הבדלים בין גרסאות בדף "אמצעי מניעה"
(←ראו גם) |
|||
| (5 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
| − | אמצעי המניעה הפשוט והיעיל ביותר הוא הימנעות מקיום [[יחסי מין]]. בתרבויות רבות אמצעי זה הוא היחיד שזכה לברכת כהני הדת. נראה שהפניית חלק מהאוכלוסייה למנזרים, שמשה בלם לגידול אוכלוסייה בימי הביניים וחלוצות תכנון המשפחה, הלא הן הסופרג'יסטיות של סוף המאה ה-19 (האמהות המייסדות של הפמיניזם), הטיפו להתנזרות כאמצעי להגבלת מספר הילדים. | + | בעבר הרחוק שימשו אמצעי מניעה בעיקר לצורך צמצום הגידול באוכלוסיה ותכנון משפחה. אמצעי המניעה הפשוט והיעיל ביותר הוא הימנעות מקיום [[יחסי מין]]. בתרבויות רבות אמצעי זה הוא היחיד שזכה לברכת כהני הדת. נראה שהפניית חלק מהאוכלוסייה למנזרים, שמשה בלם לגידול אוכלוסייה בימי הביניים וחלוצות תכנון המשפחה, הלא הן הסופרג'יסטיות של סוף המאה ה-19 (האמהות המייסדות של הפמיניזם), הטיפו להתנזרות כאמצעי להגבלת מספר הילדים. |
| − | + | [[סירוס]] אף הוא אמצעי מניעה שיעילותו אינה מוטלת בספק. ילידי האי צ'טם (ממזרח לניו זילנד) נהגו לסרס חלק מהבנים, כדי להימנע מפיצוץ אוכלוסין באי הצנוע, שאינו יכול לפרנס המונים וסירוס של המפסידים במלחמות היה נפוץ בעת העתיקה, כאמצעי למנוע ריבוי טבעי מהאויב המובס. | |
| − | + | כיום [[משגל נסוג]] (Coitus interruptus) אינו מומלץ בקרב הקהילה הרפואית, אך בעבר הייתה שיטה זו נפוצה עקב יעילותו הגבוהה למדי ביחס לחלופות בעבר: הטיפות הראשונות המבצבצות עוד לפני הפליטה ([[נוזל טרום-שפיכה]]), בדרך כלל אינן מכילות [[תאי זרע]] והסיכון העיקרי הוא באובדן שליטה של הגבר. השימוש המתועד הראשון בשיטה זו מתואר בספר בראשית פרק ל"ח - [[אונן]], בנו השני של אבינו יהודה, מתבקש [[ייבום|לייבם]] את תמר, אלמנת אחיו הבכור ער: " וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן, בֹּא אֶל-אֵשֶׁת אָחִיךָ וְיַבֵּם אֹתָהּ; וְהָקֵם זֶרַע, לְאָחִיךָ" (פירושו של [[ייבום]] הוא שהבן הנולד מזרעו של האח הצעיר נושא את שמו של האח הבכור המת ומקבל את חלקו בירושה). אונן, שלא רצה להביא לעולם מתחרה, השתמש ב[[משגל נסוג]] בכדי למנוע [[הריון]] מתמר "וַיֵּדַע אוֹנָן, כִּי לֹּא לוֹ יִהְיֶה הַזָּרַע; וְהָיָה אִם-בָּא אֶל-אֵשֶׁת אָחִיו, וְשִׁחֵת אַרְצָה, לְבִלְתִּי נְתָן-זֶרַע, לְאָחִיו". המשגל הנסוג היה משך רוב ההיסטוריה אמצעי המניעה המועדף ואפילו ההלכה היהודית מתירה לעתים להשתמש בו. כך, למשל, מתיר רבי אליעזר לבעלה של אישה מניקה, שהריון נוסף עשוי לצמצם את הפקת החלב ולסכן בכך את התינוק, להשתמש בשיטת המשגל הנסוג {{הערה|כל עשרים וארבעה חדש דש מבפנים וזורה מבחוץ. גמרא, מסכת יבמות.}}. | |
| − | |||
| − | + | סוג אחר של אמצעי מניעה אשר נעשה בו שימוש בעבר, ואשר מזכיר את ה[[דיאפרגמה]] של ימינו, הוא "[[מוך]]", שפירושו צמר גפן או בד שהאישה הייתה מחדירה לעומק ה[[נרתיק]] לפני ה[[משגל]]. אמצעי אחר שהגמרא מזכירה הוא תנועות נמרצות, הליכה או התהפכות מיד לאחר יחסי המין, שנועדו לפלוט את הזרע החוצה {{הערה|אשה מזנה מתהפכת כדי שלא תתעבר. מסכת כתובות.}}. אמצעי זה נחשב כיום ללא יעיל בעליל ואף אינו מומלץ על ידי רבנים. | |
| − | + | ה[[קונדום]] הפרימיטיבי היה ידוע למצרים כבר באלף השני לפני הספירה, כפי שניתן ללמוד מאיורי קיר המתארים את לבישתו. הקונדום הומצא מחדש במאה ה-17 והיה עשוי מהחומר הדק והגמיש הזמין ביותר: מעי של כבש. פפירוסים מצריים וכתבי רופאים הלניסטים מספקים רשימות ארוכות של [[קוטלי זרע]] טבעיים. כתבי רפואה ממצרים הפרעונית ממליצים על משחות מגללי תנינים ודבש היוצרים מחסום מכני לזרימת הזרע מה[[נרתיק]] אל ה[[רחם]]. פפירוס אחר ממליץ על שרף עץ השיטה הידוע היום כגומי ערבי – חומר צמיגי המפריש חומצת חלב, היא החומר הפעיל בג'ל [[קוטל זרע]] גם בימינו. ברומא, זכה לפופולריות תכשיר המבוסס על שמן קיק ודבש. שיקויים אחרים שהומלצו בספרות הרפואית המצרית וההלניסטית כללו יין, חומץ, מלחי עופרת, שמן, רוק גמלים וחומרים אחרים. | |
| − | + | לפי המסורת היהודית, קיים אמצעי מניעה אשר יש ליטול (לבלוע) לפני קיום יחסי מין, המכונה "כוס עיקרין" (תמצית שורשי צמחים, שרף, עשבים ומינרלים), אשר נמצא בשימוש עוד משחר האנושות. | |
| − | + | ייתכן שתכשירים צמחיים המכילים תרכובות דמויות הורמונים (פיטואסטרוגנים) היו אכן יעילים במניעת הריון. לפי המיתולוגיה היוונית, נחטפה אלת האביב פרספונה לשאול, שם סירבה לאכול דבר מלבד גרגרי רימון. תפריט זה הביא לאבדן הפוריות במשך החורף ואכן רימון הוא אחד מאמצעי המניעה העתיקים. | |
| − | |||
| − | + | נשות אתונה חגגו את שובה של פרספונה מכלאה אל אמהּ דמטר בהילולה שהייתה סגורה בפני בעליהן. הצמחים שקישטו חגיגות אלו: רימון, מנטה (שמן מנטה ידוע כגורם להפלות) , אורן ו"שיח אברהם" (Vitex), הידועים אכן כבעלי תכולת פיטואסטרוגנים גבוהה ומשמשים ברפואה העממית לטיפול בהפרעות [[גניקולוגיה|גניקולוגיות]]. | |
| − | |||
| − | |||
| − | + | הידוע שבמונעי ההריון בעולם העתיק היה שרף (מיץ) הצמח סילפיום Silphium שצמח בצפון אפריקה (לוב של ימינו) ועליו התבססה כלכלתה של העיר קִירֵנֵה, שהצמח אף קישט את מטבעותיה. קטיף נמרץ מידי של הצמח גרם להיכחדותו במאה הרביעית לספירה. | |
| − | |||
| − | הידוע שבמונעי ההריון בעולם העתיק היה שרף הצמח סילפיום Silphium שצמח בצפון אפריקה (לוב של ימינו) ועליו התבססה כלכלתה של העיר קִירֵנֵה, שהצמח אף קישט את מטבעותיה. קטיף נמרץ מידי של הצמח גרם | ||
==הערכת יעילותן של שיטות מניעה== | ==הערכת יעילותן של שיטות מניעה== | ||
| − | '''[[ | + | '''[[מדד פרל]]''' (Pearl Index) הוא המדד הנפוץ ביותר להערכת יעילותו של אמצעי למניעת הריון, מדד זה שפותח על ידי ריימונד פרל בשנת 1933 נותר שימושי עד ימינו בשל פשטות החישוב. המדד מתבסס על הערכת מספר ההריונות ל-100 שנות שימוש באמצעי הזה (למשל - 10 נשים המשתמשות בו 10 שנים כל אחת). כדי לחשב את המדד, מחלקים את מספר ההריונות שאירעו אצל נשים המשתמשות באמצעי מניעה כלשהו במספר החודשים בהם היה האמצעי בשימוש (כל אישה "תורמת" את מספר החודשים בהם השתמשה באותו אמצעי) ואת התוצאה כופלים ב-1,200. אופן חישוב אחר הוא חלקות מספר ההריונות במספר מחזורי הוסת של כלל הנשים וכפל ב-1,300 (מחזור שמשכו 28 יום פירושו 13 מחזורים בשנה). מדד פרל נמוך פירושו סיכוי מופחת להריון בלתי רצוי עבור אמצעי מניעה נבדק. |
| − | ==אמצעי מניעה פיזיים== | + | ==סוגים== |
| + | ===אמצעי מניעה פיזיים=== | ||
* [[קונדום]] - יעיל גם נגד [[מחלת מין|מחלות מין]] העלולות להיגרם כתוצאה מ[[יחסי מין]] לא מוגנים | * [[קונדום]] - יעיל גם נגד [[מחלת מין|מחלות מין]] העלולות להיגרם כתוצאה מ[[יחסי מין]] לא מוגנים | ||
* [[דיאפרגמה]] - טבעת גומי המוחדרת ל[[נרתיק]]ה של האישה ומכסה את [[צוואר הרחם]] | * [[דיאפרגמה]] - טבעת גומי המוחדרת ל[[נרתיק]]ה של האישה ומכסה את [[צוואר הרחם]] | ||
| שורה 38: | שורה 33: | ||
* [[קוטל זרע]] - פוגע בתנועת [[תא זרע|תאי הזרע]]; נהוג להשתמש בו יחד עם ה[[קונדום]], ה[[דיאפרגמה]] וה[[כובעון הצווארי]] | * [[קוטל זרע]] - פוגע בתנועת [[תא זרע|תאי הזרע]]; נהוג להשתמש בו יחד עם ה[[קונדום]], ה[[דיאפרגמה]] וה[[כובעון הצווארי]] | ||
| − | ==אמצעי מניעה הורמונליים== | + | ===אמצעי מניעה הורמונליים=== |
* [[גלולה משולבת]] - הנפוצה ביותר מבין האמצעים ההורמונליים | * [[גלולה משולבת]] - הנפוצה ביותר מבין האמצעים ההורמונליים | ||
* [[גלולת היום שאחרי]] - גלולה אותה לוקחת האישה לאחר קיום יחסי המין | * [[גלולת היום שאחרי]] - גלולה אותה לוקחת האישה לאחר קיום יחסי המין | ||
| שורה 47: | שורה 42: | ||
* [[טבעת נרתיקית]] - עשויה סיליקון ומכילה פרוגסטרון בלבד | * [[טבעת נרתיקית]] - עשויה סיליקון ומכילה פרוגסטרון בלבד | ||
| − | ==שיטות מניעה טבעיות== | + | ===שיטות מניעה טבעיות=== |
שיטות מניעה טבעיות מתאפיינות בכך שאינן מצריכות שימוש בחומרים או אביזרים אלא רק הקניית הרגלים. | שיטות מניעה טבעיות מתאפיינות בכך שאינן מצריכות שימוש בחומרים או אביזרים אלא רק הקניית הרגלים. | ||
| שורה 78: | שורה 73: | ||
* הקניית ערכים תרבותיים או דתיים | * הקניית ערכים תרבותיים או דתיים | ||
* עיקור כפוי. עיקור כפוי בוצע למשל בארצות הברית ובשבדיה בתחילת המאה ה-20 בעקבות תפיסות אאוגניות וכן על ידי הנאצים. | * עיקור כפוי. עיקור כפוי בוצע למשל בארצות הברית ובשבדיה בתחילת המאה ה-20 בעקבות תפיסות אאוגניות וכן על ידי הנאצים. | ||
| + | |||
| + | ==הערות שוליים== | ||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| + | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | {{ויקישיתוף|Category:Contraception}} | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
* [[הגבלת ילודה בסין]] | * [[הגבלת ילודה בסין]] | ||
* [[מרגרט סנגר]] - אמריקאית שפעלה לפיתוח [[אמצעי מניעה]] ולהפצתם | * [[מרגרט סנגר]] - אמריקאית שפעלה לפיתוח [[אמצעי מניעה]] ולהפצתם | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
[[קטגוריה:פיקוח ילודה|*]] | [[קטגוריה:פיקוח ילודה|*]] | ||
| + | [[קטגוריה:אמצעי מניעה|*]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:16, 8 בדצמבר 2015
אמצעי מניעה הם מגוון שיטות למניעת הריון ולמניעת הידבקות במחלות מין.
תוכן עניינים
היסטוריה
בעבר הרחוק שימשו אמצעי מניעה בעיקר לצורך צמצום הגידול באוכלוסיה ותכנון משפחה. אמצעי המניעה הפשוט והיעיל ביותר הוא הימנעות מקיום יחסי מין. בתרבויות רבות אמצעי זה הוא היחיד שזכה לברכת כהני הדת. נראה שהפניית חלק מהאוכלוסייה למנזרים, שמשה בלם לגידול אוכלוסייה בימי הביניים וחלוצות תכנון המשפחה, הלא הן הסופרג'יסטיות של סוף המאה ה-19 (האמהות המייסדות של הפמיניזם), הטיפו להתנזרות כאמצעי להגבלת מספר הילדים.
סירוס אף הוא אמצעי מניעה שיעילותו אינה מוטלת בספק. ילידי האי צ'טם (ממזרח לניו זילנד) נהגו לסרס חלק מהבנים, כדי להימנע מפיצוץ אוכלוסין באי הצנוע, שאינו יכול לפרנס המונים וסירוס של המפסידים במלחמות היה נפוץ בעת העתיקה, כאמצעי למנוע ריבוי טבעי מהאויב המובס.
כיום משגל נסוג (Coitus interruptus) אינו מומלץ בקרב הקהילה הרפואית, אך בעבר הייתה שיטה זו נפוצה עקב יעילותו הגבוהה למדי ביחס לחלופות בעבר: הטיפות הראשונות המבצבצות עוד לפני הפליטה (נוזל טרום-שפיכה), בדרך כלל אינן מכילות תאי זרע והסיכון העיקרי הוא באובדן שליטה של הגבר. השימוש המתועד הראשון בשיטה זו מתואר בספר בראשית פרק ל"ח - אונן, בנו השני של אבינו יהודה, מתבקש לייבם את תמר, אלמנת אחיו הבכור ער: " וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן, בֹּא אֶל-אֵשֶׁת אָחִיךָ וְיַבֵּם אֹתָהּ; וְהָקֵם זֶרַע, לְאָחִיךָ" (פירושו של ייבום הוא שהבן הנולד מזרעו של האח הצעיר נושא את שמו של האח הבכור המת ומקבל את חלקו בירושה). אונן, שלא רצה להביא לעולם מתחרה, השתמש במשגל נסוג בכדי למנוע הריון מתמר "וַיֵּדַע אוֹנָן, כִּי לֹּא לוֹ יִהְיֶה הַזָּרַע; וְהָיָה אִם-בָּא אֶל-אֵשֶׁת אָחִיו, וְשִׁחֵת אַרְצָה, לְבִלְתִּי נְתָן-זֶרַע, לְאָחִיו". המשגל הנסוג היה משך רוב ההיסטוריה אמצעי המניעה המועדף ואפילו ההלכה היהודית מתירה לעתים להשתמש בו. כך, למשל, מתיר רבי אליעזר לבעלה של אישה מניקה, שהריון נוסף עשוי לצמצם את הפקת החלב ולסכן בכך את התינוק, להשתמש בשיטת המשגל הנסוג [1].
סוג אחר של אמצעי מניעה אשר נעשה בו שימוש בעבר, ואשר מזכיר את הדיאפרגמה של ימינו, הוא "מוך", שפירושו צמר גפן או בד שהאישה הייתה מחדירה לעומק הנרתיק לפני המשגל. אמצעי אחר שהגמרא מזכירה הוא תנועות נמרצות, הליכה או התהפכות מיד לאחר יחסי המין, שנועדו לפלוט את הזרע החוצה [2]. אמצעי זה נחשב כיום ללא יעיל בעליל ואף אינו מומלץ על ידי רבנים.
הקונדום הפרימיטיבי היה ידוע למצרים כבר באלף השני לפני הספירה, כפי שניתן ללמוד מאיורי קיר המתארים את לבישתו. הקונדום הומצא מחדש במאה ה-17 והיה עשוי מהחומר הדק והגמיש הזמין ביותר: מעי של כבש. פפירוסים מצריים וכתבי רופאים הלניסטים מספקים רשימות ארוכות של קוטלי זרע טבעיים. כתבי רפואה ממצרים הפרעונית ממליצים על משחות מגללי תנינים ודבש היוצרים מחסום מכני לזרימת הזרע מהנרתיק אל הרחם. פפירוס אחר ממליץ על שרף עץ השיטה הידוע היום כגומי ערבי – חומר צמיגי המפריש חומצת חלב, היא החומר הפעיל בג'ל קוטל זרע גם בימינו. ברומא, זכה לפופולריות תכשיר המבוסס על שמן קיק ודבש. שיקויים אחרים שהומלצו בספרות הרפואית המצרית וההלניסטית כללו יין, חומץ, מלחי עופרת, שמן, רוק גמלים וחומרים אחרים.
לפי המסורת היהודית, קיים אמצעי מניעה אשר יש ליטול (לבלוע) לפני קיום יחסי מין, המכונה "כוס עיקרין" (תמצית שורשי צמחים, שרף, עשבים ומינרלים), אשר נמצא בשימוש עוד משחר האנושות.
ייתכן שתכשירים צמחיים המכילים תרכובות דמויות הורמונים (פיטואסטרוגנים) היו אכן יעילים במניעת הריון. לפי המיתולוגיה היוונית, נחטפה אלת האביב פרספונה לשאול, שם סירבה לאכול דבר מלבד גרגרי רימון. תפריט זה הביא לאבדן הפוריות במשך החורף ואכן רימון הוא אחד מאמצעי המניעה העתיקים.
נשות אתונה חגגו את שובה של פרספונה מכלאה אל אמהּ דמטר בהילולה שהייתה סגורה בפני בעליהן. הצמחים שקישטו חגיגות אלו: רימון, מנטה (שמן מנטה ידוע כגורם להפלות) , אורן ו"שיח אברהם" (Vitex), הידועים אכן כבעלי תכולת פיטואסטרוגנים גבוהה ומשמשים ברפואה העממית לטיפול בהפרעות גניקולוגיות.
הידוע שבמונעי ההריון בעולם העתיק היה שרף (מיץ) הצמח סילפיום Silphium שצמח בצפון אפריקה (לוב של ימינו) ועליו התבססה כלכלתה של העיר קִירֵנֵה, שהצמח אף קישט את מטבעותיה. קטיף נמרץ מידי של הצמח גרם להיכחדותו במאה הרביעית לספירה.
הערכת יעילותן של שיטות מניעה
מדד פרל (Pearl Index) הוא המדד הנפוץ ביותר להערכת יעילותו של אמצעי למניעת הריון, מדד זה שפותח על ידי ריימונד פרל בשנת 1933 נותר שימושי עד ימינו בשל פשטות החישוב. המדד מתבסס על הערכת מספר ההריונות ל-100 שנות שימוש באמצעי הזה (למשל - 10 נשים המשתמשות בו 10 שנים כל אחת). כדי לחשב את המדד, מחלקים את מספר ההריונות שאירעו אצל נשים המשתמשות באמצעי מניעה כלשהו במספר החודשים בהם היה האמצעי בשימוש (כל אישה "תורמת" את מספר החודשים בהם השתמשה באותו אמצעי) ואת התוצאה כופלים ב-1,200. אופן חישוב אחר הוא חלקות מספר ההריונות במספר מחזורי הוסת של כלל הנשים וכפל ב-1,300 (מחזור שמשכו 28 יום פירושו 13 מחזורים בשנה). מדד פרל נמוך פירושו סיכוי מופחת להריון בלתי רצוי עבור אמצעי מניעה נבדק.
סוגים
אמצעי מניעה פיזיים
- קונדום - יעיל גם נגד מחלות מין העלולות להיגרם כתוצאה מיחסי מין לא מוגנים
- דיאפרגמה - טבעת גומי המוחדרת לנרתיקה של האישה ומכסה את צוואר הרחם
- כובעון צווארי - דומה לדיאפרגמה
- התקן תוך רחמי
- קוטל זרע - פוגע בתנועת תאי הזרע; נהוג להשתמש בו יחד עם הקונדום, הדיאפרגמה והכובעון הצווארי
אמצעי מניעה הורמונליים
- גלולה משולבת - הנפוצה ביותר מבין האמצעים ההורמונליים
- גלולת היום שאחרי - גלולה אותה לוקחת האישה לאחר קיום יחסי המין
- גלולת פרוגסטגן - בעלת מינון נמוך של ההורמון פרוגסטגן; ניתנת לנשים מבוגרות ובמקרים נוספים מכיוון שאין תופעות לוואי פרט לדימום בלתי סדיר בתחילת השימוש
- אנטי-פרוגסטגן - משמש גם להפסקת הריון בשלבי הריון מוקדמים
- ארגסט-דפו - פרוגסטגן המוזרק לתוך השריר ומשתחרר לאט
- נורפלנט - השתלה תת-עורית של קפסולות פרוגסטגן בלבד
- טבעת נרתיקית - עשויה סיליקון ומכילה פרוגסטרון בלבד
שיטות מניעה טבעיות
שיטות מניעה טבעיות מתאפיינות בכך שאינן מצריכות שימוש בחומרים או אביזרים אלא רק הקניית הרגלים.
- שיטת "הימים הבטוחים". שיטה זו מתבססת על פרק הזמן שבו תא הביצה לא יכול להיות מופרה (ימים 1-7 וימים 20-32 למחזור האישה), כך שבימים 8-19 למחזור בני הזוג נמנעים מקיום יחסי מין. שיטה זו אינה בטוחה ועל פי מספר ההריונות שדווחו נקבע לה אינדקס פרל של 9-20.
- שיטת החום הבסיסי (BBT). דומה לשיטת "הימים הבטוחים". בשיטה זו האישה מאתרת את תום תקופת הפוריות על ידי מדידת חום גופה, כאשר הביוץ מתאפיין בעלייה של כ-0.5°C. תום תקופת הפוריות היא כ-3 ימים לאחר עליית החום (וכאן מתחילים "הימים הבטוחים"), אך שיטה זו אינה מדויקת ונקבע לה אינדקס פרל של 3-20.
- שיטת ריר צוואר הרחם. בשיטה זו האישה מזהה את השינויים המחזוריים בריר צוואר הרחם, המשתנה עקב ההפרשות המשתנות של אסטרוגן ופרוגסטרון לדם. שינויים אלה מאפשרים לדעת מתי "בטוח" לקיים יחסי מין. בשיטה זו תקופת הימנעות ארוכה ואף היא איננה מדויקת. אינדקס פרל שנקבע עבורה הוא 20-25.
- שיטת בדיקות השתן. בשיטה זו משתמשים באינדיקטורים לאסטרוגן ופרוגסטרון המופרשים בשתן לזיהוי סיום תקופת הפוריות. שיטה זו זולה, נוחה לשימוש ומקצרת את תהליך ההימנעות, אך אינה מדויקת.
- שיטת המשגל הנסוג. בשיטה זו, הפין מוצא מהנרתיק לפני השפיכה. בשיטה זו תמיד קיים החשש שהנסיגה לא הייתה בזמן ולכן היא פוגעת בהנאה מיחסי המין ומהווה מטרד מנטאלי עבור בני הזוג. שיטה זו אינה מדויקת כלל וכלל ומהווה הימור גדול המבוסס על יכולת השליטה של הגבר על גופו. אינדקס פרל שנקבע לה הוא 4-18.
הפלה מלאכותית
 | ערך מורחב – הפלה מלאכותית |
הפלה מלאכותית (הפלה יזומה) היא הפסקה יזומה של היריון שלא על ידי לידת תינוק חי, לפני היות העובר מוכן לחיים חוץ רחמיים.
עיקור
| | ערך מורחב – עיקור |
חסימת חצוצרות
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיסקס ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
סירוס
| | ערך מורחב – סירוס |
פיקוח ילודה ממוסד
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיסקס ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
בתרבויות שונות ובתקופות היסטוריות שונות פיקוח הילודה ממוסד או מתומרץ על ידי חוקים, אידאולוגיות ודתות. פיקוח ילודה כזה יכול להתבצע בדרכים רבות וברמות שונות של התערבות בחיי הפרט. למשל:
- הסברה בחסות ממוסדת
- מתן תמריצים כספיים למשפחות אשר ממעטות או מרבות בהבאת ילדים לעולם
- חקיקת חוקים המתירים או המקשים או האוסרים על ביצוע הפלות מלאכותיות
- הקניית ערכים תרבותיים או דתיים
- עיקור כפוי. עיקור כפוי בוצע למשל בארצות הברית ובשבדיה בתחילת המאה ה-20 בעקבות תפיסות אאוגניות וכן על ידי הנאצים.
הערות שוליים
קישורים חיצוניים
- ראו תמונות נוספות בוויקישיתוף
ראו גם
- הגבלת ילודה בסין
- מרגרט סנגר - אמריקאית שפעלה לפיתוח אמצעי מניעה ולהפצתם
