{{הפניה לערך מורחב|חברת סטיישן פילם בע"מ נגד המועצה לביקורת סרטים ומחזות}}
העתירה לבג"ץ נתקבלה ברוב דעות. בפסק הדין, שהפך לאבן דרך בכל הקשור לחופש הביטוי במדינת ישראל, קבע בג"ץ כי חופש הביטוי הוא זכות יסוד בישראל, הנובעת מהיותה מדינה דמוקרטית שוחרת חופש. נקבע כי חופש הביטוי משתרע גם על הביטוי הקולנועי, בין אם הוא מסחרי ובין אם לאו, וכי גם הביטוי הפורנוגרפי חוסה בצילו של חופש הביטוי. במקרה זה של "אימפריית החושים" אומנם הסרט הוא בעל אופי פורנוגרפי, אולם הוא בעיקרו בעל ערך אמנותי, שהרי אין לבחון את הקטעים הפורנוגרפיים במנותק מהסרט כולו, אלא כמכלול שלם של יצירה. את זה, על פי קביעת בג"ץ, לא עשתה המועצה לביקורת סרטים. לפיכך קבע בג"ץ שעל המועצה לביקורת סרטים להתיר את הקרנת הסרט בבתי הקולנוע בישראל, ללא השמטת קטעים (למעט שני הקטעים עליהם הוסכם) ותוך הגבלת הצפייה בו לגילאי 18 ומעלה.