בית המשפט עונש של עבודות כפייה על שלושה בני אדם שהורשעו בקיום יחסים הומוסקסואליים. נשיאת גמביה, פאולה אטלבריק, איימה להוציא הומוסקסואלים להורג ולגרש אותם מארצה, ואף הורתה לבעלי בתי מלון במדינה שלא להשכיר חדרים לבני הקהילה. מעצר של הומוסקסואלים נהוג גם במצרים, שספגה ביקורת בינלאומית על מעצר של עשרות הומוסקסואלים על ספינה בקהיר, אך המעצרים נמשכו. המשטרה פתחה בגל של מעצרים של הומואים ונשאי איידס, תחת הסעיף בחוק המצרי האוסר על "התהוללות שבשגרה" - סעיף נרדף לקיום יחסי מין הומוסקסואליים. השלטונות בכוויית עצרו לפחות 16 בני אדם וערכו להם משפט שדה שבסופו הורשעו לאחר שככל הנראה, סבלו מהתעללות קשה. בטורקיה הגישו השלטונות תביעה נגד הארגון הלהט"בי "למבדה", בטענה כי ראשי הארגון חותרים תחת החוק והמוסר הציבורי ‏‏[8]

הומופוביה באסיה ואוקיאניה

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיסקס ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

הומופוביה באירופה

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיסקס ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

המאבק בהומופוביה

מאבקהּ של קהילת הלהט"ב בהומופוביה מתבצע באמצעות ארגון מצעדי גאווה ופעולות של אקטיביזם פוליטי. יש שדרכים אלה מעוררות ביקורת – הן בקרב הקהילה והן מחוצה להּ – בעיקר על רקע תשומת הלב הרבה הניתנת בהם לביטויים "קיצוניים" יותר של מיניות; הטענה היא שבכך יש כדי לעורר אנטגוניזם כלפי בני הקהילה ומטרותיה. צורה אחת של התנגדות מאורגנת להומופוביה היא היום הבינלאומי נגד הומופוביה (הבנ"ה), המתקיים מאז 2005 מדי שנה ב-17 במאי (לציון היום שבו הוסרה ההומוסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות על ידי ארגון הבריאות העולמי, בשנת 1990). היום צוין עד כה בכ-50 מדינות בעולם, לרבות כאלו שחל בהן עונש מוות על קיום יחסים הומוסקסואליים. בישראל צוין היום לראשונה ב-17 במאי 2006, תחת הכותרת "הבנ"ה". בארבע המדינות הגדולות באמריקה הלטינית (ארגנטינה, ברזיל, מקסיקו וקולומביה) מתנהלים מאז 2002 קמפיינים תקשורתיים נגד הומופוביה.

נוסף על מחאה ציבורית, נעשה גם שימוש בחקיקה להיאבק בהומופוביה. דוגמאות לכך הן הגדרתם של "ביטויי שטנה" (hate speech) ופשעי שנאה, וכן חוקים האוסרים על אפליה על רקע נטייה מינית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הומופוביה על-פי המילון dictionary.com
  2. ^ Gregory M. Herek, Ph.D., Bibliography
  3. ^ Herek, G.M. (1984). Beyond "homophobia": A social psychological perspective on attitudes toward lesbians and gay men. Journal of Homosexuality, 10 (1/2), 1-21.
  4. ^ ‏Herek, G.M. (1984). Attitudes toward lesbians and gay men: A factor-analytic study. Journal of Homosexuality, 10 (1/2), 39-51.
  5. ^ Luise-Georges Tin, Pour une Journée mondiale de lutte contre l'homophobie, LE MONDE 9/10/2004, p.21
  6. ^ "Burundi: Gays and Lesbians Face Increasing Persecution", Human Rights Watch
  7. ^ "UGANDA'S CRACKDOWN AT AIDS CONFERENCE - 3 Gay Activists Arrested", direland‏
  8. ^ "Turkey: Pride and Violence", Human Rights Watch‏