שינויים

|במאי=[[נגיסה אושימה]]

|מוזיקה=[[מינורו מיקי]]|הקרנת בכורה=[[1976]]

|שפת הסרט=[[יפנית]],<br />[[צרפתית]]

'''אמפריית החושים''' (ב[[אנגלית]]באנגלית: '''In the Realm of the Senses'''), [[סרט קולנוע|סרט]] [[אירוטיקה|אירוטי]] יפני-צרפתי של [[במאי קולנוע|הבמאי]] [[יפני|היפני]] [[נגיסה אושימה]] משנת [[1976]].

הסרט עוסק באהבה ובתשוקה ב[[אהבה]] וב[[תשוקה]] שבין נערה צעירה בשם סאדא ומאהבה שהוא גם אדונה קיצ'י סאן. הסרט מגולל את מערכת היחסים בין השניים, שסובבת בעיקר סביב [[יחסי המין ]] שביניהם, המקוימים בתדירות הולכת וגדלה. חיפושם האינטנסיבי אחר אתגרים חדשים לסיפוק תאוותם מסתיימת במותו של קיצ'י סאן. סאדא חונקת את קיצ'י סאן תוך כדי קיום יחסי מין, וכורתת את [[פין|איבר מינו]]. הסרט שזור לכל אורכו בצילומים ברורים של האקטים המיניים.

בראשית שנת 1994 פנתה חברת "סטיישן פילם" ל[[המועצה לביקורת סרטים|מועצה למועצה לביקורת סרטים]] בבקשה לאשר את הקרנתו של הסרט בבתי הקולנוע ב[[ישראל]]בישראל. ב-18.4.94, באפריל 1994 החליטה המועצה, שצפתה בסרט, החליטה פה אחד לפסול את הקרנתו. בהודעה שנשלחה לחברת סטיישן פילם נאמר כי "הסרט עובר את גבולות הטעם הטוב". עקב טענות שהועלו כנגד ההחלטה, למשל בדבר איכותו האומנותית של הסרט, התכנסה הוועדה שוב ב- 11.7.94ביולי 1994, על מנת לדון בהחלטה הקודמת. ברוב דעות הוחלט להמשיך ולאסור את הקרנתו של הסרט. ב-8.8.94 באוגוסט באותה שנה התכנסה המועצה בשלישית על מנת לדון בתוכן הסרט, ושוב החליטה לאסור את הקרנתו, אם כי הפעם נאמר במכתב שנשלח מטעם יו"ר המועצה "ייתכן, והמועצה הייתה מוצאת דרך לאשר את הסרט אם היית מוציא מתוכו, לפי הערכתי, כשמונה קטעים"." בעקבות ההחלטה השלישית של המועצה לאסור את הקרנת הסרט, עתרו מפיצי הסרט בישראל ל[[בית לבית המשפט הגבוה לצדק]] (בג"ץ). לאחר הגשת העתירה לבג"ץ, התכנסה המועצה בפעם הרביעית על מנת לדון בהקרנת הסרט, והחליטה לאשר את הקרנתו בכפוף למגבלות הבאות: הגבלת גיל הצפייה ל-18 ומעלה, וכן השמטת תשעה קטעים מן הסרט שלדעת המועצה היו עלולים לפגוע ברגשות הציבור ובמוסר החברתי. מפיצי הסרט בישראל, שעתרו כאמור לבג"ץ, טענו בפני בית המשפט כי הם אומנם מסכימים להגבלת הגיל שנקבעה, אך חולקים על ההשמטות הנדרשות, למעט שניים מתוך תשעת הקטעים שבהם מופעים גם קטינים.

העתירה לבג"ץ נתקבלה ברוב דעות. בפסק הדין, שהפך לאבן דרך בכל הקשור ל[[חופש לחופש הביטוי]] במדינת ישראל, קבע בג"ץ כי חופש הביטוי הוא זכות יסוד בישראל, הנובעת מהיותה מדינה דמוקרטית שוחרת חופש. נקבע כי חופש הביטוי משתרע גם על הביטוי הקולנועי, בין אם הוא מסחרי ובין אם לאו, וכי גם הביטוי הפורנוגרפי חוסה בצילו של חופש הביטוי. במקרה זה של "אימפריית החושים" אומנם הסרט הוא בעל אופי פורנוגרפי, אולם הוא בעיקרו בעל ערך [[אמנות]]יאמנותי, שהרי אין לבחון את הקטעים הפורנוגרפיים במנותק מהסרט כולו, אלא כמכלול שלם של יצירה. את זה, על פי קביעת בג"ץ, לא עשתה המועצה לביקורת סרטים. לפיכך קבע בג"ץ שעל המועצה לביקורת סרטים להתיר את הקרנת הסרט בבתי הקולנוע בישראל, ללא השמטת קטעים (למעט שני הקטעים עליהם הוסכם) ותוך הגבלת הצפייה בו לגילאי 18 ומעלה. ==מיזמים=={{מיזם|he}}{{מיזם|en|In the Realm of the Senses}}

[[קטגוריה:סרטים רומנטייםפורנוגרפיים]]