התבגרות מינית מוקדמת

במובן רפואי, הביטוי התבגרות מוקדמת או התפתחות מינית מוקדמת (precocious puberty) מתארת מצב בו ​​התבגרות מינית מתרחשת בגיל צעיר במיוחד. בקרב מרבית מילדים אלו, תהליך ההתבגרות הוא רגיל לכל דבר למעט הגיל הצעיר. במקרים אלו נחשבת ההתפתחות לסוג של התפתחות נורמלית. במיעוטם של ילדים, ההתפתחות המוקדמת מתרחשת עקב מחלה כגון גידול או פציעה של המוח. גם במקרים בהם אין מחלה, לגיל התבגרות מוקדם מהרגיל יכול להיות השפעות שליליות על ההתנהגות החברתית וההתפתחות הפסיכולוגית של הילד; לגרום לגביהה פחותה; ולגרום סיכונים בריאותיים לאורך כל חייהם. התבגרות מינית מוקדמת "מרכזית" מטופלת על ידי דיכוי הורמונים של בלוטת יותרת המוח אשר גורמים לייצור סטרואידי מין.

במונח נעשה שימוש במשמעויות שונות במקצת, שאת משמעותן ניתן בדרך כלל להבין מתוך ההקשר. במובן הרחב ביותר של הביטוי, "התבגרות מינית מוקדמת" מתייחסת לעתים להשפעה פיזית הקשורה להורמוני המין, אשר מתרחשת מוקדם מגיל הרגיל, בשל כל סיבה שהיא, אך במיוחד כאשר היא נשקלת כבעיה רפואית. הגדרות מחמירות יותר של "התפתחות מינית מוקדמת" עשויות להתייחס להתבגרות שמתחילה לפני גיל סטטיסטי המבוסס על אחוזון באוכלוסייה (למשל, 2.5 סטיות תקן מתחת לממוצע באוכלוסייה); להתייחס להמלצות מומחים; או למקרים שבהם לגיל התבגרות מוקדם מידי עלולים להיות תופעות לוואי. ההגדרה המוסכמת למטרות רפואיות היא התבגרות מינית לפני גיל 8 בקרב בנות ולפני גיל 9 בקרב בנים.

סוגים וגורמים

Pubertas praecox הוא המונח הלטיני ששימוש רופאים במאה ה-19. התפתחות מוקדמת של שיער ערווה, שד או איברי מין עשוי להיגרם מהתבגרות מוקדמת טבעית או מספר מצבים אחרים.

גורם מרכזי

אם נמצא כי הגורם נעוץ בהיפותלמוס (המפקח על מערכת העצבים) או יותרת המוח (האחראית על חילוף חומרים), הגורם נחשב ל-"מרכזי".

גורמים אלו עשויים לכלול:

• נזק למערכת המעכבת של המוח (עקב זיהום, טראומה, או הקרנה)
• גידול בהיפותלמוס אשר מייצר GnRH
• היסטיוציטוזיס של תאי לנגרהנס (LCH)
• תסמונת מק-קון אלברייט

התבגרות מינית מוקדמת-מרכזית יכולה להיגרם על ידי גידול תוך גולגולתי, דלקת, טראומה, הידרוצפלוס, ותסמונת אנג'למן. היא מאופיינת בבעיות בהורמוני גדילה הנובעות מהפרעות בשונות במוח. התבגרות מינית מוקדמת יכול לגרום לילדה להרות בגיל צעיר מאוד. האמא הצעירה ביותר היא לינה מדינה שילדה בגיל 5 שנים, 7 חודשים ו -21 ימים.

אם לא ניתן לזהות אף סיבה, התופעה נחשבת אידיופטית (שסיבתה אינה ידועה).

גורם היקפי

התפתחות מינית משנית אשר מתרחשת בהשפעת סטרואידי מין ממקורות חריגים אחרים מכונה "התבגרות מוקדמת היקפית" או "התפתחות מינית מוקדמת היקפית". מדובר בדרך כלל מחלה חמורה בילדים. הסימפטומים מופיעים בדרך כלל כתוצאה ממחלה קודמת של אי ספיקת יותרת הכליה והם כוללים, בין היתר: תת-לחץ דם, אלקטרוליטים חריגים, איברי מין חיצוני מעוות בקרב ילדות ומאפיניים מיניים זכריים בקרב ילדות. בדיקות דם יחשפו בדרך כלל רמה גבוהה של אנדרוגנים עם רמות נמוכות של ההורמון קורטיזול.

הגורמים עשויים לכלול:

• מקורות אנדוגניים (פנימיים)
  • גידול באשכים
  • גידול ביותרת הכליה
  • גידול בתאי נבט
  • היפרפלזיה (התרבות יתר של תאים) מולדת של יותרת הכליה
  • תסמונת מק-קון אלברייט
• הורמונים אקסוגניים (חיצוניים)
  • הורמונים אקסוגניים סביבתיים
  • כטיפול למחלה או הפרעה אחרת

איזוסקסואליות והטרוסקסואיליות

באופן כללי, חולים עם התבגרות מוקדמת מפתחים מאפיינים מיניים משניים המתאימים למינם. התפתחות מוקדמת זו מכונה איזוסקסואלית. עם זאת, לעתים מטופל עלול לפתח מאפייניים שאינם מתאימים למינו. לדוגמה, ילד עלול לפתח שדיים ומאפיינים נשיים אחרים, ואילו ילדה עלולה לפתח קול עמוק ושיער פנים. התפתחות זו מכונה התבגרות הטרוסקסואלית. תופעה זו נדירה מאוד בהשוואה להתבגרות איזוסקסואלית, והיא בדרך כלל תוצאה של נסיבות יוצאות דופן בלבד. לדוגמה, לילדים עם מחלה גנטית נדירה מאוד המכונה familial hyperestrogenism יש רמת אסטרוגן גבוהה במיוחד אשר גורמת התבגרות מוקדמת. גם גברים מפתחים מאפיינים נשיים עקב התסמונת, ולכן יסווגו כהטרוסקסואלים.

מחקר

לעתים, הסיבה להתבגרות מוקדמת אינה ברורה דיו, אך נמצא כי לבנות עם תזונה עתירת-שומן אשר אינן פעילות מבחינה פיזית או סובלות מהשמנת יתר, יש סיכוי גבוה יותר להגיע לבגרות פיזית מוקדם יותר ("לבנות הסובלות מעודף משקל [10 ק"ג מעל המשקל התקין] היה סיכוי של 80% להתפתחות שדיים לפני יום הולדתם התשיעי ווסת ראשוני לפני גיל 12. הממוצע המערבי לווסת ראשוני היא בגיל 12.7 שנים"). חשיפה לכימיקלים המחקים את האסטרוגן היא סיבה אפשרית נוספת להתבגרות מוקדמת בקרב בנות. כך למשל, נמצא כי ביספנול A, שנמצא ב-xenoestrogen (אסטרוגן חיצוני) המצוי בפלסטיק קשיח, משפיע על ההתפתחות המינית. במחקר אמריקאי אחר נמצא כי בנות אפרו-אמריקאיות מתבגרות בממוצע מוקדם יותר מבנות לבנות. בעוד שיותר ויותר בנות נכנסות לגיל ההתבגרות בגילים צעירים יותר, מחקר חדש מצביע על כך שישנם נערים שדווקא מתחילים את ההתפתחות המינית שלהם מאוחר יותר (התפתחות מינית מאוחרת). "שיעור הולך וגדל של בעיית עודף משקל בקרב ילדים אמריקאים עשוי להביא להתפתחות מאוחרת יותר בקרב בנים", כך לפי חוקרים מאוניברסיטת מישיגן.

משמעות קלינית וחברתית

בדרך כלל יש צורך בחוות דעת רפואית לצורך אבחון ילדים שהחלו את התבגרותם מוקדם מהרגיל אך נראים בריאים בגופם. האבחון נדרש מפני שהתבגרות מינית מוקדמת עשויה ל-

1. לתחילת התבגרות העצם ולהקטנת גובהו הסופי של הילד;
2. להעיד על נוכחות של גידול או בעיה חמורה אחרת;
3. לגרום לילד (במיוחד ילדה) להפוך למושא של עניין מיני בקרב מבוגרים.

יש הסוברים כי קיים סיכון גבוה יותר להתעללות מינית בקרב בנות שהתפתחו מוקדם מהרגיל. הואיל והילדה פיתחה סימני מין משניים, לא נמצא קשר לפדופיליה. סיכונים גבוהים אחרים כוללים התגרות או בריונות מצד אחרים, הפרעות נפשיות וגובה נמוך. הוצע כי מתן סיוע לילדים לשלוט במשקלם עשוי לעזור לעכב את גיל ההתבגרות. בנוסף, גיל התבגרות צעיר יותר בקרב נשים מעמיד אותן בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן השד מאוחר יותר בחייהן. ילדות צעירות, אף כבר בגיל 8, חוות וסת ראשוני, מפתחות שדיים וצמיחת שיער ערווה ובית השחי אף על פי שאלו בדרך כלל מתרחשים רק בגיל 13 ומעלה על פי העשורים האחרונים. ילדות ממוצא אפריקאי נוטות להתחיל את גיל ההתבגרות מוקדם במיוחד. ישנן תאוריות אשר דנות במגמה זו אך הסיבות המדויקות אינן ידועות.

התבגרות מוקדמת בקרב בנים אינה תמיד חיובית, אף על פי שבנים צריכים להתמודד עם פחות בעיות לעומת בנות. התבגרות מינית מוקדמת אצל בנים יכולה להיות מלווה באגרסיביות מוגברת בשל פרץ הורמונים המשפיעים עליהם. פעמים רבות הם עומדים בפני לחץ חברתי להתאים עצמם לנורמות של מבוגרים מפני שהם נראים בוגרים יותר מחבריהם. הציבור עשוי לחשוב שילדים אלו בוגרים יותר גם מבחינה רגשית ונפשית, אף על פי שאין זה המצב. מחקרים הראו כי נערים שהתפתחו מוקדם יותר מקיימים יחסי מין מוקדם יותר ונוטים יותר להתנהגות מסוכנות.

קריטריונים לאבחון

מחקרים מצביעים על כך שהתפתחות השדיים בקרב בנות והופעת שיער ערווה בבנים ובנות מתחילים מוקדם יותר לעומת דורות קודמים. כתוצאה מכך, התפתחות מינית מוקדם בגילאי 9 ו-10 בקרב ילדים, ובעיקר בקרב בנות, כבר לא נחשבת חריגה, אף על פי שהיא עשויה להדאיג הורים. התפתחות מוקדמת זו עשויה להזיק לילדים שעה שמתפתחים מבחינה פיזית אך לא מבחינה נפשית.

לא קיים גיל קבוע אשר בו ניתן להפריד בין תהליך גופני נורמלי לחריג, אך ניתן לומר כי ספי הגילאים הבאים משמשים להערכה ולצורך מזעור הסיכון לקיומו של בעיה רפואית חמורה שתפספס:

• התפתחות השדיים בקרב בנים לפני הופעתו של שיער ערווה או התפתחות האשכים;
• בקרב בנים, שיער ערווה או התפתחות של הפין לפני גיל 9.5;
• בקרב בנות, שיער ערווה לפני גיל 8 או התפתחות השדיים לפני גיל 7;
• וסת לפני גיל 10.

טיפול

בטיפול אפשרי נעשה שימוש באנאסטרזול ( anastrozole). ניתן לעשות שימוש גם בחומרים הבאים:

• Histrelin acetate
• Triptorelin
• Leuprolide
• כל סוג של אגוניסטי GnRH.

שימוש ממושך באגוניסטי GnRH יכול להביא לירידה ברמות ההורמונים FSH ו-LH ולסיכון גבוה יותר לחלות באוסטאופורוזיס. לאחר הפסקת השימוש באגוניסטי GnRH, ההתבגרות אמורה להתחדש בתוך 3-12 חודשים.

ראו גם

• התפתחות מינית מאוחרת
• לינה מדינה - האמא הצעירה ביותר בהיסטוריה הרפואית